אשלי וקסמן בקשי אולי רק בת 31, אבל היא כבר מחממת מנועים לקראת משבר אמצע החיים. לכאורה יש לה זמן, אבל בקשי נוהגת כדרך קבע להקדים אותו – מה שכנראה סייע לה להפוך ל"יוטיוברית הביוטי הראשונה של ישראל", החלוצה, האם המייסדת, מייבשת הביצות והחצ'קונים. היום היא המובילה בבועת היופי המקומית ברשת, עם 250 אלף עוקבים בערוצי היוטיוב שלה, שהביאו לה למעלה מ-50 מיליון צפיות עד כה, ו-133 אלף עוקבים באינסטגרם. אבל דווקא עכשיו, במקום לנוח על זרי הדפנה, היא מתרכזת בתקתוקו של שעון טורדני. "אני מתחילה להרגיש את הזקנה בפנים שלי", היא מתוודה, "אם אני משווה אותם ללפני חמש שנים, כשהתחלתי, זה לא אותו דבר. פתאום יש קצת נפילה של העין אז פחות קל לשים אייליינר. לפעמים הצופות שלי נותנות לי מחמאות סופר מעליבות. ילדה בת 12 אומרת לי, 'וואו את בת 31 ואת נראית יותר טוב מאמא שלי!', הן קוראות לי מבוגרת ולא מרגישות, אומרות לי 'אשלי את נראית מעולה לגילך', זה מצחיק".
וגם קצת מעליב. ואולי מלחיץ.
"תראי, אני אף פעם לא פניתי רק לקהל צעיר. בפילוח שעשיתי יש לי רק 20 אחוז של בנות פחות מ-18 שצופות בסרטונים שלי, והשאר מתפלגות באופן דומה עד לגיל 44. ויש גם אמהות שצופות עם הילדות מהחשבון של הילדה. אני בכלל התחלתי כערוץ יוטיוב לנשים שמתאפרות, שזה לאו דווקא נוער, אבל זה הפך לטרנד אצל נערות. היום זה קצת מציק, כי כאישה בת 30 הייתי רוצה להיות מסוגלת לדבר על דברים כמו סקס, אבל זה מרגיש לי לא מוסרי".
נושא הגיל מעסיק אותך.
"אני פשוט רוצה שייצגו אותי נכון בתקשורת. תמיד מראים את הקהל הצעיר שלי, כי מה יותר מעניין, לראות אישה בת 40 שצופה בערוץ יוטיוב ואפילו לא עושה לייק, או אלפיים בנות צעירות שצורחות בקניון? אבל יש הבדל בין מה שקורה אונליין למה שקורה אופליין".
כל בנות ה-40 בעולם לא יעזרו, אשלי הפכה לאייקון של נעורים מגונדרים. בעידן שבו משווקות ערכות איפור לבנות שלוש, ובקבוצות פייסבוק כמו "אמהות מלבישות בסטייל" מעלים תמונות של אמהות וילדות בבגדים ואיפור תואמים, השם בקשי הפך לשם נרדף לטרנד של דור ה-Z. ב"ארץ נהדרת" ליאת הר לב חיקתה אותה כשהדמות "אשלי בקשי דקשי" כורתת את אפה ומדביקה במקומו אף אחר, "כי יש לה אף מביך". המערכון ביקר את אובססיית היופי של הנוער הישראלי, שממונפת על ידי יזמיות כמו בקשי למזומנים, אבל בקשי מתעקשת שהחיקוי דווקא הצחיק אותה, והביקורת לא נוגעת בה. "אספר לך משהו – מכל מה שאני עושה, סרטוני האיפור מקבלים הכי פחות צפיות. אלה שצופות בהם מהוות את הגרעין הקשה שמלווה אותי, אבל גם מתוכן, לדעתי 99 אחוז מהנערות לא מתאפרות. מדי פעם אולי הן שמות ליפסטיק ורדרד, אבל הן היו עושות את זה גם בלעדיי. אני תמיד אומרת בסרטונים שלי שאף אישה לא חייבת להתאפר, הסרטונים נועדו לאנשים שאוהבים איפור, נהנים לראות את זה, כמו שרואים ציור. יש בזה משהו ארטיסטי".
