אוסטרליה
כוכב: מילה ידינאק - הקשר המצוין היה קרוב מאוד לשוב עם אסטון וילה לפרמיירליג, אבל ההפסד לפולהאם בגמר פלייאוף העליה מנע ממנו להגיע לארץ המובטחת. בלי קשר לזה, הקפטן נהנה מקמפיין מוקדמות מעולה עם עשרה שערים וצפוי להוליך את הסוקרוס גם הפעם במטרה למשוך את קבוצות הליגה הבכירה באנגליה.
מאמן: ברט ואן מרווייק (בנבחרת מאז 2018) - הוא היה אמור לקחת חלק במונדיאל דווקא עם ערב הסעודית, אבל מחלוקות על החוזה שלו גרמו לעזיבתו. ואן מרווייק, להזכירכם, סגן אלוף העולם עם הולנד, יאמן את הסוקרוס בקמפיין הנוכחי בלבד ולאחר מכן יעזוב.
הישג שיא: שמינית גמר (2006).
אקס פקטור: טים קייהיל - כן, כן, הוא עדיין כאן. החלוץ בן ה-38 של הסוקרוס מגדיר בצורה הטובה ביותר את ההכרזה שגיל זה רק מספר ועבורו מדובר במונדיאל רביעי בקריירה (!). אמנם קייהיל רשם העונה עשר הופעות ליגה בלבד במילוול בהן לא כבש ולו שער אחד וגם קשה להאמין שאפילו יפתח במונדיאל, אבל את הערך המוסף שיעניק לשחקנים הצעירים אי אפשר לכמת במספרים.
נשאר בבית וחבל: ניקיטה רוקביצה - הוא כבר היה בסגל המורחב של ואן מרווייק והיה נראה שהליגה הקטנטונת שלנו עומדת לזכות בנציג נוסף למונדיאל, אבל הוא לא שרד את הניפוי. רוקביצה היה לא רע יחסית לעונה הזוועתית של מכבי חיפה וסיים אותה בתור מלך השערים עם עשרה כאלו, מה שלא משנה כל כך את העובדה שלאוסטרלים יש אופציות עדיפות בהרבה בהתקפה. אנחנו בישראל, שמפנטזים על קשר כלשהו לטורניר ונזכרים בערגה בהנפת הדגל של ג'ון פנטסיל בניצחון על צ'כיה, ניאלץ להסתפק בג'ון אוגו.
פחות מזה ייחשב כישלון: בבית בו נמצאת גם צרפת, המאבק האמיתי של אוסטרליה הוא על המקום השני מול דנמרק. הדחה נוספת בשלב הבתים תהפוך את הקמפיין למאכזב.
תחזית: תהיה קרובה להעפיל לשמינית הגמר, אבל תסיים מתחת לדנמרק בגלל הפרש שערים נחות.
כוכב: כריסטיאן אריקסן - שלוש עונות בטופ 4 עם טוטנהאם הן לא עניין של מה בכך ואין ספק שמדובר בכוכב הגדול ביותר שדנמרק הציגה בעשור האחרון. אריקסן נכלל ברשימה מכובדת של 14 שחקנים שכבשו ובישלו בספרות כפולות העונה בחמש הליגות הבכירות (10 שערים ו-11 בישולים), והוא מגיע למונדיאל בכושר שיא. במוקדמות, אגב, הוא כבש לא פחות מ-11 שערים מתוך ה-25 של האדומים לבנים מה שעוד יותר ממחיש עד כמה הם תלויים בו.
מאמן: אגה האריידה - אחרי 33 שנות אימון שמסתכמות בשבדיה, נורבגיה ודנמרק, המאמן בן ה-64 קיבל לראשונה את ההזדמנות בנבחרת. אחרי ההדחה המאכזבת בפלייאוף העלייה ליורו 2016, האריידה אסף את השברים, השיג את המקום השני בבית די שוויוני והעפיל יחד עם הדנים למונדיאל. האם הוא יכול לקחת אותם צעד נוסף קדימה?
הישג שיא: רבע גמר (1998).
