כבר כמה זמן שצמד המילים הזה מהדהד ברחבי הבלוגים, אתרי הביוטי וכיתות היוגה למיניהן: "דריי בראשינג", הם חוזרים ואומרים כמנטרה מקודשת או סוד עתיק, "הברשה יבשה" - בתרגום מילולי ואפקטיבי למדי. זה בדיוק כפי שזה נשמע, גם אם זה נשמע קצת מזוכיסטי: הברשה ושפשוף עדין של הגוף במברשת קשה ויבשה.
אם לא איבדנו אתכם בינתיים, מזל, כי הגיעה העת לרשימת היתרונות המפוארת של טקס הדריי בראשינג: הוא מנקה רעלים ועוזר לתאים לסלק פסולת, ממריץ את זרימת הדם, מסיר תאי עור מתים, מיטיב עם בלוטות הלימפה, תורם לתהליך העיכול ומשפר באופן ניכר את מצב הצלוליטיס. אה, וגם מצטלם ממש טוב לאינסטגרם. עם כל הכבוד לשלל הסגולות המרשימות האלה, את עולם הביוטי מעסיקה בעיקר סוגיית הצלוליט: האם סוף סוף נמצא פתרון הקסם לתופעה המבאסת מכולן?
ובכן, התשובה לא חד משמעית, אבל בעוד אנחנו ממליצות באופן כללי לא לצפות לפתרונות קסם ובעיקר להתחיל להשלים עם הפגמים שלנו, הדיווחים אכן מצביעים על השפעה חיובית במיוחד של ההברשה היבשה על מראה העור בכלל והצלוליט בפרט. כמו במקרה של רוב הטיפולים מהסוג הזה, גם כאן השיפור עשוי להיות זמני, אבל היופי בדריי בראשינג הוא שאם תעשו את זה נכון, תרצו לעשות את זה באופן קבוע.
וזו אכן ההמלצה החמה של המומחים לעניין: להבריש את הגוף פעם ביום, במשך שלוש עד חמש דקות לפחות. הכי מומלץ בשעות הבוקר בשל זריקת האנרגיה שמספקת המלאכה. בהחלט אפשר להשתמש במעט שמן גוף על המברשת, אבל כדאי להתקלח לפני. אם המברשת יבשה לגמרי, מומלץ להתקלח אחרי ההברשה ואז למרוח שמן או קרם גוף. יש להתחיל מכפות הרגליים ולהתקדם במעלה הגוף עד איזור הלב, בתנועות קצרות כלפי מעלה או בתמועות סיבוביות. באיזור הבטן, הברישו נגד כיוון השעון.
חשוב לזכור שהרעיון הוא לא "לשבור" את העור - היו עדינים, אל תפעילו יותר מדי לחץ ואל תבחרו במברשת קשה מדי. ההיצע הבסיסי כולל מברשת בעלת ידית ארוכה שתאפשר להגיע לכל מקום, ומברשת קונה שמתאימה לכף היד ומקלה על העבודה. בשורה התחתונה, מדובר בטקס טיפוח שלא דורש יותר מדי, אבל נותן המון. וגם אם לא תתמכרו למלאכת השפשוף הממריצה, נראה אתכם מוותרים על איך שהעור שלכם מרגיש אחריה.