-
כשהצללית נודדת אל אזורים אחרים בעין ואת נראית כמו ליצן מוכה
-
כשסבון או קרם הפנים הכי יקר שלך הוא איכשהו גם הראשון להיפתח בתיק
-
כשאת רואה בבירור שעוד נותרה בבקבוק כמות מייקאפ שתספיק לך לשבועיים, אבל אין לך שום דרך לחלץ אותה משם
-
מורחת אודם, לובשת חולצה, מורחת אודם על החולצה
-
כשהשקעת בקונסילר, צללית, אייליינר ומסקרה, ואז שכחת מכל הדבר הזה והחלטת לשפשף קצת את העין
-
כשבהוראות השימוש כתוב שצריך לחכות עם המסכה על השיער חמש דקות, ואת מוצאת את עצמך משתעממת במקלחת
-
כשאת מורחת אייליינר חתולי לתפארת ואז לא מתאפקת ופותחת עיניים כדי לבדוק איך יצא, ועכשיו יש לך מין צללית מאד אבסטרקטית על כל העפעף
-
התענוג הבלתי נמנע שבקילוף לק. שלא לדבר על לק ג'ל
-
כשהמייקאפ והקונסילר מגיעים איכשהו לשיער וגורמים לך להיראות כאילו הזדקנת בין לילה
-
העובדה שבאיזשהו שלב החלק הפנימי של תיק האיפור מקבל צבעי מלחמה
-
הרפלקס שהוא הכי באג במערכת: מורחת מסקרה, עושה אפצ'י
-
איכשהו תמיד יש לך קצת מייקאפ מתחת לציפורן
-
כשפיסה מהאייליינר נודדת אל תוך העין, ואם יש לך עדשות - לכי תמחקי את הכתם השחור הזה משדה הראייה שלך עכשיו
-
כשאת מחבקת מישהו ועל החולצה שלו נשארת חותמת של הפנים שלך
-
כשהשפתיים משוחות בשפתון דומיננטי ואז הפס שמעל לסנטר מחליט שהוא רוצה גם
-
מרגישה הכי פלולס עם המייקאפ, הקונטור, ההיילייטר והפודרה, וכמה שעות אחרי שיצאת מהבית מגלה שהצוואר שלך בצבע שונה לחלוטין מהפנים שלך ואת נראית כאילו חבשת מסכת קרטון של עצמך