לעלות או לא לעלות? זו השאלה. כן, בזמן שהגשם גורם לדחיית חצי הגמר בין רוג'ר פדרר לנובאק דיוקוביץ', עולה המחשבה הקיומית – האם כדאי להיות כצאן לטבח מול רפא בגמר? ביכולת הנוכחית של הספרדי, זה עשוי להיות יותר גרוע מרולאן גארוס 2008. ואז הם עולים למגרש, ושום דבר לא חשוב מלבד הניצחון. נדוש בשור כשנגיע אליו. אם בכלל נגיע. בינתיים, חייבים לכנס את כל כוחות הקואליציה של ערוץ הספורט, או לפחות את מי שזמין ב-whatsapp: אריאל כהן, ארז וייץ, ודניאל זילברשטיין:
08/06/12 17:27:54: מאיה: ידידיי, כולנו מאוחדים במשימה.
08/06/12 17:28:12: זילברשטיין: גרופ ת'ראפי?
08/06/12 17:28:17: מאיה: אין מנוס
08/06/12 17:28:25: זילברשטיין: לא עדיף לחכות לזמן ההדחה הכואבת?
כפי שאתם מבינים, אופטימיות זה לא הצד החזק שלנו. לא בשנתיים האחרונות. המערכה הראשונה נפתחה ברמה גבוהה יחסית, ואני כבר חשבתי שמחכה לנו משחק לפנתיאון. אבל מהר מאוד התברר שזה בעיקר הולך להיות משחק של טעויות. פדרר הראשון להשיג שבירה, אבל מיד אחר כך נשבר חזרה.
08/06/12 17:30:43: אריאל: אנחנו אלוף העולם בלא לקחת את הגיים שבא אחרי שבירה שלנו
08/06/12 17:32:44: זילברשטיין: אנחנו חייבים קצת יותר רשת
פדרר לא מצליח להכניס את ההגשות הראשונות שלו ועומד על 57% במערכה הראשונה. אבל יותר מכך – הוא טועה הרבה מאוד, ובעיקר בנקודות החשובות. 17 טעויות שלו לעומת 3 בלבד של דיוקוביץ' מקנות את המערכה לסרבי, בצדק מוחלט.
08/06/12 17:40:49: אריאל: אנחנו צריך לפרוש או להתגרש
כן, יש לנו נטייה להיות דרמטים, או יותר נכון מאני-דפרסיביים כי מיד בפתיחת המערכה השנייה, הכל משתנה. פדרר מצליח לחזור מ-40:0 כדי לשבור את דיוקוביץ', והשניים מנפקים כמה נקודות יפהפיות. השוויצרי מצליח להשיג אפילו שבירה כפולה ועולה ל-0:3, ופתאום הרומנטיקה חוזרת לשמי פריז.
08/06/12 17:48:47: מאיה: כה מאושרת!
08/06/12 17:48:33: אריאל: ענקקק
גם הקהל בפיליפ שאטרייה מאושר. כל כולו עם פדרר. זה מגרש מאוד אינטימי בתחושה שלו, בהשוואה למגרש המרכזי בוימבלדון. לטעמי, יותר נעים לראות פה טניס. בשלב הזה, נראה לי שאבלה כאן עד החשיכה. אבל אז הנדנדה מתחילה. דיוקוביץ', לוחם אדיר גם כשהוא לא ביכולת שיא, מצליח לחזור, כשחלק מהאשמה עדיין בטעויות של היריב שלו. שום שבירה לא בטוחה במערכה השניה הזו, שהיא למעשה הסיפור של המשחק כולו.
08/06/12 17:54:28: ארז וייץ: אנחנו תינוק. למה זה קורה לנו?
08/06/12 17:55:59: זילברשטיין: חבר'ה, יהיה טוב
08/06/12 18:15:34: אריאל: לא הגיוני בעליל
08/06/12 18:15:49: זילברשטיין: אנרגיות!!!
האופטימיות של דניאל משתלמת והשחקן שלנו מצליח להשיג שבירה שלישית במערכה, הפעם בעיקר בגלל טעויות של ג'וקוביץ' שמאוד כועס על עצמו ומשחרר קללה בסרבית.
08/06/12 18:17:38: ארז וייץ: שבירה חמישית במערכה. זה למעשה חצי גמר נשים...
וכמה שארז צודק. פדרר הודה במסיבת העיתונאים שהיו לו הרבה מאוד הזדמנויות ושלא הצליח לנצל אותן: “פשוט לא הייתי יציב מספיק. המשחק היה מתפתח אחרת אם הייתי מנצל את הנקודות בהן הייתי ביתרון, אבל זה לא קרה" הוא אמר בפנים עייפות.
חזרה למגרש: נולה שוב שובר ולאחר מכן לוקח את המערכה השנייה. סך הכל 18 טעויות של פדרר במערכה הזו. הרוח מתגברת לעתים בשאטרייה, והגרגרים המתעופפים ברוח גלים גלים, יוצרים תחושה של רוחות רפאים שעולות מהמשטח. אולי גם רוח הרפאים של פדרר 06' תגיע. אבל זה ממש לא כך. גם אם הנס הזה היה קורה, דיוקוביץ' מעלה את רמת המשחק שלו, מגיע לכל כדור, ויודע בדיוק מתי לעקוץ עם ווינר. הוא כבר לא ייתן לאף אחד להכריע אותו. הקואליציה שלנו משתתקת, הקהל ממשיך לצעוק בשמו של רוג'ר, c'est pas finis הם רוצים להאמין.
נולה מגיש למשחק, ועוברת בי צמרמורת. סביר להניח שזו הפעם האחרונה שבה אראה במו עיניי את פדרר משחק. אני מנסה להעריך את הרגע, נדמה לי שמצליחה. כדי להפיג את התוגה, ארז אומר שנכון לעכשיו אנחנו לא במצב לנצח את מירקה בטאקי. פדרר יורד מהמגרש תוך 52 שניות מרגע שלחץ את ידו של נולה. מדדתי. אולי בווימבלדון יתאפשר לו לקחת את הזמן.
עכשיו לגמר. כשקניתי את הכרטיס לפני ארבעה חודשים, היה לי ברור, כמו לכולם, שאני הולכת לראות גמר בין נדאל לדיוקוביץ'. מה שלא היה ברור, זה באיזו יכולת כל אחד מהם יגיע לתאריך הזה. בחלוף כמעט שבועיים של רולאן גארוס, התשובה ברורה, ולא דורשת הסברים. ביום ראשון, גם אני אהיה בעד הפייבוריט, הלוחם האולטימטיבי, שחקן החימר הגדול בכל הזמנים, ומי יודע אולי בעוד כמה שנים הפרשנים יכריזו עליו כשחקן הטניס הטוב מכולם. ואמוס רפא, je t'aime פדרר.