החודש העלתה וקסמן בקשי סרטון שבו סיפרה כי אחרי חמש שנות נישואים, שתי ילדות (ליה, בת 3 וארייה, בת שנה), ולא מעט דירות שכורות בתל אביב – היא ובעלה, עידן בקשי, עוברים לבית שרכשו בפרברים. את המיקום המדויק היא לא רוצה לחשוף ("אני רוצה לשמור על פרטיות, זה לא נעים אם יגיעו אליי הביתה"), אבל את השדרוג באיכות חייה היא חושפת בשמחה, כולל הכרזה כי מעתה, במקביל לסרטונים על הדרך הנכונה להשיג גבה מושלמת – היא גם תשתף את גולשיה בתהליך השיפוץ ובחירות בהום סטיילינג. גם זה, מתברר, קשור להתבגרות. "אני בשלב בחיים שמתאים לזה, אנשים בגילי עוברים לבתים ונכנסים לעיצובים ושיפוצים, זה עולם שהוא לא רחוק מביוטי. בין אם זה אופנה או איפור, זה סטיילינג. אני רוצה לעשות סרטוני 'עשי זאת בעצמך', להראות איך מכינים כל מיני דברים יפים לבית".
למדת עיצוב פנים או משהו בסגנון?
"לא, לא התנסיתי בזה בכלל אבל אני חושבת שזה היופי. אני אבוא בתור אשלי, אדם נורמלי ורגיל כמוכם שפשוט מנסה. הרי גם האיפורים שלי אף פעם לא היו הכי מקצועיים, אבל הם היו בגובה העיניים. אני יזמית, יודעת ליצור הזדמנויות. עוד בתור ילדה כשאמא שלי לא קנתה לי דובוני גומי, מצאתי ילדה שהיו לה דובוני גומי ואמרתי לה שאני אהיה חברה שלה אם היא תכבד אותי".
אמרתי שאני מידה 38 והיא הגיבה כאילו יש לי סרטן
אשלי מעולם לא התיימרה להיות בעלת תעודות. באיפור התעניינה רוב חייה כדי להתמודד עם אקנה קשה מגיל 13, והסתפקה בקורס איפור בסיסי שעשתה כשעוד גרה בקנדה (עוד נגיע לזה) כדי להיכנס לעסקי האיפור. "היה זלזול בי בתור מאפרת בהתחלה, אבל היום העולם של המאפרים כבר לא מדבר אלי. לפעמים אני מאפרת באופן פרטי או מעבירה סדנאות איפור לנשים או נערות, אבל אני כבר במקום אחר, אני לא מתחרה בהם". ההחלטה שלה לא להסתפק בעבודה האפורה מאחורי הקלעים, ולהפנות את מצלמת הסמארטפון לעצמה, השתלמה בענק. את הסרטון הראשון שלה, על ניקוי מברשת איפור, שנראה היום לואו-טקי להחריד - העלתה סתם בשביל הכיף כשעבדה במשרד הבטחון, אחרי שגילתה המון הדרכות באנגלית ואפס בעברית. הסרטון צבר עשרות אלפי צפיות, ואשלי התחילה להבין שיש לה משהו מעניין ביד. אחרי שנה וחצי של התנסות היא החליטה להפוך את התחביב לעיסוקה העיקרי, התפטרה ממשרד הבטחון והתמסרה ליוטיוב. היום, חמש שנים מאז סרטון ה"היי גייז!" הראשון, לוקסמן בקשי יש מודל כלכלי יציב. היא משתמשת ביוטיוב כדי לתחזק את המותג – גם בסרטוני איפור וגם בערוץ שמוקדש כולו לחייה האישיים,behind the bakshis (כ-95 אלף עוקבים) - ובמקביל דגה חוזים לייצוג. "אני הפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה ל'אוקסיטן. אף פעם לא הייתה להם כזו בארץ אז פניתי אליהם וזה קרה. אני גם האיט גירל בישראל של מייבלין, בכל מדינה יש אחת כזו. אבל הדברים האלה הם לא ההכנסה העיקרית. יוטיוב משלמים לך על צפיות ושם רוב הכסף. חשוב שאני אהיה אובייקטיבית במוצרים שאני מראה, אני לא משרד פרסום, ואם נסתכל על כאלה שהפכו להיות משרד פרסום הן נעלמו מהר מאוד".
