העצב והשמחה התערבבו באותם רגעים בחדר ההלבשה של אצטדיון מאנה גארינצ'ה. ניימאר סידר את חבריו במעגל, עמד בין ויקטור אנדראדה לרפאל ולא הצליח לעצור את הדמעות. "רציתי לשחק היום כדי שיהיו לי עוד 90 דקות איתכם", הוא אמר לפני שעלה על הדשא עם החולצה הלבנה של סנטוס בפעם האחרונה, "תמיד אשאר חבר ואוהד שלכם, לא משנה איפה אהיה".
יותר מ-60,000 אוהדים עמדו בתורים שהשתרכו לאורך מאות מטרים באותו אחר צהריים בברזיליה. לפלמנגו היה רוב ביציעים והקהל שלה לא פספס אף הזדמנות להקניט את ניימאר בכל פעם שהוא קיבל את הכדור. לכולם היה ברור שזה המשחק האחרון של כוכב סנטוס בברזילראו לפני המעבר לברצלונה, והאוהדים באדום-שחור לא ממש התאכזבו כשהוא נפרד בלי שער.
ניימאר שהזיל דמעה גם בנגינת ההמנון הברזילאי, אמנם העביר בקבוצה הבוגרת של סנטוס פחות מ-5 שנים, אבל זו הייתה סיומה של תקופה. הוא עזב את המועדון שאליו הגיע בגיל 11, שאותו הוביל אותו לזכייה ב-6 תארים - כולל גביע ליברטדורס ראשון מאז ימי פלה - וגם היה מלך השערים של הקבוצה בעידן שאחרי הברזילאי הגדול בהיסטוריה. ב-229 משחקים בסנטוס, ניימאר כבש 138 שערים, שאחד מהם– מבצע אישי גדול מול אותה פלמנגו ב-2011 – נבחר לשער השנה של פיפ"א.
בסנטוס ידעו שהם מאבדים את השחקן הטוב ביותר שלהם, אבל הם הכינו את הכישרון הגדול הבא בפס הייצור שלהם והציגו אותו עוד באותו יום. בדקה ה-70 משחק הפרידה של ניימאר הפך גם למשחק הבכורה (הרשמית) של גבריאל ברבוסה, שעלה מהספסל בגיל 16, 8 חודשים ו-26 ימים בלבד. הכוכב הגדול אמנם עוזב, אבל הדבר הגדול הבא כבר כאן. ברגע אחד, ועוד לפני שכבש שער אחד במדי סנטוס, גבריאל הוכתר ליורש של ניימאר. וזה לא הדבר היחיד שמחבר בין השניים שרוצים להוביל את ברזיל למדליית זהב היסטורית במשחקים האולימפיים.
מהפאבלה לווילה
יש הרבה ברזילאים שנולדו לתוך חיי עוני והסיפור של גבריאל לא שונה. הוא מתחיל בפאבלה בסאו ברנרדו דו קאמפו, שנמצאת בין סאו פאולו לסנטוס, שם גר עם משפחתו בבית עץ. בדומה ללא מעט כישרונות שהשחיזו את המשחק שלהם בקט-רגל בגיל צעיר כמו רונאלדו, רונאלדיניו, קוטיניו, רוביניו, ניימאר ואחרים, גם גבריאל עשה שם את צעדיו הראשונים. ובאחד מאותם ימים עם הכדור, השתנו לו החיים.
זה קרה כשגבריאל היה בן 8, שיחק עם סאו פאולו מול לא אחרת מאשר סנטוס,ניצח אותה והרשים. למזלו המאמן היריב היה זיטו, ששיחק עם פלה, זכה בשני מונדיאלים (ב-1958 ו-1962) ונחשב לאגדה בסנטוס בפני עצמו. הוא ראה מספיק באותו יום. משם הדרך של גבריאל לאקדמיה המפורסמת של המועדון הייתה סלולהוהוא עבר להתגורר עם משפחתו בעיר.
אחרי שאביו, ואלדמיר, היה סוחב אותו לאימונים כשהיה צעיר פשוט כי למשפחה לא היה כסף לאוטובוס (מה שהפך להשראה לאחד מקעקועיו), גבריאל ניצל את ההזדמנות והוכיח שמה שזיטו ראה באותו יום על מגרש הקט-רגל, לא היה מקרי. הוא כבש בכמויות גם על הדשא והאגדה מספרת שבזמן שליהטט במחלקת הנוער של סנטוס, הוא הבקיע יותר מ-600 שערים. בסופו של דבר זה גם הוביל לכינוי המחייב: גאביגול.