אקס פקטור: קספר דולברג - תגלית השנה בדנמרק ב-2016, תגלית העונה שעברה בהולנד, גמר ליגה אירופית, 32 כיבושים ב-77 הופעות באייאקס והוא אפילו לא בן 21. דולברג עבר בכל הגילאים של הנבחרות הצעירות עד שעשה את קפיצת המדרגה ב-2016/17 ובארבע הופעות בבוגרת כבש שער אחד. בטורניר הנוכחי, דנמרק מתפארת בשלל חלוצים מוכחים כמו יוסוף פולסן, אבל אל תתפלאו אם דווקא הוא יהיה המוציא לפועל העיקרי של האדומים.
נשאר בבית וחבל: פייר אמיל הויביירג - 12.8 מיליון ליש"ט שילמה סאות'המפטון על מי שהיה הבטחה אדירה עד לפני כשנתיים. הויביירג סומן על ידי פפ גווארדיולה, שהעלה אותו לקבוצה הבוגרת של באיירן מינכן, ולקח חלק (מזערי) בשלוש אליפויות שלה, אבל לא הותיר חותם. הקשר בן ה-22 בלבד קיווה להקפיץ את הקריירה במדי הסיינטס, מה שלא עבד כל כך טוב. למרות זאת, יש לו מספיק זמן בשביל לפרוץ.
פחות מזה ייחשב כישלון: בהתחשב בסגל המוכשר שלה, דנמרק אמורה להעפיל מהמקום השני בבית לשמינית הגמר. הפתעה של אוסטרליה והדחה מוקדמת בוודאי לא תתקבל טוב בצפון אירופה.
תחזית: תעפיל מהמקום השני בבית תוך ניצחונות מרשימים על פרו ואוסטרליה, תודח מול ארגנטינה בשמינית הגמר ותחזור הביתה לאחר שמימשה את הפוטנציאל שלה.
הכוכב: אנטואן גריזמן – יש צורך להרחיב? בכל שנה הוא רק הולך ומתעצם ובניגוד למונדיאל הקודם, לרוסיה הוא יגיע בתור המוציא לפועל העיקרי של הטריקולור. העונה גריזמן כבש 19 שערים והוסיף תשעה בישולים בשורות אתלטיקו מדריד איתה זכה גם בליגה האירופית, ואלא אם משהו מפתיע במיוחד יקרה, בקיץ יבצע הסקורר האדיר את קפיצת המדרגה ויעבור לברצלונה. יעשה זאת בתור אלוף עולם?
מאמן: דידייה דשאן (בנבחרת מאז 2012) – מדובר בקמפיין השלישי של המאמן בן ה-49 שיודע טוב מאוד איך זה לזכות במונדיאל. ביורו הביתי הוא לקח את צרפת עמוסת הכישרונות עד לגמר, וזכה בתמורה להארכת חוזה שיסתיים רק ב-2020.
הישג שיא: אלופה (1998).
אקס פקטור: הקישור – נכון, לצרפת יש כוכבים בכל העמדות, אבל אין ספק שכאב הראש העיקרי של דשאן מגיע מהמרכז. בלז מטווידי מגיע אחרי עונה מצוינת ביובנטוס, קורנטן טוליסו לקח פיקוד בבאיירן מינכן וגם פול פוגבה, על אף הביקורות, ראוי למקום בהרכב של הטריקולור, וזה עוד לפני שהזכרנו את אשף חילוצי הכדור, אנגולו קאנטה, תומא למאר המוכשר וסטיבן אנזוני החסון שסיים עונה מצוינת בסביליה. לא יהיה מופרך בכלל לטעון שמדובר בחוליית הקישור החזקה והמגוונת ביותר בטורניר ויתרון משמעותי במאצ' אפים מול הענקיות.
נשאר בבית וחבל: כרים בנזמה – אינספור ביקורות ספג החלוץ במרוצת השנים. אמרו עליו שהוא לא עובד מספיק, מרבה להחמיץ ונקלע לשערוריות מחוץ למגרש, אבל בנזמה מסיים עונה שלישית ברציפות בתור אלוף אירופה עם ריאל מדריד, והוא נמצא בכושר לא רע בכלל. הטריקולור נהנתה מהיכולות שלו במונדיאל הקודם ואפשר להגיד שגם הפעם הוא היה יכול להיות לה לעזר.
