ביום חמישי האחרון סצנת ההארדסטייל הישראלית רשמה עוד נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הלא כל-כך ארוכה שלה. בחגיגות השנתיים המרשימות של "Life Is Hardstyle" נכחו 350 בליינים, שלקחו למעשה חלק בסולד-אוט ראשון ומשמעותי של ההפקה – הישג שיא בהתחשב בעובדה שכל כולה על טהרת הז'אנר הקשוח והלא מתפשר.
כהרגלם בקודש, אנשי הפקת "Life Is Hardstyle" הכינו אירוע מושקע מאוד מבחינת רמת ההפקה, כשגם התוכן המוזיקלי היה ברמה גבוהה. אין ספק שזה היה האירוע הכי מרשים של ההפקה עד כה, שפשוט משתפרת בצורה דרסטית מאירוע לאירוע.
אחד מהאמנים הבינלאומיים שהוזמנו לנגן באירוע הוא אלכס קיד (ALEX KIDD), שנחשב לאחד מהחלוצים של הז'אנר ומעמודי התווך של סצנת ההארד-דאנס בממלכה המאוחדת. "באנגליה אף פעם לא קראו לזה הארדסטייל אלא הארד דאנס", מספר קיד, "היו הרבה סגנונות תחת המטריה הזו כמו האוס ובאונסינג. כיום, אנחנו רואים יותר ויותר הארדסטייל. בקרימפילדס למשל, הפסטיבל הכי גדול בבריטניה, היו 6 או 7 אמני הארדסטייל גדולים בבמות השונות".
קיד, שכאמור נמנה עם הוותיקים המייסדים של הז'אנר בבריטניה, הקים את Kiddstock, פסטיבל ההארדסטייל הראשון באנגליה. "הפסטיבל שלי התחיל בכלל כמסיבה לא חוקית, בלי רישיונות ובלי כלום... אבל מהר מאוד זה הפך לדבר עצום! אני מאוד גאה בזה".
איך הפסטיבל התפתח עם השנים?
"יש יותר קהל וכמובן גם יותר אמנים אבל אני חושב שהשינוי הגודל ביותר שהוא שהפסטיבל הפך למקצועי יותר, זה חשוב מאוד".
בהשוואה למצב לפני חמש שנים, איך סצנת ההארדסטייל באנגליה נראית כיום?
"היא במצב לא רע ובמקום הרבה יותר טוב מלפני חמש שנים. המצב לא מדהים כמו בהולנד או בלגיה, אבל יש כמה אמנים טובים וליינים נהדרים של מסיבות".
"טומורולנד נהיה קשוח יותר, אבל עדיין יש את האמנים הצ'יזים שמאפיינים את הפסטיבל"
במהלך הקריירה שלו, הספיק קיד לנגן אינספור פעמים בדפקון.1, פסטיבל ההארדסטייל הגדול בעולם וכן שלוש פעמים בפסטיבל טומורולנד. למרות שהפסטיבל הפך לגדול וממוסחר יותר, קיד חושב כי טומורולנד דווקא מחבק היום את הז'אנרים המחתרתיים יותר מבעבר. "אני חושב שטומורולנד נהיה קשוח יותר. עדיין יש את האמנים הצ'יזים שמאפיינים את הפסטיבל, אבל גם הם כבר משלבים הארדסטייל בסטים שלהם".
כשאתה אומר דיג'ייז צ'יזים אתה מתכוון לאמני האוס שמובילים את הפסטיבל כמו טייסטו ומרטין גריקס?
"כן".
מה אתה חושב על המוזיקה שלהם?
"אני לא מתחבר לזה אישית אבל אני מעריך את זה. יש מקום להכל בעולם המוזיקה".
הופעות בכל העולם, יש איזה פסטיבל/אירוע שזכור לך במיוחד?
"לכולם יש את הייחודיות שלהם, אבל החוויה שלי מ-EDC 2016 הייתה יוצאת דופן. האמריקאים האלה פשוט משוגעים".
קיד אמנם הופיע כמעט בכל ברחבי תבל, אך הסט בתל-אביב היה מיוחד באופן יוצא מן הכלל עבורו, שכן הוא נולד כאן בישראל. "נולדתי כאן, אבל חייתי בבריטניה כל חיי. ההורים שלי אנגלים", אמר קיד, "כיהודי, לנגן בארץ הקודש זו אחת החוויות הכי מרגשות בקריירה שלי".
מה חשבת על הקהל הישראלי?
"הוא פשוט לא ייאמן! ניגנתי בהרבה מדינות ופגשתי הרבה אנשים שונים, אבל מה שקורה בסצנה שלכם זה נדיר. למען האמת, לא ידעתי שיש פה בכלל סצנה והקהל כאן פשוט העיף לי את המוח. הקהל כאן צעיר, ועדיין מכיר את המוזיקה מצוין. הכי חשוב שאפשר לראות שהם מעריכים את המוזיקה. בבריטניה הקהל מפונק, הם רגילים לראות דיג'ייז גדולים כל שבוע ולכן הם אדישים. אם זה היה תלוי בי –דפקון.1 אחד היה מתקיים בתל-אביב".
הבריטי רואה את החיבור שהולך ומתחזק בין המיינסטרים האלקטרוני להארדסטייל, חיבור הנתפס בעיניו כרע מאוד לז'אנר. "לדעתי בעוד כמה שנים ההארדסטייל יהיה קרוב אפילו עוד יותר ל-EDM וזה פשוט נורא. מבחינתי צריכים להיות שני סגנונות מרכזיים – הארדסטייל מסחרי והארדסטייל קלאסי".
"חייבים להעריץ את הכישרון של האדהאנטרז, אפילו אם המוזיקה שלו נהייתה זבל"
מה אתה חושב על כל מה שקרה עם האדהאנטרז בשנתיים האחרונות?
"הוא עושה כסף ושמח אז שיהיה לו בהצלחה. האנשים שמבקרים אותו כנראה היו עושים אותו דבר במקומו".
מה אתה חושב על המוזיקה החדשה שלו?
"באופן אישי אני מעדיף את המוזיקה הישנה שלו אבל בהסתכלות מקצועית, חייבים להעריץ את הכישרון שלו, אפילו אם עכשיו זה נשמע כמו זבל".
המוזיקה של האדהאנטרז נשמעת כמו זבל לדעתך?
"זה פשוט לא הטעם שלי, אני מעדיף מוזיקה קשוחה יותר. אני כן אוהב את "Our Church", לדעתי הוא היה צריך לקרוא לטראק "Our Synagogue".