המיקום: חוף הים. השנה: 1989. אבי ניסים וליאור פרלמוטר הוזמנו לנגן במסיבה מאולתרת עבור 20 חבר'ה צעירים. לא עובר זמן רב מהרגע בו מוזיקת הטראנס החלה לשטוף את רצועת החוף ועד שימצאו את עצמם כחלק מאירוע תקדימי שמצביע על שינוי המדיניות של הרשויות כלפי תרבות הטראנס הבתולית של סוף שנות השמונים. לראשונה, משטרת ישראל מחליטה להוריד את השאלטר ולשלוח את המבלים לביתם. מרגע זה, יעברו כמה שנים בודדות עד שיחברו השניים לפרויקט אלקטרוני מהפכני שיהפוך לסמל עבור תרבות שלמה.
לסמל הזה קוראים אסטרל פרוג'קשן. ההרכב הזה הספיק להיכנס לרשימת הדיג'ייז המובילים בעולם של ה-Dj Mag, לחרוך כל במה אפשרית על הגלובוס, לשתף פעולה עם אמנים מכל קצוות הקשת המוזיקלית מז'אן מישל ז'אר ועד כנסיית השכל, ובעיקר להבין שהמדינה פשוט לא מכירה בהם. לטענתם, היו גם שנים שרדפה אותם.
הראיון הזה עבור אסטרל פרוג'קשן הוא לא עוד ראיון - הוא צלילה אל עבר מרתק ומלא בעשייה שמצליח לשקף לנו את היעדר השיח בין המדינה לסצנה, ובמקביל, מתן הזדמנות לעתיד טוב יותר שיכלול שינוי תקנות, חוקה ושיח ציבורי. בניגוד לריק שנוצר לאחר הפגנת "תנו צ'אנס לטראנס", הם מקווים שמיד לאחר ההפגנה הגדולה בה ישתתפו בחודש הבא, הפעם זה יקרה.
View this post on Instagram
"בהתחלה היינו שלישייה שהכירה אחד את השני ממועדון הפינגווין", משתף פרלמוטר. "עשינו מוזיקה אלקטרונית תחת הרכב בשם SFX יחד עם יניב חביב, שהחליט להתנתק מאיתנו בהמשך. המשכנו הלאה כצמד שהתעסק רק במוזיקה ופחות בתופעה התרבותית-חברתית שנרקמה סביבה בגואה".
מה זה הסיפור הזה של מוזיקת הטראנס הישראלית בגואה?
"התופעה המוזיקלית החלה בכלל פה, במועדונים בת"א", מספר ניסים. "אנחנו היינו החלוצים של הז'אנר הטראנסיסטי פה והיינו מנגנים באופן קבוע במועדון הפינגווין. המון אמנים גדולים שכולם מכירים היום, היו אז חבר'ה צעירים שעוד רק נחשפו לסאונד הזה בהופעות שלנו שם. הם התאהבו, החליטו להצטרף לסצנה המתגבשת והגיעו לאולפן שלנו כדי להקליט ובהמשך כדי לקחת אוספים שלנו, אותם הם היו משמיעים במסיבות שהחלו להתקיים שם בהודו לצד אוספים של T.I.P ואחרים ממדינות אחרות".
"גיא סבג היה הראשון שסיפר לנו שמנגנים את המוזיקה שלנו שם. פתאום, המוזיקה הזאת שהייתה שמורה למועדוני אנדרגראונד חשוכים ולליינים די שוליים, קיבלה במה באחד המקומות היפים בעולם. היא נקשרה לאינסוף ישראלים כתזכורת סופר חיובית מהטיול הגדול, ובעצם הפכה פתאום למוצר שמייצג את חוויית החופש הכי ישראלית שיש. ככל שטסו יותר אנשים וככל שהזמן עבר, התחזק השיח סביב הצורך במתן מענה עבור אנשים שרוצים תזכורת לעבר המתוק שלהם. אנחנו היינו התשובה. ככה בעצם התחילה הסצנה להתפתח והחלו לצוץ עוד ועוד הפקות".
איפה אתם רואים את ההתנגשות הראשונית בין הסצנה לרשויות?
פרלמוטר: "משנת 1994 אפשר לראות את ההתנגשות באמת. זה קרה בעקבות מסיבה בה הוזמנו לנגן בחוף ניצנים, מסיבה אליה הגיעה כתבת שדיווחה שמתקיימת בחוף "מסיבת מסוממים". מרגע זה, חל על הסצנה עליהום תקשורתי, ציבורי, משטרתי. הסטיגמה נדבקה בסצנה הבתולית ולא רצתה לרדת. אבל הסממנים הגיעו 5 שנים קודם, במסיבה הראשונה שעשינו בחוף הים בהרצליה ביולי 1988".
"עוד לפני שהיינו 'אסטרל פרוג'קשן. היינו עדיין יחסית צעירים, אני באופן אישי אפילו לא הכרתי עדיין את כל העניין סביב סמים כאלו ואחרים (בהם אני לא נוגע מאז ועד היום). הגענו כדי לנגן עבור 20 חבר'ה בלונדיניים חמודים שחזרו ממש הרגע מהמזרח, והיו מבסוטים על זה שהם הולכים לשמוע את המוזיקה שתחזיר אותם לאותם רגעים שנחקקו להם מהטיול. עוד לא הבנו בכלל את הטירוף שהחל להיבנות סביבנו. ואז הגיעה משטרה. היא הגיעה בגלל תלונה של אחת השכנות שגרה באזור ושמעה "רעש". זו הייתה מסיבת הטראנס הראשונה שנסגרה בישראל. הכי קטנה, אבל הראשונה".