אנחנו יושבות במסעדה בדרום תל אביב – אשלי דווקא לא מאופרת בכבדות היום ("כי היה לי רופא שיניים בבוקר"), והגיחה לכאן מהמשרד שלה, מעבר לפינה. שם, שתי עובדות מכניסות מברשות איפור במיתוג אישי של אשלי לתוך אריזות ושולחות ללקוחות ברחבי הארץ. זה רק חלק מהביזנס, לצד שיתופי פעולה עם חברות מסחריות בערוץ היוטיוב שלה, ולצד הפיכתה לאחרונה לטאלנט בתקשורת המסורתית. בתכנית "מצווש" בערוץ הילדים היא מלווה ברי ובנות מצווה בדרך אל הארוע; במופע "שוברים את הרשת", שעלה בפורים ויחזור בקיץ, היא מפזזת על הבמה לצד כוכבי יוטיוב נוספים, כמו נועה פילטר ושגיא ביטבוקס. לא קשה להבין – הקהל הצעיר הוא עדיין הרווחי ביותר, גם אם הוא יוצר בעיה תדמיתית. "פנו אלי מערוץ הילדים כבר מזמן, אנחנו שנתיים בדיבורים. אבל לא רציתי להפסיד את הקהל הבוגר, שיגידו שאני פונה רק לילדים, אז חיפשתי את התוכן שאהיה מחוברת אליו, ו'מצווש' מאוד מתאים לי. לא הביאו אותי רק כדוגמנית שמחייכת וקוראת מפרומפטר, אני מבינה את כל מה שעומד מאחורי מה שאנחנו עושים. וזו גם פרנסה טובה".
גם "שוברים את הרשת" נראה כמו פרנסה טובה.
"מהמופע אני לא מרוויחה כסף כמעט. זה תכלס בהתנדבות".
בחייאת, אשלי.
"תראי, זה לא פסטיגל, והתקציב בהתאם. כיף להיות שם, זה נותן לי אפשרות לאינטראקציה עם הקהל, הזדמנות להתנסות במשהו שבחיים לא עשיתי כי אף פעם לא רקדתי ושרתי על במה. אני בשלב בחיים שלי שמותר לי להתנסות בהכל. הרי ברשת אתה קם מהר ויכול גם להיעלם".
נכון, וביצת היוטיוב נהייתה מאוד צפופה. אומרים שאת ותום בר-אמר, המתחרה בת ה-25 שלך, לא ממש מסתדרות.
"אנחנו מכירות, אנחנו לא חברות. תראי, בכל תחום יש כאלה שמפרגנות ויש פחות. ברור שיש קנאה וחוסר פרגון, אני לא רוצה לציין שמות ספציפיים. אני מאמינה שהבנות האחרות מעריכות את החלוציות שלי בתחום, אבל אני לא בקשר איתן כדי לדעת. כולן רוצות להיות מס' 1 וזה לגיטימי, גם אני הייית רוצה להיות מס' 1 אם הייתי מס' 2. אין לי זמן לצפות באחרות ואני מעדיפה שלא, כי אני לא רוצה להיות מושפעת. אבל אני מחזיקה מכולן, זה שאנחנו לא יושבת לקפה לא אומר שהן לא טובות".
ומצד שני החיים האישיים שלך כן הפכו לסוג של פוסטר. סרטון כמו "ירדו לי המים", שפרסמת עם לידת בתך השנייה, מתאר משהו די אינטימי.
