היי לי, מה שלומך?
"אני מצוין, מה שלומך?".
אחלה. אני מבין שאת בדנמרק. ראית את המשחק נגד קרואטיה אתמול?
"בטח".
מצוין. את מכירה את משפחת שמייכל, השוערים? פיטר האבא וקספר הבן?
"כן, ברור. הם כמו אלוהים פה. הם ומיכאל לאודרופ (כוכב נבחרת דנמרק בעבר – ז"י). האמת שאני לא בקיאה עד כדי כך בכדורגל בדנמרק. אם תשאל אותי על ברצלונה זה כבר עניין אחר. אבל אחת החברות הכי טובות שלי נשואה לאחד משחקני הנבחרת, ניקולאי יורגנסן, ששיחק אתמול".
אני שואל כי אתמול במשחק, השדרן הישראלי רמי וייץ קרא לקספר סמייכל, ובעבר אנחנו יודעים שלאבא שלו קראו שמייכל. מה הדרך הנכונה לבטא את השם?
"סמייגל. ככה אומרים בדנמרק. כמו עם ס' בהתחלה ו-ג' באמצע".
סמייגל??? כזה עוד לא שמענו.
"כן, ככה צריך לומר. אני מבינה שיש כל מיני צורות שאפשר לבטא את השם, אבל הדרך הנכונה היא סמייגל".
#HappyFathersDay! pic.twitter.com/PnrheuXlBH
— Premier League (@premierleague) June 19, 2016
אוקיי, למדנו. נהנית מהמשחק?
"היה מטורף. האנשים פה היו באקסטזה. דיברתי גם עם חברים שלי. זה היה משחק קשוח, כי זה גם הסתיים בפנדלים. אבל הנבחרת שיחקה מדהים והיא הגיעה ל-16 הכי טובות בעולם. הכדורגל פה מאוד חזק. אנחנו מתים על כדורגל בדנמרק, אוהבים את כל החוויה סביב המשחק, אוהבים לשתות, לחגוג. אנחנו קצת דומים לבריטים בקטע הזה, רק שאנחנו יותר מנומסים. אבל זה היה מדהים אתמול".
וההפסד גרם לשברון לב גדול? זו הייתה טרגדיה לאומית?
"לא עד כדי כך. הם לא כועסים כמו שאנשים בישראל היו כועסים אחרי הפסד כזה. אנחנו בעיקר אסירי תודה שהגענו לשלב הזה. ראיתי כמה פוסטים של חברים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם שכתבו שהיינו יותר טובים אבל לא היה לנו מזל. יש הרבה גאווה, אבל זה היה חוסר מזל".
אין חוליגנים ברחובות, אין אלימות?
"לא לא. הכל לגמרי שקט".
מעולה. מה את עושה בימים אלה?
"אני כבר חודש בדנמרק כי אני מסיימת את לימודי הפסיכולוגיה שלי, ובעוד כמה ימים אני סופסוף חוזרת לישראל".
איזה כיף, תודה רבה שדיברת איתי.
"תודה שהתקשרת".