בזכות התפרצות נגיף הקורונה, דיג'ייז ישראלים שהפיקו בחייהם להיט או שניים, הגיעו למסקנה שאם יפסיקו לעבוד מחר, אין להם שום הבטחת הכנסה. לאחרונה עלו טענות רבות כלפי הארגון הציבורי שקם על מנת לדאוג לאמנים ויוצרים בארץ. דיברנו עם כמה מהאנשים החזקים בתעשיית המוזיקה האלקטרונית בישראל על מנת להבין קצת יותר טוב. כולם ביקשו להתראיין תחת שם בדוי מתוך חשש להתנכלות או פגיעה ביחסי העבודה עם הארגון.
"אקו"ם היא אגודה שמקבילה ללמעלה מ-100 ארגונים שונים בעולם ותפקידה לשמור על זכויותיהם של יוצרי מוזיקה, קומפוזיטורים ומלחינים הרשומים באגודה. אפשר לומר שלמעשה על יצירות שפשוט נוצרו כאן, אבל הצורה בה הגוף הזה מתנהל שווה תחקיר מעמיק", מספר א' מנהל אמנים בכיר, בשיחה עם mako. "תשמע, אין בישראל עוד גופים שקמו כפלטפורמת גבייה שהמטרה שלהם היא להביא למישהו כסף. אפיקי ההכנסה משתנים פה מעת לעת והגוף הזה פיתח יותר מדי ידיים שהפכו בסופו של דבר לנטל".
הוא ממשיך: "אקו"ם גובה מהאמנים 15 אחוז על כל סט שירותי השמירה והגבייה שהוא מציע למשוך מחברות הכבלים, מתחנות הרדיו, מעולם הפרסום – יש פה הליך בשווי מיליוני שקלים שמחייב בדיקה רצינית, זה לא חדש שישנן טענות שהם לא מעבירים את כל הכסף שהם חייבים להעביר, תראה מה קורה במוזיקה האלקטרונית – כמה אמנים זוכים לקבל משהו מהארגון הזה?".
אקו"ם שכרה את שירותיהם של מספר אנשים מתחום המוזיקה האלקטרונית, לפני למעלה מעשור, על מנת להבין איך לשלם לאמנים מהז'אנר. הם רצו לייצר מנגנון שלפיו יידעו איך לדווח על השמעת מוזיקה אלקטרונית במקומות המיועדים לכך, ומכאן יידעו כמה לגבות ואיך לחלק. נכון להיום, המערך הזה לא עובד בצורה שמספקת את הדיג'ייז. מטעמם של בעלי מסעדות ואולמות אירועים שונים נמסר לנו כי התשלום אותו הם נדרשים לשלם לארגון מתבצע בשיטת "מחיר קבוע" ללא בדיקה מעמיקה אודות זהות השירים המתנגנים בחללים השונים.
"מה קורה אם יוצר נרשם רק היום, אבל השמיעו את היצירה שלו לפני 4 שנים, מה קורה עם הכסף שלו? ישלמו לו בצורה רטרואקטיבית? עד לפני שבועיים התשובה שהיוצרים קיבלו הייתה פשוט התעלמות", ממשיך א'. "בסוף, יש כסף שנשאר לכאורה באוויר אבל הוא לא, כי הוא הולך לאנשהו. השאלה היא לאן? לאף אחד אין תשובות. לפי דעתי הכל פה בנוי בצורת פירמידה הפוכה, כשהמשתכרים הגדולים כמו שלמה ארצי ואייל גולן ימשיכו להרוויח על חשבון האחרים".
ד', מרצה בכיר למוזיקה במספר מכללות בארץ, מחזק לנו את הטענות הללו. "רוב האנשים לא מבינים מה זה אקו"ם", הוא טוען. "מדובר בארגון שבבסיסו הוא הגון, פשוט אנשים לא מבינים מה הוא יכול לתת להם. אם אמן רשום באקו"ם והשיר שלו הושמע ברדיו – האמן יקבל את הכסף. אם לא, הוא לא יקבל. הבעיה מתחילה כשאקו"ם גובה כסף גם על אמנים שאינם רשומים אצלה".
לפני שנשאל למה אקו"ם גובה כסף על מוזיקה של אמנים שאינם רשומים אצלה, תוכל להסביר מדוע ישנם כאלה שבוחרים שלא להירשם?