"אם אני לא אשתף את הקהל שלי ברגע ירידת המים, במה אני אשתף אותם, בזה שאני יושבת בבית קפה? גם אם נדמה שהכל חשוף, יש רגעים שאני אומרת 'עכשיו עושים משהו כיף ואני לא מצלמת, אני רוצה להיות עם המשפחה'. בניגוד למה שחושבים אני לא מכורה לסמארטפון, הנה הוא סגור כבר שעתיים כשאני איתך ולא בדקתי הודעות אפילו פעם אחת. כשנהייתי אמא, באופן טבעי הטלפון והמצלמה קצת נעלמו בשעות מסויימות ביום. אני המודל לחיקוי של הבנות שלי ואני לא רוצה להיות מול מסך כל היום".
עם כל החשיפה, יש מי שאומר עלייך שאת לא אותנטית, כל הזמן מחייכת ושמחה.
"בסדר, לא אכפת לי מה יגידו. זו אני. הדבר היחיד שמעליב זה כשמבקרים את המשפחה שלי. כותבים לי שאני לא מספיק עם הבנות ולמה הבאתי אותן לעולם, זה דבר שנכנס לי פנימה. או משהו על זה שאני מדברת עם הבנות רק אנגלית, שאני חיה בסרט והן לא יידעו עברית. אבל זה מה שהחלטתי – הן הולכות לגנים באנגלית וכשהן יהיו בטרום טרום חובה הן ילמדו עברית. אני קנדית, חשוב לי שהן ידברו באנגלית תקנית".
בין לבין היא מצליחה גם לנסוע לחו"ל, לאחרונה ביקרה בשבוע האופנה במילאנו וניו יורק ובהשקות של מוצרים שדורשים את נוכחותה, "אבל זה נראה יותר ממה שזה, אני נוסעת ליומיים וחוזרת אבל ממשיכה להעלות פוסטים באינסטגרם גם אחרי שאני חוזרת, אז זה נראה כאילו אני כל הזמן בחו"ל".
פגשת מישהו מעניין?
"כן, מאחורי הקלעים של שבועות האופנה פגשתי את פרגי וג'יג'י חדיד, שהיו כל כך נחמדות. אבל לא ביקשתי סלפי, כי גם אני לא תמיד אוהבת שמבקשים ממני כשאני באמצע משהו, לא רציתי להפריע להן".
זה לא פוגע בביטחון העצמי להסתובב בין אלות כאלה?
"לא, להפך. הרגשתי שאני ממש כמותן", היא צוחקת, "את יודעת, אני חושבת שאני סובלת מעודף בטחון עצמי. נכון שאין לי גוף של ילדה בת 16, יש לי בטן אחרי שתי לידות ואני לא נראית כמו פעם, הייתי שמחה להיות קצת יותר מחוטבת, אבל אני חושבת שאני נראית מעולה. עשיתי פעם סרטון שקראתי לו 'אני לא שמנה', אחרי שקראתי שקראו לדוגמנית במידה 38 'פלאס סייז'. היום אני מידה 36, כשצילמתי את הסרטון הייתי 38, אבל מי אמר שזה שמנה? ככה אני אמורה להיות. אמרתי שמעצבן אותי שבכל חנות אני מידה אחרת ומנסים להכניס לי לראש שאני שמנה או רזה. אלא מה קרה? בעקבות הסרטון פנו אלי מחברה למידות גדולות שאהיה פרזנטורית שלהם והתחרפנתי - אתם הקשבתם בכלל למה שאמרתי?".
הדברים האלה נהיים קשים יותר ככל שאת חשופה ומפורסמת?
"פעם הגעתי למדידה של חברה מסחרית שרצו להלביש אותי לארוע וכל מה שהסטייליסטית הביאה לי לא עבר לי מעל הראש. אמרתי לה שאני מידה 38 והיא הביטה בי כאילו סיפרתי לה שיש לי סרטן. היא אמרה שהם מחזיקים רק עד 34 ומדי פעם 36. וזו בחורה שנראתה לגמרי כמוני אבל היא אמרה 'מה אני אעשה, זו התעשייה'. אז אני לא מקבלת את זה, ואני חושבת שבגלל זה אנשים מתחברים אליי. אני גם מודה שאני לא ממהרת לרזות כי אני רוצה להכנס להריון שוב בקרוב".