בדומה לניימאר, גאביגול נחשב לפוטנציאל גדול עוד הרבה לפני ששיחק דקה בקבוצה הבוגרת של סנטוס. וכמו קפטן נבחרת ברזיל, החלוץ הצעיר חייב את הקריירה שלו גם לבטיניו, הסקאוט שגילה את ניימאר וגם את רוביניו. לא היה לו ספק שגאביגול יצליח והוא החל לדבר על הכישרון שלו עוד מאז שהיה בן 10. "הוא יכול להיות אליל של דור שלם ונולד עם מתנה – היכולת להבקיע שערים", אמר בטיניו על בן טיפוחיו.
בסנטוס - מועדון שיודע מה זה לגדל כישרונות - הבינו מה יש להם ביד והחתימו את גאביגול על החוזה המקצועני הראשון שלו חודש אחרי יום הולדתו ה-16. סעיף השחרור שלו באותו זמן עמד על 50 מיליון יורו והוא עלה לקבוצה הראשונה. את הבכורה שלו במדיה ערך במשחק לא רשמי מול גרמיו ברוארי עוד לפני שהיה בן 16 וחצי, כשנכנס כמחליף לרבע השעה האחרונה במקום ויקטור אנדראדה.
אותו אנדראדה, שחקן התקפה וכישרון בפני עצמו, ערך את הבכורה בסנטוס כמעט שנה לפני גאביגול ובגיל צעיר ממנו. גם הוא סומן כיורש של ניימאר – או לפחות היה אמור להיות, אבל אז הגיע הטוויסט בעלילה. שבועיים וחצי אחרי שסנטוס הובסה 8:0 על ידי ברצלונה במשחק שבו כוכב נבחרת ברזיל ערך בכורה בקאמפ-נואו עם מדי הבלאוגראנה וגאביגול נכנס כמחליף, החלוץ הצעיר – אז עדיין לא בן 17 – ישב בביתו והעביר את הזמן במשחק מחשב.
סנטוס שיחקה באותו יום בגביע מול גרמיו, גאביגול לא זומן לסגל ולקראת הערב הוא הגיע לווילה בלמירו – האצטדיון הביתי של הקבוצה – כצופה. הוא הלך לחדר ההלבשה כדי לאחל בהצלחה לחבריו וכבר התכונן לתפוס את מקומו באצטדיון, אבל אז התברר שאנדראדה לא ישחק בגלל שסחב פציעה. "הנעליים שלי לא היו איתי", נזכר גאביגול. "לא היה לי שום דבר איתי".
משחקן שלא היה בתוכניות לאותו משחק, פתאום החלוץ הצעיר מצא את עצמו על הספסל. במחצית השנייה הוא נכנס כמחליף, בדקה ה-82 הוא נכנס לרחבה, קיבל את הכדור, בעט מדוייק לפינה הימנית, הוריד את החולצה ורץ לחגוג עם האוהדים. אותם אוהדים שהוא היה אמור להיות אחד מהם. לדידה, שגאביגול צעיר ממנו ב-23 שנים, נותר רק להסתכל על הכדור מתגלגל לרשת במה שהפך לשער הניצחון.
"אני אזכור את זה כל החיים שלי", סיפר גאביגול, "זה היה מדהים לחגוג עם האוהדים. אני תמיד מבקיע הרבה במשחקי מחשב, אבל במציאות זה הרבה יותר טוב". הוא היה רק בן 16 ו-11 חודשים כשהרעיד את הווילה בלמירו עם שער הבכורה ועשה את זה בגיל צעיר מניימאר. הוא גם הגיע מהר יותר לשער הבכורה שלו ועשה את זה אחרי 124 דקות במשחק השישי שלו. קפטן נבחרת ברזיל, לעומת זאת, מצא את הרשת לראשונה במשחק השלישי שלו במדי סנטוס, אבל רק אחרי 149 דקות.
גאביגול גם ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל צעיר יותר מניימאר וכבש 21 שערים בעונה המלאה הראשונה שלו. גם בזה הוא מתעלה על כוכב הנבחרת (14), אם כי ניימאר היה צעיר מגאביגול בחצי שנה באותו זמן. מעבר לכל זה, הכוכב הנוכחי של סנטוס גם הגיע ל-50 שערים מהר יותר מניימאר וגם מרוביניו. למעשה, בקטע הזה הוא מדורג שלישי בהיסטוריה של המועדון ומקדימים אותו רק פלה ושותפו להתקפה, קוטיניו.
"אני לא ניימאר, אני יכול להיות רק עצמי ואני רוצה לכתוב את הסיפור שלי", אמר גאביגול, שהודה כי הוא מעריץ את קפטן הנבחרת. אין ספק שהמספרים המרשימים שלו וההצלחה הגדולה של שניהם בגיל צעיר רק מקשה עוד יותר להשתחרר מתווית היורש. והאמת היא שהיא קצת מטעה, כי למרות הרקע הדומה, על המגרש יש הבדל לא קטן בצורת המשחק של השניים.
