טורניר הגראנד סלאם השני של השנה בלונדון, יכל להימחק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו די מהר לולא שחקן ישראלי אחד אדיר – דודי סלע. נכון שאתמול הוא נכנע - יש שיגידו אפילו הובס - למדורג ארבע בעולם נובאק ג'וקוביץ' בסיבוב הרביעי בטורניר, אבל בינינו – מי בכלל האמין לפני כשבוע שסלע יעבור סיבוב על הדשא המהיר ?
חשוב להבין כי דודי הוא שחקן שעובר תהליך של התבגרות מול עיני העולם ובעיקר לעיני מדינת ישראל כולה, וזה לגמרי לא פשוט. אנחנו עם קשה וביקורתי. כזה שיודע להעביר ביקורת מהצד, כשסלע רץ ומזיע על המגרש והוא מפצח גרעינים על הספה במזגן בבית.
למרות כל זה סלע נתן הופעה אדירה בווימבלדון. כזו שאפילו הצליחה לחפות על הפספוס המרגיז שבוע לפני כן בטורניר ההכנה על הדשא בהולנד, שם יכול היה לקחת תואר היסטורי ראשון בקריירה.
אתמול קיבלנו הוכחה נוספת לכך שהעשירייה הראשונה בעולם היא אופרה אחרת. נכון שיש גם להם ימים שחורים וחלשים, אבל צריך המון מזל לתפוס אותם ביום כזה וזה כמעט ולא קורה בשמינית גמר של טורניר גדול וחשוב, אלא, אם בכלל – בטורנירים קטנים ופחות חשובים.
סלע הודה ואפשר היה גם לראות, שהוא התרגש מאד מהמעמד - וזה טבעי. אבל גם אם לא היה מתרגש כל כך, ברור שג'וקוביץ עדיין גדול עליו. דודי הראה פה ושם את היכולות שהביאו אותו עד למשחק הזה בשמינית הגמר, אבל מה שמספיק מול שוטלר ורוברדו בהחלט לא מספק נגד מישהו ברמה של ג'וקוביץ שמביא למשחקו עוצמות אחרות, דיוק ואגרסיביות שבסופו של דבר גרמה לסלע לשחק על הרגל האחורית. להפסיד למדורג הרביעי בעולם, הגבוה ממנו בשני ראשים, על המשטח המהיר בעולם – לא בדיוק תירשם כבושה, גם אם ההפסד בא בקלות.
כעת חוזר המחבט מספר 1 שלנו ארצה כדי להתכונן לגביע דייויס נגד רוסיה בנוקיה, כשהוא מדורג בסביבות המקום ה- 30 בעולם ועשיר בכשבעים אלף דולרים, אבל חשוב מכך שהוא מעודד ובמצב רוח מרומם. אין ספק שבהתחשב בנתונים האובייקטיבים העומדים לרשותו הוא רשם הישג מדהים.
שאר הישראלים: בלי הרבה פאר
שחר פאר נסעה ללונדון, כך על פי כמה מקורות יודעי דבר, כשהיא רחוקה מלהיות בריאה במאת האחוזים וכשהיא עדיין מדדה על רגלה הפצועה. פצועה או לא, הצליחה פאר לעבור סיבוב לפני שנכנעה בשני לפטרובה הענקית. בגדול, זה היה מבחינתה רק עוד טורניר בניסיון להחזיר לעצמה את הביטחון שאבד אי שם לפני כשנה וחצי וטרם חזר אליה.
גם אצל פאר צריך לקחת דברים בפרופורציה. מקום חמישים ומשהו בעולם הוא מקום לא רע, ורק מי שלא מבין בטניס חושב שהיא התדרדרה לתחתית נוראית והיא אמורה להרהר בפרישה.
נכון שהורגלנו לראות את פאר מפתיעה שחקניות צמרת, לא מפסידה לשחקניות שמתחתיה בדירוג ואפילו לוקחת כמה תארים, אבל דווקא הנגיעה הרגעית במקומות ה- 20 ומתחת לזה בעולם, דווקא זו הייתה ההפתעה ולא מצבה הנוכחי.
לשחר פאר אין את הטניס או הכישרון הטבעי להיות בין ה- 20 הראשונות בעולם. היא הגיעה לאן שהגיעה ותישאר שם כמה שנים טובות בעזרת עבודה קשה, ראש חזק ומסירות. אבל מי שמצפה לראות אותה בעשירייה הראשונה בעולם - כפי שדובר לא פעם ברגעי השיא שלה - משלה את עצמו קשות.
הנציג האחרון שלנו בטורניר הוא אנדי רם, שיחד עם בן זוגו השנה מקס מירני, ישלימו היום את משחק שמינית הגמר נגד הצמד השבדי – אוסטרלי אספלין והנלי. יוני ארליך נפרד מהדשא בווימבלדון כבר בסיבוב הראשון של הזוגות השנה, ויהיה מעניין לראות את שיתוף הפעולה ביניהם בעוד עשרה ימים בגביע דייויס, אחרי חודשים ארוכים של נתק כמעט מוחלט על המגרש שעורר שמועות על יחסים מעורערים גם מחוצה לו.
לולא דודי סלע כאמור, היה נרשם ווימבלדון 2009 כעוד טורניר גראנד סלאם בינוני – חלש בהיסטוריה של הטניס הישראלי. אבל הישגו של סלע שם את הווימבלדון הזה ואותו על המפה, כישראלי השני בלבד אי פעם שהגיע לשמינית הגמר - וזהו הישג ראוי להערצה.