עוד בקשי? אולי את כבר בהריון?
"לא, עוד לא. אבל אני רוצה להיות אמא צעירה ולגמור עם זה. שכשאהיה בת 40 השנים האלה של הגידול הילדים יהיו כבר מאחוריי, וגם זה בגלל הקריירה. אני חושבת שבישראל אין מספיק דוגמאות של נשים שממש ממש הצליחו. המצב יותר טוב ממה שהיה פעם אבל עדיין אין מספיק מודל לזה. עובדתית, משהו כמו 4 אחוז מהנשים הן עצמאיות, וכדי להתפתח אישה בדרך כלל צריכה לוותר על המשפחה שלה. אז אני מנסה להראות שזה ממש לא נכון, אפשר גם וגם. אני רוצה להיות המודל הזה".
אין יותר ציונית ממני, דווקא בגלל זה יש לי זכות להתלונן
היא נולדה כאשלי וקסמן בעיר המילטון שבקנדה וגדלה בטורונטו, לכאורה נסיכה קנדית יהודייה טיפוסית – אבל מאחורי המבטא וה-OMG, יש סיפור משפחתי מורכב ובו יחסים טעונים עם ישראל. הוריה, יהודים ילידי רומניה, עלו לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה והולידו בארץ שלושה בנים. אביה לחם במלחמת ששת הימים, ולאחר מכן במלחמת יום כיפור - אז נפצע, ומאותו רגע החליטו לחפש חיים שקטים יותר בקנדה. שם אמה עבדה בתחום התיירות ואביה, שנפטר לפני שלוש שנים – בתעשיית המתכות. כשאשלי הייתה בתיכון היא ביקרה בארץ במסגרת פרויקט תגלית, אז הבינה שתשתקע בישראל. בגיל 21 היא עלתה לארץ, עשתה שירות מלא והמשיכה כקצינה במשרד הבטחון, לצד לימודי תואר שני בממשל ובלוחמה בטרור. "אין יותר ציונית ממני, אבל דווקא בגלל זה יש לי זכות להתלונן על המדינה", היא אומרת. "כשעליתי לארץ אמרתי שהלוואי שיהיו לי בנים ושכל אחד מהם ישרת בסיירת. היום כשאני אמא, אני לא יודעת עד כמה הייתי מהר מנדבת את הילדים שלי ליחידות קרביות. אני מבינה את ההורים שלי, שעזבו כי רצו לתת לילדים שלהם עתיד יותר טוב".
מה מטריד אותך במדינה?
"יוקר המחיה, שיטת הממשל, הגזענות. בקנדה אף פעם לא יתייחסו לאדם לפי המוצא או הצבע שלו, וכאן תמיד עושים את זה. שם יעדיפו להגיד על מישהו שהוא גבוה כדי לזהות אותו, לא שהוא שחור. גם זה שלא קנינו בית בתל אביב זה מעצבן אותי. אנחנו עובדים קשה, למה שלא נוכל להרשות את זה לעצמנו? יכולנו להגיע ליותר לפי כמה שאנחנו עובדים קשה. אנשים חושבים שבאתי מקנדה עם כסף וזה לא נכון, באתי עם חובות".
למי הצבעת בבחירות?
"לא אגלה את זה. ההורים שלי היו מצביעי שמאל תמיד, אבל אני לא בטוחה שהם היו מצביעים אותו דבר היום. זה מצחיק, בבחירות האחרונות הצבעתי בישראל בפעם הראשונה, בפעמים הקודמות לא הייתי בארץ, והעליתי סרטון שבו סיפרתי כמה אני מתרגשת שהצבעתי, בלי לספר למי. התגובות היו מדהימות והן מאוד שיקפו את המדינה שלנו, ואת כמה שהדור הצעיר נהיה קיצוני. היו כאלה שאמרו שברור שאני שמאלנית כי אני מדברת על זה שצריך להיות סובלנים לערבים שחיים פה ועל שוויון. אחרים אמרו 'ברור שהיא הצביעה ביבי או בנט, הרי היא עלתה לארץ לעשות צבא והייתה קצינה'. למה אי אפשר להיות שני הדברים האלה ביחד?".
