כשמדינת ישראל חתמה על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין, היו רבים שזלזלו במעמד או שתהו על הטרמינולוגיה של "הסכם שלום" ובחרו להדגיש שמדובר בנורמליזציה. למען האמת מה שחשוב זה המציאות בפועל. מה קורה שבטח. בשיחה עם mako, גיא גרבר הדיג'יי והמפיק הישראלי, שתקלט פעמים רבות בשנים האחרונות בדובאי, שזה לא משנה ואין מה להיתקע על הטרמינולוגיה.
"נכון, באופן כללי, שלום עושים עם מדינה שיש לך סכסוך איתה, ולנו אין סכסוך איתה, אבל ברור שזה טוב לנו ומהרבה סיבות. כשמדינה ערבית מגלה אהדה לישראל בפרהסיה זה טוב לנו". גרבר לא מגדיר את עצמו מהחובבים של ראש הממשלה נתניהו, ולמרות שהוא מסתובב בעולם הערבי כבר כמה שנים הוא עדיין משוכנע שמדובר ברגע היסטורי, מכמה סיבות: "קודם כל, זה שמדינה ערבית מתווספת לרשימת המדינות שמנהלת איתנו קשרים באופן רשמי. זה מעולה".
מבחינתו, הסיבה השנייה, וזו שהופכת את ההסכמים לחשובים יותר, היא דווקא העובדה שנתניהו הוא זה שנמצא במעמד. הוא חושב שזה יכול להוביל לשינויים בתוך המדינה: "יש הרבה אנשים ששונאים ערבים רק בגלל שהם ערבים אז זה שדווקא ביבי הוא זה שעשה את זה - יש אנשים עכשיו שאומרים 'רגע, אולי ערבים הם לא כאלה רעים?'. הרי לערבי ישראל לא מתייחסים יפה, וזה יכול לשנות משהו בתפיסה".
גרבר, שתכנן לבוא לביקור באוגוסט אבל ככל שעבר הזמן הבין שזה לא הטיימינג הנכון, לא גר בישראל די הרבה זמן. הוא חי בתקופה האחרונה בברזיל עם בת זוגו ומשם הוא עובד על אלבום חדש ("זול כאן מאוד והאנרגיה פה מאוד חיובית. זה ארץ של אור"). לעומת רבים אחרים שגרים מעבר לים, הוא עדיין מחשיב את עצמו לישראלי בין אם זה שבמהלך כל השיחה הוא מתייחס לישראל כ"שלנו" או "אנחנו", דרך הצפייה האדוקה במשחקים של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א, ועד למעקב הצמוד מאוד יחסית אחר השיח הציבורי בארץ.
"אני רואה שאנשים בארץ אומרים ׳וואי אני חייב לנסוע לדובאי׳, ואני גם מכיר אישית כל כך הרבה אנשים שמתים להגיע לשם - אותי בעיקר מעניין לראות איך התרבות הישראלית תתנגש בתרבות המקומית. לדעתי תהיה גם קצת אכזבה. זה מקום שכיף לעשות בו סוף שבוע, אבל אם אין לך מלא כסף אז לא בטוח שזה יהיה כמו שכולם מדמיינים. המלונות השווים באמת ממש יקרים, זה בתי מלון של 3,000-2,000 שקל ללילה. הרוב לא לא יהיו במקומות האלה. המבורגר ובירה זה 200 פאונד. (צוחק) זה הולך להיות מעניין".
הדיג'יי הבינלאומי בהחלט מדבר מניסיון. בשנתיים האחרונות, "Rumors", ליין המסיבות הנודד שלו היה על אדמת דובאי כ-8 פעמים לפחות, אבל את הפעם הראשונה שלו באמירות הוא לעולם לא ישכח. לדבריו הוא חווה חוויה חזקה מאוד: "חששתי כי לא ידעתי איך זה הולך להיות. הגעתי למקום עם המנהל שלי והפרומוטר סיפר שאנשים טסו במיוחד מלבנון, סוריה וכל מדינות האזור בשביל להיות במסיבה. נכון שזה החבר׳ה העשירים יותר, אבל כולם ידעו שאני ישראלי. היו לי דמעות בעיניים".
"כשאנשים פונים אליי לבד ואומרים לי 'אוהבים אותך' זה משהו אחד, אבל פתאום מלא אנשים ממדינות שונות מגיעים ותומכים בי בפרהסיה, בישראלי. זה לא שבליין אחד בא ולחץ לי את היד כשחברים שלו לא ראו, כולם נמצאים במסיבה של ישראלים". גרבר מספר שמרוב התרגשות הוא לא ניגן כל כך טוב, אבל זה לא משנה לו כי "הייתה אווירה מיוחדת באותו לילה, הרגשתי שמקבלים אותי בזרועות פתוחות. בין אם אתה ימני או שמאלני, זה מרגש לראות אנשים שתומכים בישראלי ככה. זה רק מראה שמוזיקה היא משהו שמקרב וחוצה גבולות ושזה אפשרי להיות בקשרי ידידות".