מתי תבוא האחרונה?
ניסים: "אתה יודע, הזמינו אותנו לנגן באיזו מסיבה כמה חודשים אחרי ניצנים ובגלל שזה היה עוד תחום לא מוסדר ולא ידעו איך לשלם, אז הכניסו אותנו יעני בתור שותפים בקופה. טכנית, הפכנו לבעלי האירוע מבלי שבאמת היינו שותפים בדבר. התחלתי לנגן והגיעה משטרה. אחרי חיפוש קצר מצאו סמים בתיקים שהיו מונחים בעמדת הדיג'יי, תיקים שהיו שייכים לכל מיני בחורות שביקשו לשמור להן עליהם בגלל שלא היה להן איפה להניח. ונפלו עליי".
"במשך 3 שנים נאלצתי להתמודד בבתי המשפט תחת האשמת "מתן חצרין לסוחרי סמים". ששי גז היה עורך הדין, הצלחנו להביא עדים, ולבסוף השופטת יהודית אמסטרדם קבעה כי אני זכאי מחמת הספק. לא הייתי קשור לסמים האלה, זה היה סיוט גדול וכל הכסף שהרווחתי לאורך כל שנות חיי פשוט הלך. אבל דבר אחד טוב יצא מהסיפור הזה וזו ההחלטה התקדימית של השופטת שאומרת כי "צריכת סמים לאו דווקא מתקשרת לצריכת מוזיקה". זה הפתח הראשון לשינוי".
View this post on Instagram
פרלמוטר: "אבל עברו מאז פסק הדין הזה לא מעט שנים ודברים לא זזים פה מהר לצערי. מאז פסק הדין הזה ממשיכים לעצור אמנים, גם אותי עצרו באופן אישי. במה אנחנו אשמים? אתה יודע כמה פעמים עוכבתי סתם בנתב"ג? שנים לקח להם לרדת ממני ולהבין באמת שאני לא מבריח כלום, אלא רק עושה את המוזיקה שלי. זו מוזיקה שעושה המון כבוד למדינת ישראל בלא מעט מקומות בעולם. יצא לי ששוטר עצר אותי, הבין מי אני וצלצל מהר לאשתו בזמן שאני נעול בזינזאנה כדי לספר לה את מי הוא לקח לתחנה. הוא השביע אותי שאנגן בחתונה שלו. זה הזוי. יש פער מטורף, וחייבים לסגור אותו".
"הייתה לנו הזדמנות ראשונה כשהוזמנו לנגן באיזו וילה בכפר שמריהו ובין האורחים היו גם ח"כ לשעבר דדי צוקר ואשר חביב. שם התגבש הרעיון להרים הפגנת ענק, דבר שהתגלגל בסופו של דבר להפגנת "תנו צ'אנס לטראנס" שהתקיימה ב-1998. ניגנו שם וזה היה מדהים, ראינו הזדהות, ראינו משפחות".
אבל לא ראינו שינוי גדול מאז
פרלמוטר: "הייתה איזו שנה שהמשטרה פתאום הורידה מעט את הלחץ ובמקביל מפיקים החלו לפנות לתהליך של רישוי מסודר. אבל עם הזמן תהליך הרישוי הפך להיות הליך בירוקרטי בעלויות של מאות אלפי שקלים, הרדיפה חזרה. בעיתונות המשיכו לסקר את הסצנה יותר בהקשר של סמים ופחות בהקשר מוזיקלי, השיח הציבורי סביב הטראנס חזר להיות שיח שלילי. ולא בצדק".
איפה הסצנה פספסה?
ניסים: "היא פספסה את הזדמנות לשינוי מיד אחרי ההפגנה ההיא, היינו צריכים למנף אותה כמו שצריך. הפעם אנחנו לא מתכוונים לפספס. בזמנו זו הייתה הכניסה הראשונה של התרבות אל מרכז תשומת הלב הציבורית, התקשורתית והפוליטית ויכול להיות שלא ידענו איך לקחת את זה הלאה. עכשיו אנחנו יוצאים לקרב הזה בצורה הרבה יותר מסודרת, עם הפגנה חדשה, חברי ועד רציניים וחלוקת תפקידים בין כמה דמויות מפתח".
"צריך להבין: טראנס זאת מוזיקה - לא שם נרדף לסמים. המוזיקה הזאת עומדת בפני עצמה, מהווה חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, היא מקבלת הכרה בעולם וגם פה בישראל מצד מאות אלפי אנשים שמגיעים לאורך השנה לעשרות אירועים כאלו ואחרים. המוזיקה שלנו באופן אישי השתלבה גם עם אמנים גדולים ומוערכים מחו"ל כמו ז'אן מישל ז'אר וגם עם אמנים ישראלים כמו כנסיית השכל, קורין אלאל ולהקת בת שבע".
"אנחנו נמשיך ליצור עד המוות, אלו החיים שלנו וכשאני קם בבוקר אני מתרגש כל פעם לפני הרגע הזה בו אני מתיישב על המחשב ומתחיל להלחין את הסאונד שמסתובב לי בראש. בימים אלו אנחנו עובדים על אלבום חדש. זאת התשובה שלנו לממסד. אני מאמין שהוא ידע לקבל אותנו בבוא העת, ואני מקווה ורוצה להאמין שזה יקרה בעת הקרובה".