המשחק הזה לא היה אמור להיראות ככה. לא מה שקרה במהלכו, ובטח שלא סופו. אבל מה זה ספורט אם לא מיקרוקוסמוס של החיים? ואיך החיים שלנו היו נראים בלי דרמות, הפתעות ותסריטים סוריאליסטיים? כך או כך, ב-26 בינואר 2014, כשרפאל נדאל וסטאן וואורינקה עלו למגרש המרכזי במלבורן, ל-90 אחוזים מאוהדי הטניס בעולם היה ברור שהערב ייגמר עם תואר גראנד סלאם 14 בקריירה של הספרדי. המציאות והנסיבות רצו אחרת.
נתחיל משיעור היסטוריה, אבל ממש ממש קצר. מינואר 2005 ועד לגמר אליפות אוסטרליה שבגללו התכנסנו כאן, רק אדם אחד מחוץ ל"ביג 4" (נדאל, פדרר, מארי, נולה) זכה להניף גביע גראנד-סלאם. עכשיו, אנחנו מדברים כאן על 35 מייג'ורים ברצף כן? דל פוטרו הצליח לזכות בארה"ב ב-2009 אבל חוץ ממנו, כלום. אילו סיכויים זה השאיר לוואורינקה בפעם הראשונה שלו במעמד, מול מי שכבר נחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה? תחשבו לבד.
לכתבה המלאה לחצו כאן.
