אחד הטניסאים הגדולים שידעה ישראל אי פעם, דודי סלע, נעלם מהרדאר. סלע בן ה-38 לא הודיע על פרישה מעולם, אבל כבר תקופה ארוכה לא משחק - ומכוון לקראת סוף הקריירה. כעת, לרגל צאת הביוגרפיה "מלך הכוורת" (שכתב נמרוד דרור), סלע דיבר בראיון נדיר ל"מגרש פתוח" - על הקריירה שהיתה, על מצב הטניס הנוכחי, ועל משחק הפרישה שהתפספס.
באשר לפרישה השקטה שחווה, ענה סלע: "עדיין לא נפרדתי. רציתי לשחק את התחרות שהיתה בארץ (ווטרג'ן), התאמנתי לקראת זה וטיפה נפצעתי, אז ביטלתי את התחרות הזאת. רציתי לפרוש שם. אני עדיין מרגיש כמו שחקן למרות שאני בתחום אחר, אני מאמן".
"לא רציתי לעשות מסיבת עיתונאים ולהגיד שפרשתי מטניס. רציתי לעשות משהו אחר, והיה לי רעיון להביא כמה חברים טובים ולעשות משחק ראווה שהיה בתכנון ולא יצא לפועל. השנה אני אעשה אירוע לכל חובבי הטניס. עלו לי המון רעיונות איך לפרוש, ועדיין לא החלטתי".
בהסתכלות לאחור על הקריירה, סלע דווקא גאה: "הערכתי את מה שעשיתי, אבל לא התראיינתי כי חשבתי שאני צריך לשחק טניס. גם היום באתי רק בגלל הספר. כולם זוכרים את הניצחונות בדייויס נגד צ'ילה ורוסיה, אבל היו לי המון הישגים שאף אחד לא צילם ולא סיקרו מספיק. הגעתי למקום ה-29 וזה מטורף. יש לי תחושה של החמצה, שיכולתי לדחוף את עצמי יותר, אבל זה באמת הישג וכשאני מסתכל אחורה - אני גאה בעצמי".
בהמשך, התייחס סלע גם למצב הטניס הישראלי: "המצב בארץ קשה. אני פתחתי אקדמיה לטניס באוניברסיטת ת"א, והולך לא רע - אבל בארץ אין מסגרת אחת טובה לילדים, שהייתי רוצה שהילד שלי יהיה שם. מאוד קשה להצליח בארץ - זה יכול לקרות רק אם אתה בא באופן פרטי ויש לך כסף, ואתה יכול לבנות לעצמך מסגרת". האם יכול להיות דודי סלע חדש? "היום זה קשה מאוד", הוא אומר, "רק אם יש לך הורים אמידים".
