בשנים האחרונות הפכו האנחות לחלק בלתי נפרד מטניס הנשים והפכו את ענף הספורט האלגנט והיפה, בעיקר בשל הקולות הבוקעים מהמגרשים, לבעל קונוטציה מינית ובוטה.
לזאת יש להוסיף תלונות של טניסאים וטניסאיות בסבב כי גניחות היריבים מוציאות אותם מריכוז. כעת מתכוונים לפעול קברניטי הענף כדי להפסיק את התופעה, שגורמת למבוכה לחובבי הטניס העוקבים אחר תחרויות הנשים באמצעות הטלוויזיה.
סטייסי אלסטר, העומד בראש הגוף האחראי לסבב טניס הנשים, ה-WTA, החליט לנקוט יוזמה כדי להפחית את עוצמת הדציבלים על משטחי הספורט הלבן. כצעד ראשון מתכוון אלסטר להרצות בפני הטניסאים והטניסאיות הצעירים של אקדמיית ניק בולטיירי, שגידלה כמה מהשמות הגדולים של הענף וכן כמה מהרועשים שבהם, ביניהם מריה שראפובה וכן מוניקה סלש, מהגונחות הבולטות בטניס המודרני. בולטיירי טוען להגנתו כי הוא והמורים מהאקדמיה מעולם לא עודד את פרחי הטניס להיאנח במהלך המשחק.
אלסטר רואה באנחות חלק מהמשחק, אך מבין כי כשהן בוקעות מגרון נשי הן הופכות לבעלות אופי מיני, שיכול להפריע לצופים מסויימים, או לחילופין לגרום להם לאהוב יותר את המשחק, אך לא מהסיבות הנכונות. "אנחות הן חלק לגיטימי מהספורט הזה וגם הגברים גונחים. אך כשנשים גונחות זה נשמע אחרת", אומר אלסטר.
האם מדובר בסקסיזם? אפלייה על רקע מגדרי? הרי גם רפאל נדאל עצמו גונח ונדיר לשמוע טענות על כך. בהחלט היחס המפלה לנשים בספורט משחק כאן תפקיד, אך מצד שני, קשה להתעלם מהרעש המוגזם והטורדני שמפיקות טניסאיות רבות, כשהבולטת בהן היא הרביעית בעולם ויקטוריה אזרנקה, שעקפה, לפי מדידות, את שראפובה בתחום זה.
לפי המדורגת ראשונה בעולם, קרוליין ווזניאקי, הנאנחים נהנים מיתרון במשחק. "אם אתה גונח חזק, היריב לא יכול לשמוע את הכדור, לא יכול לשמוע באיזה אופן חבטת בו".
לשורת המתנגדים לאנחות ניתן להוסיף את הטניסאי לשעבר מיכאל שטיך, שהגדיר את הגניחות כדבר "מגעיל, מכוער ולא סקסי" והנהלת ווימבלדון, שדרשה גם כן להפסיק את התופעה. לצד המבקרים, יש הרואים בגניחות חלק מהמשחק ואף גורם התורם לפופולאריות של טניס הנשים.
