דור הכסף

בלילות, עוצמים קווין דה בריינה ואדן הזאר את העיניים ומדמיינים לרגע קטן אחד שהם אלה שנכנסו לנעליו של לאו ואן דר אלסט. הקשר הצנוע של קלאב ברוז' שעלה כמחליף במשחק רבע הגמר מול ספרד במונדיאל 1986 וכבש את שער הניצחון בדו קרב מ-11 מטרים. הפנדל המוצלח בפואבלה שלח את השדים האדומים להישג השיא שלהם אי פעם בגביע העולם – חצי גמר, שם נכנעו רק לדייגו ארמנדו מראדונה וארגנטינה. מאז ועד היום, החבורה שכללה את יאן קולמאנס, ניקו קלאסן, אנצו שיפו, אריק גרטס ואחרים זכתה לכינוי המחייב "דור הזהב" של הכדורגל הבלגי.

בצדק, או שלא, משתמשים הפרשנים באותו כינוי בהתייחסם לחבורה הבלגית בת זמננו המובלת על ידי הזאר ודה בריינה. השניים מסומנים כבר שנים כמי שאמורים להוביל את בלגיה לפחות לאותו הישג כמו ב-1986, שש שנים לאחר שהנבחרת המקורית הגיעה עד לגמר היורו באיטליה. באופן סימבולי, לקראת המונדיאל הקרוב, הוציאה חברת ההלבשה אדידס מדי רטרו חדשים המזכירים את התלבושות של דור הזהב ההוא משנות השמונים.

"אינני מוטרד מהתווית שהדביקו לנו. אבל בשביל להיקרא 'דור הזהב' - אתה צריך לזכות במשהו. במשחקים האולימפים או בגביע העולם. בתואר. בטורניר גדול אין זמן לטעויות. הצד הטקטי והמקצועי של המשחק חשוב, אבל כמעט תמיד חשוב יותר להיות במצב הפסיכולוגי הנכון כדי להצליח. אתה צריך להיות חזק מנטלית", סיפר רוברטו מרטינס כשנשאל על ההשוואה המפורסמת, שעדיין כנראה משמשת כאבן רחיים על השחקנים שלו.

מרטינס טוען כי מונדיאל 2014, הראשון של הנבחרת מזה 12 שנים, היה החוויה הבתולית ואילו ויורו 2016 היה עוד שלב בצבירת הניסיון. כעת ברור כי המונדיאל ברוסיה צריך להיות הרגע שבו יבשילו התנאים כדי שבלגיה תממש את הציפיות הגבוהות ממנה. נראה שלפי הסגל, השחקנים של מרטינס נמצאים בגיל המתאים. רומלו לוקאקו בן 25, קווין דה בריינה 26, טיבו קורטואה 26, אדן הזאר 27, כאשר וינסנט קומפני, דריס מרטנס ויאן ורטונחן כבר חצו את גיל 30. ולפי הסגל של 2018 לא קם עדיין דור חדש שיאיים על מקומם. אף אחד לא מסתכל יותר אל האופק. זה כאן ועכשיו.

הביקורות לאחר חוסר מימוש הפוטנציאל (בעיקר ביורו 2016 שם הנבחרת הפסידה לווילס ברבע הגמר) הופנו ברובם כלפי המאמן הקודם, מארק וילמוטס. הטענה הראשונה, אותה הבנו רק בדיעבד, הגיעה מצד השחקנים הבכירים דוגמת טיבו קורטואה או רומלו לוקאקו. הראשון ביקר בצורה טקטית קשה את המאמן, שטען בחזרה כי השוער הדליף דברים מהאסיפות במהלך הטורניר. השני סיפר כמה שנא לשחק תחת וילמוטס וכמה טוב שהוא עזב, בעיקר מבחינה חברתית.