נו, תגלי, מי צדק?
"לא מספרת, כי בינתיים אני גם מתחרטת על מה שהצבעתי. מאה אחוז מהפוליטיקאים כאן זה אנשים שאני לא אוהבת. לא יכול להיות שבמדינה שברירית כמו שלנו לא יהיה אדם אחד שאני ארגיש מחוברת אליו, שאוכל לסמוך עליו".
וכקנדית – מה את אומרת על ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, בעל גרופיות רבות כאן?
היא צוחקת, "טוב הוא חתיך, אני יכולה להבין מה הן מוצאות בו. אבל הוא דביל ותמים. בתור ישראלית אכפת לי רק שיהיו איתנו באו"ם ואם חשבנו שאובמה תמים, זה כלום לעומת טרודו. וטראמפ, מה אני אגיד לך, זה מצחיק אותי בתור קנדית, אנחנו הרי נהנים לצחוק על האמריקאים שהם רדנקים, אז אני אומרת - מגיע להם".
גם בפוליטיקה שבין המינים אשלי מעודכנת וחמושה בדעות. עם מסקרה שלופה, אין מצב שמישהו יערער על הדימוי שלה כפמיניסטית. "בארץ לא מבינים מה זה פמיניזם, הם חושבים שזה לא לגלח רגליים. פמיניזם ואיפור זה לא סותר. אם היו משווקים איפור לגברים הם היו מתאפרים לא פחות מאיתנו. זה גם יקרה בעתיד בעיניי".
עידן פמיניסט?
"הוא יהרוג אותי שאני אומרת את זה בכתבה אבל כן. הוא מאמין שאישה צריכה להרוויח לא פחות מגבר, וזה גם מה שקורה בינינו".
במה הוא עוסק?
"בנדל"ן, הוא עובד בעסק משפחתי בחיפה. הוא עובד מאוד קשה, משש וחצי כל בוקר עד הערב, אז הוא לא יכול להיות מעורב בחיי הבנות באותה רמה כמוני. אבל זה בסדר מבחינתי. הם משפחה עיראקית ואבא שלו אמר לי פעם משפט כזה של עיראקים זקנים אבל זה נכון – הוא אמר לי, 'אם תעשי את בעלך מלך הוא יהיה מלך, ואם תעשי אותו סמרטוט הוא יהיה סמרטוט'. אז עם כל הגירל פאוור והפמיניזם, זה חשוב. הוא ממש לא אוהב לעשות כלים, אז אני עושה כלים והוא מוריד את הזבל. אני מפרגנת לו לצאת לראות משחק עם החברים שלו או לנסוע למסיבות רווקים בחו"ל, לא שווה לי לריב איתו על כל דבר".
רגע, מסיבות רווקים בחו"ל? בוקרשט וזה?
"האמת היא שהוא היה שם, אבל זה לא מה שחושבים. אני לא דואגת, החברים שלו חנונים, הם רק עושים מסאז'ים".
בשוביניזם, היא מספרת, היא נתקלת דווקא במפגש עם נשים אחרות. כשאני נוסעת נשים ממש מפתיעות אותי ושואלות – 'איך בעלך מסתדר? איך הוא הסכים שתסעי ותשאירי אותו עם הבנות? איזה יופי הוא מפרגן לך'. למה, מישהו אומר את זה לאיש היי-טק שכל יומיים נוסע לחו"ל? אני מסכימה שילדים צריכים את אמא – אבל גם את אבא שלהם".
טוב אבל זה באמת מסקרן, איך הוא הסתדר באמת?
"סבתא".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: איה מלמד- חי | ע. סטיילינג: סתיו מילוא | איפור ושיער: אדם משאלי במוצרי בובי בראון | בגדים: שמלה וז'קט פרנזים: ZARA, נעליים: ספרינג, שמלת פאייטים: נטע אפרתי, שמלת טול : H&M, אוברול שחור: ZARA, חולצה שקופה: קאלה, כובע: אוסף פרטי