ב-7 בספטמבר 2017 נפל דבר בסצנה האלקטרונית בישראל. הדיג'יי ההולנדי הדהאנטרז, מי שנחשב לפנים של ז'אנר ההארדסטייל, הופיע בלייב פארק ראשון לציון במסגרת פסטיבל לייף אין קולור ולמעשה היה לאמן ההארדסטייל הבינלאומי הראשון שמנגן בישראל.
אך מעבר להצלחה הגדולה של הסט של "האדי" בארץ, מביני דבר יודעים כי הבשורה האמיתית של חובבי הז'אנר בישראל הגיעה בכלל למחרת, באירוע הראשון של "Life Is Hardstyle". האירוע היווה למעשה את רגע השיא בתוך קמפיין חסר תקדים להעלאת המודעות לקיומו של הז'אנר, הסצנה והקהילה הבועטת בארץ, שכלל בין היתר גיוס המונים מוצלח בהדסטארט והלכה למעשה, נתן את האור הירוק להיווצרותה של סצנה מסורה ותוססת.
"כשהתחלנו לעכל את גודל ההצלחה של 'מיילסטון #1' עם אודיופריק (האירוע הראשון), הבנו במקביל שזו רק ההתחלה של משהו גדול הרבה יותר" מספר עדן היילפרין, שייסד את ההפקה יחד עם רומן סמצ'וק. ואכן, בתוך מה שהיה אז לזמן שיא של כחצי שנה, התווספו לצד אודיופריק האוסטרלי ברשימת האמנים שהגיעו ארצה שתי אגדות נוספות: טיונבוי האיטלקי ודיג'יי דה-פרופט ההולנדי.
אלא שבאירועים האחרונים ניתן לראות שסמצ'וק והיילפרין משנים מעט את הכיוון ומנחיתים בישראל גם דיג'ייז צעירים, יש שיגידו עדכניים יותר בז'אנר. "אני חושב שכשיצאנו לדרך, כל המפעל הזה היה מקום להגשמת החלומות שלנו", אומר היילפרין, "טיונבוי, אודיופריק ודה פרופט היו בבאקט ליסט שלי ושל רומן. לקח לנו חצי שנה לסמן וי על החלומות האלו, ובמקביל, נתנו דגש הולך וגדל על שיקולים מקצועיים ורלוונטיים יותר עבור הקהל הרחב. היום, השאלות הראשונות שנשאל כשנסמן את ההדליינר הבא יהיו מה הקהל שלנו חושב על אותו האמן, עד כמה האנשים ישמחו לראות אותו כאן, איזה פוטנציאל הוא מביא איתו מבחינת החשיפה והקידום של הז'אנר ברמה המקומית ועד כמה הוא נמצא "על הגל". בנוסף, אני חושב שלאחרונה מנחה אותנו גם השאלה עד כמה האמן הזה צומח ומתפתח. אם אנחנו מרגישים שבמרחק שנה-שנתיים הוא יהפוך 'גדול מדי' עבור היכולות שלנו כסצנה קטנה שמתפתחת בעצמה - זה סימן מעולה בשבילנו להבין שזה הזמן שלו להגיע לכאן".
במקביל לצמיחה שלכם צצו גם הפקות אחרות שקיוו לנגוס בהצלחה של הז'אנר. איך אתם מרגישים עם זה?
היילפרין: "כמו שאמרת, ההצלחה היא של הז'אנר, כלומר, של כל מי שרוצה לראות את ההארדסטייל בארץ ישראל מכה גלים ושמח מההתפתחויות. האירועים שציינת, מבחינתנו הם הצלחות שמתווספות להצלחה הגדולה הזו שנקראת הארדסטייל בישראל ואנחנו ממש לא תופסים עליה בעלות. צריך להבין, אין פה עניין של תחרות – להיפך, אנחנו מעריכים למשל שהאירוח של קון בלייף אין קולור האחרון תרם רבות לאירוע הקרוב שלנו"
"אם פעם היינו צריכים להילחם כדי שאמנים יגיעו לפה, היום הם אלה שנלחמים להגיע"
האירוע הקרוב של "Life Is Hardstyle" צפוי להיות הגדול ביותר עד כה. הדיג'יי המרכזי שינגן בו הוא ג'ינקסד, שיחד עם דווין ויילד סיפק סט מרענן וסוחף בטומורולנד האחרון. באופן חסר תקדים, לצידו של ג'ינקסד יצטרפו עוד שלושה אמנים בקנה מידה בינלאומי – אלכס קיד הבריטי, מאריוס טיבריאן הספרדי וקריסטל לייק הישראלים, שכמו ג'ינקסד עצמו, חתומים בלייבל של קון.
