המשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936 זכורים בעיקר בתור מופע ראווה של הנאצים ובזכות הניצחון המפורסם של האצן השחור ג'סי אוונס, שהיטלר סירב ללחוץ את ידו. אבל בשולי אותה אולימפיאדה נערכה גם הבדיקה הראשונה של איברי מין של ספורטאית. הספורטאית שנבדקה היתה אמריקאית, הלן סטיבנס, שזכתה במדליית הזהב בריצת ה-100 מטרים היוקרתית (לצד ג'סי אוונס, שהביא לאמריקאים את מדליית הזהב ב-100 מטרים לגברים). לא ברור אם מי שהפיץ את הטענה שהיא בעצם גבר מתחזה היו עיתונאים פולנים או האצנית הפולניה סטינסלווה וואלסייביץ', שנאלצה להסתפק במדליית הכסף בריצה הזו. הבדיקה הוכיחה שסטיבנס אכן הייתה נקבה מבחינה ביולוגית, אבל הסיפור הוא בכלל על סטינסלווה וואלסייביץ'.
היא נולדה בשנת 1911 בפולין, ובגיל כמה חודשים היגרה עם הוריה לקליבלנד, אוהיו, שם שינו את שמה לסטלה וולש. כבר בתיכון התגלתה ואלסייביץ'/ וולש כעילוי בתחום האתלטיקה וזכתה להצקות בגלל מבנה הגוף החסון והמראה הנערי שלה. בתחילת שנות ה-30 התחתרה בריצות קצרות (100 ו-200 מטר) ובקפיצה לרוחק, וזכתה במדליות זהב במספר אירועים. כך הגיעה כפייבוריטית לאולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1932 – שם הופיעה בשמה המקורי וייצגה את פולין, היות שלא הייתה אזרחית אמריקאית. היא זכתה בזהב.
ההישג הזה לא חזר על עצמו כאמור באולימפיאדה הבאה, ברלין 1936, אז עקפה האמריקאית בת ה-18 הלן סטיבנס את וולש, שעדיין ייצגה את פולין. בעקבות האולימפיאדה הזו הכריזה וולש על פרישתה מתחרויות רשמיות, אם כי היא המשיכה להשתתף באירועי ספורט רבים.
אחרי מלחמת העולם השנייה היא הפכה סוף סוף לאזרחית האימפריה, וגם התחתנה עם מתאגרף לשעבר בנישואים פיקטיביים קצרצרים, שנועדו בעיקר לאפשר לה להתחרות באולימפיאדה תחת דגל ארצות הברית – מיזם שבסופו של דבר לא יצא לפועל. השניים נפרדו כעבור כמה חודשים, ובהמשך חזרה וולש לקליבלנד וחיה שם בגפה. בשנות ה-50 וה-60 היא אימנה ספורטאיות מקומיות צעירות, ובשנת 1975 אף נכנסה להיכל התהילה של איגוד האתלטיקה האמריקאי.
סטלה וולש | צילום:
public domain
בדצמבר 1980 ניסו שני גברים לחטוף את תיקה של וולש במגרש חניה בקליבלנד (היא הייתה שם כדי לקנות סרטים למדליות שתכננה להעניק לחברות נבחרת הכדורסל של פולין, שהגיעו למשחק ידידותי). וולש בת ה-69 נאבקה בשודדים, והם ירו בה בחזה. היא נהרגה במקום. אלא שהדיווחים בתקשורת חרגו בהרבה מסיפור על רצח במסגרת שוד - משום שהנתיחה שלאחר המוות גילתה שלוולש הייתה גניטליה זכרית.
וולש למעשה היתה אינטרסקס, אבל המונח הזה עדיין לא היה אז בשימוש; בשנת 1980 בקושי ידעו על קיומם של טרנסג'נדרים, ואפילו הומואים ולסביות עדיין נחשבו לתועבה. באופן ספציפי, סוג האינטרסקס של וולש נקרא מוזאיציזם (מהמילה מוזאיקה, פסיפס, שמתייחסת לשילוב של כרומוזומי מין שונים). לא היו לה איברי רביה נקביים, היה לה איבר מין זכרי לא מפותח והכרומוזומים שלה היו ברובם XY ומיעוטם X0 (כלומר XX שבהם חסר X אחד). סביר להניח שבלידתה לא היה ברור אם היא זכר או נקבה, והוחלט לגדלה בתור בת. תושבי השכונה שבה גדלה אמרו שזה לא היה סוד, רובם ידעו על זה ולא עשו עניין.
כותרות העיתונים כמובן עשו דרמה שלמה מהסיפור, ובהמשך היו שדרשו לשלול מוולש בדיעבד את המדליות שבהן זכתה בתחרויות של נשים. הוועד האולימפי שקל את הנושא, אבל החליט בסופו של דבר להשאיר את המצב על כנו משום שבשנים שבהן התחרתה וולש טרם הונהגו בדיקות לקביעת מינם הביולוגי של אתלטים. כפי שהגדיר זאת חוקר מקרי המוות שניתח את וולש: "מבחינה חברתית, תרבותית וחוקית, סטלה וולש נתפסה כאישה במשך 69 שנים. היא חיה ומתה כאישה".
תינוקות שנולדים כאינטרסקס הם עניין מוכר יותר כיום, אבל ברוב המקרים, הממסד הרפואי עדיין לא יודע איך להתמודד עם המצב בצורה ראויה. לעתים קרובות נכפים עליהם ניתוחים "מתקנים" שיהפכו אותם לזכר או לנקבה. גם באתלטיקה מצבם של ספורטאים אינטרסקס עדיין לא מזהיר, כפי שהתברר במקרה של קסטר סמניה, האתלטית הדרום-אפריקאית שאולצה בשנת 2009 לעבור בדיקות לקביעת מין ולפרוש מתחרויות למשך שנה.
סמניה מתחרה שוב באולימפיאדת ריו, וב"גרדיאן" הבריטי הגדירו אותה כ"פייבוריטית אולימפית ופצצה מתקתקת" (החלק השני מתייחס לנושא הנפיץ של המין הביולוגי שלה), ואילו ב"ידיעות אחרונות" נתנו את הכותרת "תמיד אישה: קסטר סמניה בכושר שיא".
כאמור, לא הרבה השתנה מאז כותרות העיתונים הצהבהבות שפורסמו אחרי מותה של סטלה וולש בשנת 1980.
*דף הפייסבוק של יוענה גונן מלא בסיפורים על היסטוריה, מגדר ומה שביניהם. שווה לעקוב
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