קשרי הידידות שהוא מדבר עליהם לא מסתכמים רק עם תושבי מדינות ערב כמו איחוד האמירויות, אלא גם השכנות הקרובות יותר. לתחושתו, כשמנתקים את הסיטואציה הגיאוגרפית ונפגשים במקום מרוחק יותר זה תמיד נגמר באווירה טובה. "פעם אחת נסעתי במונית בדרך לשדה תעופה, הייתי באיחור מטורף ואמרתי לנהג 'קח 100 דולר רק תביא אותי בזמן לטיסה'. תוך כדי הנסיעה הוא שואל מאיפה אני, עניתי ושאלתי בחזרה, הוא סיפר שמפלסטין. אני מודה שלרגע חששתי ואמרתי 'טוב, אני כבר לא אגיע לטיסה'".
והספקת?
"לא רק שהספקתי להגיע בזמן, בסוף הנסיעה גם התחבקנו, לחצנו ידיים".
יצא לך להיות בעוד מדינות ערב?
"יצא לי להיות במרוקו, בטוניסיה והציעו לי לבוא גם למקומות אחרים ששם כבר פחות הסכמתי. טורקיה, למשל, אמנם בעבר ניגנתי שם, אבל אחרי שכל כך הרבה אנשים שם אוסרים עלינו לבוא אני חושב שזו המדינה היחידה שלא הסכמתי לנגן בה. אמרתי לחבר'ה שפנו אליי 'אתם יודעים שאיתכם אני סבבה, אבל השלטון ממש נגדנו'".
יש הרבה סיפורים על דובאי. אבל לא שמענו על חיי הלילה ממישהו שבקיא.
"יש אווירה טריפית קצת, יש אפטרים בדירות והצעירים עושים שם חיים. יש גם המון ׳חראטה׳, אבל אני אישית מאוד אוהב את דובאי, זה מקום של מסיבות עם אווירת קרחנה, אמנם אסור לשתות ברחוב אבל בתוך מקומות הבילוי מותר - הסצנה די מגניבה. המקומות המובילים זה טכנו יותר עם אמנים כמו דיקסון או בלאק קופי. אגב, סמים אסורים שם אז זה גורם לאנשים לשתות יותר ועושה אווירה של כיף".
דובאי ואבו דאבי ידועים כמקומות שסלבס אוהבים לחפש את עצמם שם. באחד מהביקורים של גרבר במקום, יצא לו לחוות מקרה כזה על אמת. "היינו עם לינדזי לוהן בארוחת ערב. ובאיזשהו שלב כשהגיעו קינוחים, היא פשוט עצרה ואמרה ׳לא, לא, לא, אל תאכלו את זה׳. עכשיו, אנחנו יושבים בצ׳יפריאני כן? זו מסעדה של מיליונרים, והיא פשוט לקחה את הקינוח, קמה לאיזה שולחן של כמה ראפרים אפרו אמריקאים עם הילדים שלהם והביאה להם אותו".
מה? למה שהיא תעשה את זה?
"כשהיא חזרה לשולחן כולנו הסתכלו עליה ושאלנו אותה. ׳רציתי לתמוך בהם ולהציע לילדים׳, היא ענתה. מבחינתה הם פשוט היו הומלסים או משהו בסגנון, הם הסתכלו עליה בהלם. אגב, זה קרה בשבוע שהאשימו אותה שניסתה לחטוף תינוק בפריז. הרגשתי רע בשבילה״.
דבר נוסף שחשוב לגרבר להבהיר לישראלים שמתכננים לטוס לדובאי, שמדובר במקום עם משטרה מאוד דומיננטית ברחוב. "הרגשתי את זה גם ברוסיה- למשטרה יש 'סיי'. זה לא מקום לבוא ולעשות בלגן ברחוב. לא עושים שם סמים ואם תופסים אותך זה בלגן. זה מקום עם חוקים נוקשים ולאנשים שמכבדים את החוקים, יש סדר ברחוב. יהיה מעניין לראות את הישראלים שם. באופן כללי יש שם סוג של רוגע, הם כזה הולכים יותר בתלם, ואנחנו כל אחד אצלנו רוצה להמציא את הגלגל. כל אחד רוצה להיות מנכ"ל (ובסוף גם באמת נהיה כזה).