אם ניכנס לעובי הקורה, הרי שהסדקים בשריון הבלגי החלו להיווצר בראש ובראשונה בשל חוסר מוכנות טקטית, שהחמירו במיוחד במשחק החלש מול ווילס ביורו האחרון. המאמן רוברטו מרטינס ועוזרו תיירי הנרי, המשמש על תקן מנטור ההתקפה, הגיעו כדי לשנות את כל זה ולגרום לשחקנים המובילים למצות מעצמם הרבה יותר. משחקי המוקדמות, בהם כבשה הנבחרת הבלגית 43 שערים (שיא כל הזמנים, יחד עם גרמניה) ב-10 משחקים, הם פרמטר חשוב בהבנה של השינויים המתחוללים בנבחרת הבלגית בהגיעם לגביע העולם. שכן השחקנים כמעט ולא התחלפו, אבל השיטה כן.

מרטינס הבין שהבעיה המרכזית היא העובדה שדה בריינה והזאר לא מהווים פקטור מספיק משמעותי ביחס לכישרון. במקום שישחק כל כוכב באגף, הגה המאמן הספרדי את הרעיון שהקשר הג'ינג'י יוסט לעמדת הקשר המרכזי. מרטינס היה הראשון לזהות בסתיו 2016 כי ניתן להפיק יותר מהבלגי כמספר 8, בשל השליטה שלו בכדור, הכושר הגופני המצוין וראיית המשחק הנפלאה. פפ גווארדיולה חיקה את המודל הבלגי והזיז את דה בריינה לאותה משבצת, זה הסתיים כאמור עם אליפות של 100 נקודות ומלכות בישולים.

גם להזאר נמצא פתרון, אותו שאל מרטינס מאנטוניו קונטה בצ'לסי. האיטלקי רצה שהכוכב שלו יתמקד יותר במשימות התקפיות ולכן הצמיד לו מגן תוקף בקבוצה האנגלית. הזאר פרח מחדש בצ'לסי בשיטת ה-3-4-3 עם 28 שערים בשנתיים, אליפות וזכיה בגביע. זה גם מה שקורה לאחרונה בנבחרת בלגיה, שזנחה לפרקים את המערך הקלאסי שלה, שיחקה עם שלושה בלמים ועוד שני שחקני קו. השד האדום כבש שבעה שערים בעשרת המשחקים האחרונים במדים הלאומים ונראה כי האפקטיביות הולכת וגוברת אחרי היורו המאכזב.

האם שינוי המערך יביא עימו לתוצאות המיוחלות? זו כמובן התקווה הגדולה, אבל זה לא בהכרח יסתיר את הבעיות המובנות בנבחרת: ראשית מרכז הגנה איטי מאוד, שאולי רק שימוש בשני מגנים תוקפים יוכל לטשטש. שימו לב אגב שתומאס ורמאלן, וינסנט קומפני וטובי אלדרווירלד שיחקו העונה פחות מחמישים אחוז מהמשחקים בקבוצות שלהם, בגלל יכולת, בריאות או בעיות חוזיות.  בנוסף, בלגיה מגיעה שוב עם קישור אחורי דליל, במיוחד עם ניפויו של כוכב רומא ראג'ה נאינגולאן (כנראה בשל בעיות משמעת וסכסוך עם המאמן) שעורר תגובות נזעמות ברחבי המדינה. אקסל ויטסל עדיין באנקר בהרכב, ויתכן שנראה את מוסא דמבלה לצידו, אך בהשוואה לנבחרות הגדולות ביותר, ברור שהבלגים סובלים כאן מנחיתות רצינית.

איך שלא תסובבו את זה, הציפיות מהנבחרת הבלגית עדיין גבוהות וגם השחקנים יודעים שאולי זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלהם, שכן עד לשלב שמונה האחרונות, אמורים הוואלונים והפלמים להסתדר מול כל הגרלה אפשרית. ומה חושב הציבור? בסקר שערך אתר האינטרנט של ערוץ ספורצה הבלגי, ענו 27 אחוזים מהגולשים כי הם מאמינים שבלגיה תזכה במונדיאל. אבל שימו לב לצד השני של המטבע: למעלה מ-60 אחוזים השיבו כי אינם מאמינים שהשדים האדומים יגיעו לחצי הגמר.