האירוע הקרוב מגיע אחרי פגרה ארוכה של כחצי שנה ללא אירועי הארדסטייל בישראל. מה קרה שם?
סמצ'וק: "אני בעיקר חושב שרצינו לעשות חושבים, לתכנן את הצעדים הבאים, למקד את היעדים ולהבין מה הלאה. היו לנו שלושה אירועים מוצלחים בפרק זמן קצר מאוד, 4 אמנים בינלאומיים שהגיעו לכאן בתוך 3 חודשים. אפילו עבורנו, בתור אלו שנשמו את התוכניות האלו חודשים ארוכים לפניכן, זה היה סוג של שוק. בנוסף, אחרי הרצף המטורף והאינטנסיבי הזה, היינו צריכים את הזמן שלנו כמובן בשביל לטפל בהרבה עניינים שצצו בינתיים בחיים הפרטיים שלנו. היינו צריכים לעשות רגע פאוז ופשוט להתעסק בהם".
אז בין היתר, ניצלתם את הזמן בפגרה גם בשביל להעמיד אירוע מיוחד ויוצא דופן. הצלחתם?
היילפרין: "בלי לפתוח פה, זה הולך להיות האירוע הראשון שלנו שהוא סולדאוט מוחלט. ברמת התוכן, הייחוד נמצא דווקא בדברים שבשגרה - יהיה המון הארדר-סטיילז באירוע, מכל קצוות הקשת. מה שכן, הפגרה שיצרנו לעצמנו אכן אפשרה לנו לעבוד על כל פרט ופרט באירוע ברזולוציה גבוהה במיוחד ובכך למעשה התאפשר לנו לחבר את הליינאפ אולי החזק ביותר שהעמדנו אי-פעם באירוע, הצלחנו גם לרדת לדרגת המחיר הנמוכה ביותר לאירוע מהסוג הזה, וכמובן אלמנטים רבים נוספים שופרו ושודרגו, חלקם באופן טבעי, יחשפו רק באירוע עצמו".
מבחינת העבודה על אירועים בינלאומיים, מה השתנה מאז שהתחלתם?
היילפרין: "השינוי הגדול ביותר מבחינתו הוא כנראה בשיח מול הסוכנים. אם פעם היינו צריכים להילחם כדי שאמנים יגיעו לפה, היום הם אלה שנלחמים להגיע".
נלחמים להגיע למרות המצב הביטחוני והלחץ מארגונים כמו BDS?
היילפרין: "ברוב המוחלט של המקרים, האמנים שאנחנו מביאים לישראל גם מבקרים בה בפעם הראשונה, והם מאוד נלהבים מהעניין הזה. זה מרגש אותם מכל בחינה. מקצועית, זה הישג מאוד מיוחד עבורם. הם מבחינתם כובשים יעד חדש ורואים קהל שלא ראו אף פעם. גם באופן אישי, אנחנו כל פעם מבינים כמה ישראל היא מקום מיוחד, דרך האמנים שבדרך כלל מתעניינים מאוד בתרבות, במסורת, באתרים הקדושים וכו'. זה משהו שאנחנו עוברים פה כל פעם מחדש וזה אף פעם לא מעייף. שמע, יש הד רציני באירופה על הסצנה בישראל וזה מרגש מאוד".
סמצ'וק: "לגמרי! מדי פעם, כשאנחנו מספרים לסוכנויות או לאמנים עצמם על גודל הקהילה פה, אתה יודע, 400-600 איש, הם פשוט בשוק כי ההד שאנחנו יוצרים גדול בהרבה מהמספרים האלו".
"הקהל שלנו מגיע לאירועים בשביל המוזיקה. זה לא ליין שמגיעים אליו כדי "להעמיס" וגם לא כדי להפציץ בסטורי"
ואכן, אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני האנשים שמובילים את הסצנה הוא לפתוח את הז'אנר הקשוח לקהל חדש ובו בזמן לשמור על הייחודיות של התמהיל האנושי שמרכיב את הקהל. היילפרין וסמצ'וק מוכנים לפתוח את השערים לקהל חדש, אבל ממש לא בכל מחיר. "מרפרוף ברשימת הרוכשים לאירוע הקרוב, כמעט על כל שם מוכר ברשימה נמצא שם חדש שאנחנו לא מכירים", מספר היילפרין. "הקהילה שלנו מאוד מחבקת כל אחד שמגיע, אבל אנחנו עושים הארדסטייל ואין לנו כוונה להסתיר את זה. אני מאמין שחלק מהקסם עצמו הוא שמדובר בז'אנר נישתי יחסית, שבהכרח לא מתאים לכל אחת ואחד. עם זאת, העובדה שזה מה שאנחנו מוכרים, לא אומרת שאין לנו רצון להגדיל את הקהילה, רק צריך להבין שהקהילה הזו בנויה סביב הארדסטייל. לעולם לא חשבנו למשל לנגן פסיי טראנס או טכנו באירועים כדי להגיע לקהל חדש".
