אחרי שלושה שבועות מטורפים שמילאו את פגרת הקיץ בשלל דרמות, הפתעות ושערים, מונדיאל 2018 מגיע לרגעי השיא. שמונה נבחרות בלבד נותרו בקרב על הזכייה בתואר היוקרתי בעולם הכדורגל וזה בדיוק הזמן להעריך למי הסיכוי הטוב ביותר לעשות זאת, עם דירוג ביניים לקראת משחקי רבע הגמר. חושבים אחרת? מוזמנים להביע את דעתכם בתגובות.
8. רוסיה
בבית שכלל את אורוגוואי ומצרים של מוחמד סלאח ובהתחשב בדור הנוכחי, מעטים האנשים שחשבו שהמארחת בכלל תגיע לשלב הנוקאאוט. רוסיה עשתה זאת ובגדול ובדרך לרבע הגמר גם הדהימה את ספרד, שסומנה כאחת הפייבוריטיות לזכייה עם ניצחון אדיר בפנדלים, אבל המסע המרשים שלה צפוי להיעצר כבר בשלב רבע הגמר.
יתרון: באופן מאוד לא מפתיע - הביתיות. ב-2002, דרום קוריאה הצליחה למנף את תמיכת הקהל הביתי (וגם את זו של השופטים) על מנת להשיג את המקום הרביעי והמכובד והמארחת יכולה לחתום עכשיו על הישג זהה. הטירוף של האוהדים הרוסים דיבר חזק בשמינית וסחף את הנבחרת של סטניסלב צ'רצ'סוב לאורך כל הדרך. גם מול קרואטיה, הם צפויים להיות הערך המוסף.
חסרון: בואו נודה באמת, מדובר באחת מהגרסאות החלשות ביותר של נבחרת רוסיה וספק אם היא הייתה מצליחה בכלל להגיע למונדיאל לולא הייתה מארחת אותו. החלק האחורי מזדקן, ההתקפה די כבדה (עם כל הכבוד לפיסיות של ארטם דזיובה) ומלבד אלכסנדר גולובין אין לה יותר מדי על מי להסתמך.
7. שבדיה
כל מי שביכה את אי העפלתה של איטליה למונדיאל, קיבל תשובה ברורה מאוד בנוגע ליריבה שהדיחה אותה. הסקנדינביים ניצחו את צרפת במוקדמות, סיימו מעל הולנד, העיפו את האזורי וגם בטורניר עצמו השיגו את פסגת הבית ושלחו את גרמניה אבלה וחפויית ראש. לרבע הגמר שבדיה הגיעה לראשונה מאז 1994 (ותודה לצד הנוח של ההגרלה) ותנסה לעשות צעד נוסף על חשבונה של נבחרת גדולה נוספת - אנגליה.
יתרון: משחק ההגנה, אין שום ספק. מלבד ההפסד 2:1 לגרמניה (אלופת העולם היוצאת להזכירכם), הסקנדינביים לא ספגו ולו שער אחד. ויקטור לינדלוף שם את העונה הקשה במנצ'סטר יונייטד בצד ומספק טורניר גדול, מיקאל לוסטיג עושה עבודה מדהימה בהתקפה שלא באה על חשבון ההגנה ומעל כולם בולט הקפטן החדש אנדראס גראנקוויסט, שנותן טורניר פנטסטי.
חסרון: כמו שהוזכר, הפעם האחרונה ששבדיה הייתה במעמד הייתה לפני 24 שנים והנסיון ישחק תפקיד משמעותי. גם העובדה שאין לה שחקן שנמצא בטופ העולמי כמו בעבר, עלולה להשפיע בשלב הזה. מרכוס ברג ואולה טויבונן מרבים להחמיץ ומלבד השער בשמינית מול שווייץ גם אמיל פורסברג לא ממש בעניינים. זה הזמן של הסקנדינביים להוכיח אחרת.
6. אנגליה
הניצחון על קולומביה בפנדלים שבר את הנאחס, וסוף כל סוף הראה שנבחרת שלושת האריות יכולה להציג אופי של ווינרית מדי פעם. עם שיכרון החושים הזה, בתוספת ההגרלה הנוחה, אנגליה יכולה לפנטז על גמר ראשון מאז 1966 (אז גם זכתה), אבל יש לה הרבה מאוד לעבור על מנת לעשות זאת. Football's Coming Home?