אם ניימאר משחק בצד שמאל ואוהב להיכנס למרכז עם רגל ימין החזקה שלו, אצל גאביגול זה ההיפך: הוא מתופקד בעיקר בימין ומשתמש ברגל שמאל כדי לחתוך לאמצע ולאיים על השער. שניהם מהירים, התברכו בטכניקה גבוהה ויכולת מסירה שמאפשרת להם לשחק גם באמצע וגם באגף, אבל גאביגול טוב יותר כחלוץ ואמור לפתור את בעיית החוד של נבחרת ברזיל, ולא רק במשחקים האולימפיים.
הדריבל של ניימאר טוב יותר וגם מהווה חלק משמעותי יותר במשחק שלו, בעוד שגאביגול הוא יותר אחד שמסיים התקפות. הוא גם הרבה יותר פיזי מקפטן הנבחרת – מה שמאפשר לו לשחק גם עם הגב לשער – ואם צריך לבחור בשחקן שגאביגול מזכיר אותו בסגנון, זה דווקא לואיס סוארס.
התחנה הבאה: ריו
גאביגול יגיע למשחקים האולימפיים שבועיים וחצי אחרי שכבש בניצחון של סנטוס 1:3 על פונטה פרטה, ומי שהיה בווילה בלמירו באותו משחק מוכן להישבע שהוא היה האחרון של אליל האוהדים במדים הלבנים. אחרי שהבקיע את השער השלישי, החלוץ בן ה-19 רץ שמאלה, ירד על ברכיו ונישק את הסמל של סנטוס המוטבע על הדשא. לאחר מכן הוא דפק עליו מספר פעמים וגם עשה סימן של לב סביב הסמל על החולצה. לכולם היה ברור שגאביגול נפרד.
את כל זה ראה מהיציע המנהל הספורטיבי של בארסה, רוברט פרננדס, וגם סקאוטים של יובנטוס, בורוסיה דורטמונד וצ'לסי. "רציתי לומר שסנטוס היא הבית שלי", הסביר גאביגול, שלקטאלונים יש זכות ראשונים עליו כחלק מעסקת רכישתו של ניימאר. המשמעות היא שאם הם ירצו להחתים אותו, הם גם יצליחו, אבל בינתיים נראה שיש קבוצות שמעוניינות בו יותר. תחילה הייתה זו יובנטוס וכעת אינטר היא זו שקרובה להחתמתו.
"כולם יודעים מה הפוטנציאל שלי ואני לא מודאג", אמר החלוץ שרוצה לעזור להשיב את הכבוד לנבחרת ברזיל עוד לפני המעבר לאירופה. אחרי ההפסד בגמר הטורניר האולימפי ב-2012 וההשפלות במונדיאל הביתי ובקופה אמריקה, הסלסאו תציג בריו נבחרת שונה עם צעירים שאמורים להוביל אותה בעתיד ותתבסס יותר על שחקנים מהברזילראו בהשוואה ללונדון.
ניימאר שלא שיחק בקופה אמריקה, כמובן יהיה במרכז העניינים, ובברזיל סוף סוף יוכלו לראות את שיתוף הפעולה שחיכו לו כל כך הרבה זמן בינו לבין גאביגול.למרות הקירבה בין השניים והרקע הדומה, מאז אותן 20 דקות בברזיליה, הם לא שיחקו ביחד עד השבוע האחרון. 3 שנים וחודשיים אחרי המשחק מול פלמנגו, השניים הובילו את הסלסאו לניצחון 0:2 על יפן במשחק ההכנה האחרון לפני ריו, ואת אחד השערים כבש גאביגול במבצע אישי גדול.
אל ניימאר וגאביגול יצטרף בהתקפה עוד כישרון ברזילאי מבטיח – גבריאל ז'סוס, שנרכש על ידי מנצ'סטר סיטי ומוביל את מלכות השערים בברזילראו העונה. תוסיפו את ראפיניה מבארסה ופליפה אנדרסון שאמורים לשחק מאחורי השלישייה הקדמית ותקבלו נבחרת טובה יותר מאשר הייתה לברזיל בקופה אמריקה.
"אלה המשחקים האולימפיים, זו ריו, זה לשחק עם ניימאר וזו מדליית הזהב שברזיל לא זכתה בה מעולם", אמר גאביגול ששיחק בקופה וגם כבש פעמיים במדי הנבחרת הבוגרת. כבר הרבה זמן שברזיל לא הציגה התקפה כל כך מבטיחה כמו שתהיה לה בריו, והמסע לעבר המדליה יוצא לדרך בדיוק איפה שהכל החל עבור גאביגול. באצטדיון מאנה גארינצ'ה.
Follow @Liraninho