מיעוט נשים ברחבה - חלק מהסטיגמה שדבקה בז'אנר, או האמת לאמיתה?
היילפרין: "אנחנו מתעסקים במוזיקה. זה המרכז של כל האירועים שלנו. בין אם את/ה אישה, גבר, משהו בין לבין או חוצן משבתאי, זה לא מעניין אותנו - כל עוד אנחנו חולקים את התשוקה למה שבוקע מהרמקולים, אנחנו במקום הנכון, עושים את הדבר הנכון. לגבי סטיגמה או לא, שמע, הדימוי של ההארדסטייל הוא של ז'אנר קשוח, מחתרתי וכן הלאה. זה לא שזה תלוש מהמציאות, אבל אם המילים האלו מרתיעות אותך, כנראה שזה בעיקר מחוסר ידיעה או הכרה של הביטוי האמיתי שלהן ברחבה. יש משהו נפלא בעוצמות האלו של המוזיקה הזו שלפעמים מביאות גם את הריחוק מהמיינסטרים הקליט, הנגיש והמוכר. הבנות המדהימות שפוקדות את האירועים שלנו פעם אחר פעם יוכלו להעיד על כך. בנוסף, אני בהחלט יכול לקבוע שהפערים הולכים ונסגרים והנשים תופסות יותר ויותר מקום ברחבות שלנו. בכל מקרה, אמרנו כבר בהקשר אחר ונשמח להזכיר שוב, הקהל שלנו מגיע לאירועים בשביל המוזיקה. זה לא ליין שמגיעים אליו כדי "להעמיס" וגם לא כדי להפציץ בסטורי. מצד שני, רק אגיד שכבר יצאו מהמסיבות שלנו כמה זוגות אוהבים יפים במיוחד".
בתוך קהילת ההארדסטייל יש ויכוח אינסופי על ההתקרבות של הז'אנר לזרם המרכזי של המוזיקה האלקטרונית כשמצד אחד יש כאלה שאומרים שזה גורם לז'אנר להתמסחר ולאבד מהייחודיות שלו ומצד שני יש כאלה שאומרים שזה עוזר לו לגדול, איפה "Life Is Hardstyle" על הסקאלה הזו?
סמצ'וק: "אני בעצמי מגיע מהז'אנרים הקשוחים יותר של ההארדסטייל ועדיין, אני חושב שהחיבור עם המיינסטרים הוא מבורך כי זה חושף את המוזיקה הזו לקהל רחב הרבה יותר. אנשים מתחילים לחקור את הז'אנר ומגלים עולמות שלמים. אני מכיר אנשים שבאו מהמיינסטרים, התאהבו בז'אנרים המחתרתיים והיום טסים לכל מיני אירועים "קיצוניים" בחול. אפילו אם אחוז קטן מהאנשים נחשף למוזיקה הזו דרך המיינסטרים, חלקם צוללים פנימה בסופו של דבר, וזה פשוט Win-Win".
מלבד להיותם מובילי הסצנה בארץ, היילפרין וסמצ'וק הם גם דיג'ייז, שבעצמם מנגנים בדרך קבע באירועי ההארדסטייל הישראליים. ומסתבר שההצלחה המשותפת שלהם כמפיקים גורמת להם גם לבחון שיתופי פעולה גם כדיג'ייז: "אם הלך לנו הרבה מעל המצופה בהפקת אירועים, למה לא לשחזר זאת בהפקה משותפת של טראקים?", אומר היילפרין, "אני ורומן התחלנו ממקומות שונים מוזיקלית, אבל שנתיים של עבודה צמודה עשו את שלהן ואנחנו הרבה פעמים על אותו הגל. זה ניסיון ממש מעניין מבחינתו ואנחנו מתכוונים לראות מה הוא יוליד. כבר עכשיו אנחנו עם כמה סינגלים מוכנים וכמעט מוכנים בקנה".
נשמע משהו חדש שלכם באירוע הקרוב?
סמצ'וק: "כן".
מה מצפה לנו מ-"Life Is Hardstyle" ב-2020?
סמצ'וק: "אנחנו ממשיכים כמובן בכיוון של לגדול ולהשתפר בכל פרמטר. המטרה היא להעמיד כל פעם מחדש את האירוע הטוב ביותר עד אותה נקודה".
היילפרין: "אנחנו נפתח את 2020 בצורה מדהימה. המתכון לזה מתהווה בימים אלו ממש".
כרטיסים לאירוע חגיגות השנתיים של "Life Is Hardstyle" ניתו לרכוש באתר "MEGATICKETS"