"כל אחד עושה את החשבון שלו. עמיר בניון הודיע בעבר לאקו"ם שהוא רוצה להיפרד, אז בתגובה אמרו לו שאין בעיה, שהוא מוזמן להודיע את זה לכל תחנות הרדיו ובכדי לא להסתבך עם המחיר אותו יקבע האמן, העדיפו תחנות הרדיו להפסיק לשדר את אותו עמיר בניון. בסוף, הוא חזר אליהם כי לא הייתה לו אלטרנטיבה. נוצר כאן מונופול".
על המונופול הזה מרחיב לנו ג', מפיק אירועים מוכר בישראל: "יש לי שותפים בעסק, קוראים להם אקו"ם – אני צריך לשלם להם 3% ממחזור המכירות שלי בכל הופעה של אמן שאני מביא. האבסורד בסיפור הזה הוא שהחוק מאפשר להם לקבוע את גובה השכר שהם רוצים כלפי כל אמן שהם מייצגים, מה שמציב אותם כמונופול לכל דבר ועניין. בעולם אין לזה מקביל. נראה לך שיש אמן שצריך את הגוף המקביל לאקו"ם בכדי לדרוש עבורו את הכסף? כל עוד מדובר בזמר, אז נניח. אבל מה עם האמנים האלקטרונים? נותנים להם כמה שקלים ואת הרוב הם לוקחים אליהם. מדובר בארגון שיושב בבניין משרדים יוקרתי ברמת גן, ארגון שהמנכ"ל שלו מרוויח מספרים דמיוניים ומה לעשות, צריך לקחת מאיפשהו".
לדעתו של ד', הבעיה מתחילה במדינה עצמה כי היא זו שבעצם הסמיכה את הארגון לבצע את עבודתו. "זה כמו הרבנות – אתה רוצה להתחתן? תפנה לרבנות, אתה רוצה תמלוגים? תפנה לאקו"ם. שקיפות לא משמשת שם ערך עליון, הם חוסמים את כניסתם של מתחרים פוטנציאלים וגורמים לעוול, תראה למשל מה קורה בגני האירועים – שלא כמו הרדיו, אין לאקו"ם איזושהי דרך טכנולוגית לבוא ולבדוק כמה השמעות בכל ערב. אז יש להם הסכם גלובלי עם בעלי האולמות – הם משלמים להם סכום מסוים של כסף והכסף הזה מתחלק בין האמנים. אבל מי האמנים האלה? עשרת האמנים הכי מושמעים באותה שנה ברדיו ולא Vini Vici לדוגמא, עם הלהיט "Great Spirit", שהושמע בזמנו בכל חתונה ברחבי הארץ".
בבדיקה מול מספר אמנים נוספים מהזירה האלקטרונית התברר כי אופן התשלום לא ברור גם להם. אחד מהם הוא מ׳, אמן אלקטרוני האחראי על אחת מן היצירות האלקטרוניות המושמעות ביותר בשנים האחרונות, להיט מסיבות וחתונות שבוודאות לא פסח עליכם. למרות זאת, הסכום שקיבל בסוף השנה לטענתו בקושי חצה את סף ה-10,000 שקל.
"בסוף, אמנים כאלה מממנים אמנים כמו שלמה ארצי ללא שום קשר למספר ההשמעות האמיתיות שלהם מחוץ לרדיו", מרחיב המרצה ד'. "הסיפור הזה תקף גם למסעדות, לברים ומועדונים, מספרות, חנויות ומירוצי אופניים. זה ביזיון, זאת הקטנת ראש, זה הליך מפלה שדוחק אמנים אלקטרוניים לפינה בה אין להם שום אינטרס כלכלי להצטרף לאיגוד הזה וחבל! זאת הפנסיה שלהם! חלק חשוב בסיפור הזה הוא שהאמנים האלקטרוניים לא רושמים את היצירות שלהם במקומות הנדרשים ופשוט משחררים את הקטעים ביוטיוב. האמנים האלה חיים במאה ה-21 ואקו"ם זה ארגון ממאה אחרת לגמרי שלא עשה את ההתאמות הנדרשות".
הוא גם מדבר על האמנים שלא רשומים לאקו"ם ולטענתו מדובר בעשרות מיליוני שקלים שלא מגיעים לאנשים הנכונים במקרה הטוב. "במקרה הרע הם נשארים בארגון שרק הופך לעשיר וחזק יותר. ברדיו יש בקרה דיגיטלית לפיה אתה יכול לדעת מה הושמע איפה ולפי זה אתה משלם. אני חושב שזה די בסיסי להקים כזו מערכת גם עבור בעלי עסקים שמשלמים כסף שמגיע לכתובת הלא נכונה, אם בכלל. מדובר בגוף עם מיליוני שקלים והנהלה שאוהבת את החושך. שווה להפנות אליהם את השאלות".