יתרון: בשתי מילים: הארי קיין. הקפטן הצעיר ביותר של אנגליה במונדיאל לקח את התפקיד ובענק עם שישה שערים בדרך לזכייה בנעל הזהב של הטורניר. עם קור הרוח הבלתי נגמר (שהביא ניצחון דרמטי על טוניסיה וסידר את המקום ברבע הגמר), הבעיטה הקטלנית והאופי הכי לא אנגלי שיש, החלוץ האדיר יכול לסחוף את שלושת האריות עד לטופ. גם העובדה שהיא נמצאת בצד הפשוט יותר של ההגרלה יכול לשחק תפקיד.
חסרון: למונדיאל הזה אנגליה הגיעה די צנועה, אבל ממש אחרי העלייה לרבע הגמר הביטחון של תושבי הממלכה זינק לשמיים והזכיר את הימים העליזים של דייויד בקהאם, וויין רוני וסטיבן ג'רארד. כמו שמלמדים מקרי העבר, רף הציפיות האנגלי מכביד באופן שיטתי על שחקני הנבחרת, שממילא לא הציגו יכולת מרשימה עד כה (אם נשים בצד את הניצחון על פנמה).
5. אורוגוואי
נכון, הסלסטה נהנתה מבית חלש מאוד וניצחה בקושי את מצרים וערב הסעודית, אבל משם היא רק פרחה. ה-0:3 המלהיב על רוסיה והדחתה את פורטוגל וכריסטיאנו רונאלדו בשמינית עם תצוגת כדורגל מרשימה, מעלים ניחוחות של מונדיאל 2010, בו נעצרו רק בחצי הגמר.
יתרון: לואיס סוארס את אדינסון קבאני. לצמד הכל כך קטלני הזה לקח קצת זמן להעלות הילוך, אבל ברגע שזה קרה הוא הפך לבלתי ניתן לעצירה. אוסקר טבארס משחק ב-4-4-2 על מנת למקסם את היכולת של השניים, ובינתיים הוא קוצר את הפירות. המהלך המדהים בשער הראשון מול פורטוגל מבטא את שיתוף הפעולה הזה הלכה למעשה. גם בחלק האחורי האדיר והציוות של חוסה מריה חימנס ודייגו גודין אורוגוואי יכולה להתגאות.
חסרון: ההגרלה לא עשתה עם אורוגוואי יותר מדי חסד והיא תצטרך לעבוד קשה מאוד על מנת לקחת את הגביע הביתה. מלבד זאת, הסלסטה סובלת מנחיתות ברורה באגפים וגם למתיאס וסינו ולרודריגו בנטקור יש לפעמים נפילות ורגעים בהם נעלמים. גם העננה סביב השתתפותו של קבאני במשחק מול צרפת לא תורמת לסיכוייה.
4. בלגיה
זהו זה, הפעם לבלגיה אין תירוצים. הסגל הכשרוני כבר בשיא מימוש הפוטנציאל והגיע הזמן שהיא תנצל אותו על מנת להשיג לפחות את המקום בחצי הגמר לראשונה מאז ההישג של אנצו שיפו וחבריו מ-1986. לרבע היא הגיעה עם ניצחון במהפך על יפן שהושג בעזרתו של הרבה אופי.
יתרון: אדן הזאר, קווין דה בריינה, רומולו לוקאקו דריס מרטנס... יש צורך להרחיב? עד עכשיו, סוללת הכוכבים של השדים האדומים עשתה את שלה עם ארבעה ניצחונות מארבעה משחקים ו-12 שערים שמהווים את ההתקפה הפוריה ביותר בטורניר עד כה.
חסרון: ממש כמו אורוגוואי, בלגיה נפלה לצד הקשה של ההגרלה ותצטרך לעבור את ברזיל ואולי גם את צרפת על מנת להגיע לגמר. חוץ מזה, השדים האדומים עדיין לא פגשו יריבה מהטופ העולמי (אם לא מחשיבים את ההרכב השני של אנגליה) וגם יפן הצליחה לעשות להם חיים קשים.