פחות מזה ייחשב כישלון: עם שלל הכישרונות, העומק והציפיות אין לצרפת יותר מדי ברירות. הדחה כבר ברבע הגמר, ללא קשר לזהות היריבה, תגרום לזעזוע עמוק שייגרר לקיתונות של ביקורת ועלול לעלות גם לדשאן בתפקידו.
תחזית: את שלב הבתים ושמינית הגמר היא תצלח בקלילות, ברבע הגמר תדיח נבחרת גדולה בהארכה ותגיע עד לגמר, אבל תפסיד. עוד אכזבה בגמר טורניר גדול.
הכוכב: פאולו גררו – הפרואנים עצרו את נשימת כשהתבשרו שהחלוץ יורחק מהמגרשים לשנה ולא יוכל לקחת חלק במונדיאל, כעונש על כך שהשתמש בקוקאין. אפילו הקפטנים של יריבות הבית סימון קיאר, הוגו לוריס ומילה ידינאק פנו לפיפ"א על מנת שתאשר לגררו לשחק מולם ובסופו של דבר בית המשפט העליון בשווייץ נעתר לתחנונים. אקס באיירן מינכן והמבורג יוליך את האינקות בתור גדול הכובשים שלהם בכל הזמנים, כשבעונה החולפת כבש 20 שערים ב-44 הופעות בכל המסגרות במדי פלמנגו.
מאמן: ריקרדו גארקה (בנבחרת מאז 2015) – עבור אל טיגרה, מדובר במשרת אימון נבחרת ראשונה ומדובר בגולת הכותרת שלו. גארקה הפך את פרו מבשר התותחים של דרום אמריקה לכזאת שמסתכלת לגדולות בלבן של העיניים. ב-2015, הוא השיג עם האינקות את המקום השלישי בקופה אמריקה תוך שהוא מדיח את ברזיל בדרך וכעת השיב אותם לגביע העולם לראשונה אחרי 36 שנים.
הישג שיא: רבע גמר (1970) ושלב בתים שני (1978).
אקס פקטור: ג'פרסון פרפאן – למונדיאל הנוכחי הוא יגיע בתור אלוף רוסיה עם לוקומוטיב מוסקבה וכשהוא חולק את המקום השלישי בטבלת כובשי השערים עם עשרה כאלו. הקריירה של פרפאן הלכה ודעכה, הוא איבד את מקומו בשאלקה עזב את אל ג'זירה לאחר שזו לא כיבדה את חוזהו ונאלץ לחכות חצי שנה ללא כדורגל עד ששיחק בלוקומוטיב, אבל החזרה למגרשים עשתה לו רק טוב. האם הקאמבק המרשים של החלוץ בן ה-33 יושלם בבמה הגדולה בעולם?
נשאר בבית וחבל: כריסטיאן בנאבנטה – "אנחנו צריכים שחקנים שנמצאים במצב השיא שלהם", הסביר גארקה את הניפוי של שני שחקנים: קלאודיו פיסארו ובנאבנטה. בעוד הראשון כבר בן 39 ופרש מכדורגל הנבחרות כבר ב-2016, הקשר ההתקפי של שרלרואה דווקא רשם עונה לא רעה עם תשעה שערים וארבעה בישולים בליגה הבלגית. פרו, שמלאה בשחקנים בעיקר מאמריקה, בהחלט הייתה יכולה להיעזר בו.
פחות מזה ייחשב כישלון: ההכנות הלא אידאליות, חוסר הנסיון במעמד והיריבות הקשות הן פקטור משמעותי. הפרואנים יכולים רק להפתיע.
תחזית: כן גררו, לא גררו, פרו לא תאיים אפילו על המקום השלישי ותסיים אחרונה. לפחות תוכל להתנחם בנקודה אחת.
הצביעו בסקר>>>