3. קרואטיה
ההישג של דאבור שוקר וזבונימיר בובאן בסכנה. קרואטיה מודל 2018 הסתערה על המונדיאל ובזכות ההגרלה הנוחה נראית כמו מועמדת רצינית לזכות בגביע היסטורי. התצוגות המרשימות בשלב הבתים והאופי שהראתה בשמינית מול דנמרק מעידים שמשהו טוב מתקרב.
יתרון: חוליית הקישור המפחידה של הקרואטים תעבוד שעות נוספות ותעשה את ההבדל. לוקה מודריץ' ואיבן ראקיטיץ' הניעו את הקבוצה של זלאטקו דאליץ' עד כה ולא נראה שהם מתכוונים לעצור וגם עזרתו של מתאו קובאצ'יץ' מהספסל חשובה מאוד.
חסרון: למרות שמדובר במנטרה שחוקה, הנסיון הוא גורם מכריע, בטח ובטח עבור נבחרת שאיכזבה לא מעט בהתחשב בהיסטוריה הקצרה שלה. את רבע הגמר מול רוסיה היא אמורה לעבור ללא בעיות, אבל זה בדיוק מה שאמרו לפני שנתיים בשמינית גמר יורו 2016 נגד פורטוגל. האם הפעם קרואטיה יכולה לעשות זאת?
2. ברזיל
לפני ארבע שנים, ברזיל כולה נדמה. הזכרונות מהערב הנוראי בבלו הוריזונטה וה-7:1 לגרמניה עדיין מהדהדים והדרך הטובה ביותר למחוק אותם כמעט לחלוטין תהיה זכייה שישית במונדיאל. המאנשאפט לא כאן, הסלסאו ברבע הגמר ונחשבת למועמדת רצינית לעשות זאת.
יתרון: בניגוד למונדיאל 2014, הפעם לברזיל יש המון אופציות בחלק הקדמי. פיליפה קוטיניו התבגר והפך לבורג משמעותי בקישור, וויליאן הציג עד עכשיו יכולת גבוהה, רוברטו פירמינו תרם את חלקו מהספסל וגם ניימאר עומד (או שוכב) יפה בלחץ וכבש עד כה שני שערים חשובים. יש מקום לאופטימיות.
חסרון: ממש כמו בלגיה, עד עכשיו ברזיל לא התמודדה מול נבחרת בסדר גודל של היריבה שלה ברבע הגמר, והיא תעשה זאת עם חלק אחורי רעוע וללא קאסמירו המוצהב. אם תעבור את השדים האדומים, הסלסאו עלולה לפגוש בחצי את צרפת, לה נכנעה בשלושה מארבעת משחקי הנוקאאוט במונדיאלים.
1. צרפת
כמה שהטריקולור חיכתה להופעה כמו ב-3:4 על ארגנטינה בשמינית הגמר. העליונות של צרפת בכל עמדה על המגרש יושמה באופן מושלם מול ארגנטינה של ליאו מסי, חשפה את הפוטנציאל העצום שלה ופתחה את התיאבון לעוד. 20 שנים לאחר החגיגות הביתיות, אפשר לחלום שוב.
יתרון: מדובר בנבחרת שמחזיקה בשלל שחקני טופ. אנטואן גריזמן מתחיל להיכנס לעניינים, רפאל וראן מגלה יציבות בחלק האחורי ואפילו בנז'מין פבאר מסתמן כמו בינגו של דידייה דשאן. ואיך אפשר שלא להזכיר כמובן את קיליאן אמבפה הבלתי ניתן לעצירה שמתקרב בצעדי ענק להפוך לטוב בעולם.
חסרון: ההצגה מול ארגנטינה הראתה למה צרפת מסוגלת, אבל בשאר הטורניר היא לא ממש הייתה בעניינים. הטריקולור התקשתה מאוד מול נבחרות שבאו במטרה להתגונן, בדיוק כמו אורוגוואי, אותה תפגוש ברבע. אם מול סימון קיאר ואנדראס כריסטיאנסן זה לא עבד, מה מבטיח שנגד חימנס וגודין כן?