לי קורזיץ, או שמא מוטב, אלופת העולם, לי קורזיץ. כמה אושר מסבה לי בתור כתב הזכות שניתנה לי להשתמש בטייטל החדש-ישן של אחת מהספורטאיות הגדולות ביותר שהיו כאן. רק לפני שנתיים הרופאים הטילו ספק אם תוכל לחזור ללכת לאחר שעברה פציעה קשה בתאונת גלישה בהוואי, אתמול בפרת' היא כבר הוכתרה כאלופת העולם בגלישת רוח, ספורט הדורש כוחות פיזיים ומנטאליים עצומים.
קורזיץ לא הייתה לבדה במסע הקאמבק המדהים הזה, אולי האחראי הגדול ביותר מלבדה לשיקום המהיר ולחזרה המטאורית לטופ העולמי הוא המאמן שמלווה אותה בשנתיים האחרונות, בן פינקלשטיין.
פינקלשטיין מסתייג מהמושג 'חניכה' בהקשר של לי קורזיץ מבחינתו הם יחידה אחת, "יש לנו מערכת שלמה שבנינו. אני מנסה בעיקר לתת לה כמה שיותר שקט, כי יש לה המון כישרון שרק צריך לבוא לידי ביטוי. לקחתי על עצמי את כל ה'מסביב', אני מתעסק עם ענייני הציוד, לוגיסטיקה, טיסות ומשתדל לתת לה את השקט בים כדי שתוכל לתת את האימונים הכי טובים וחזקים. אנחנו מערכת אבל לכל אחד יש את התפקיד שלו".
כשהוא מתבקש לחזור אל אותו רגע קסום בו חצתה חמישית את שיוט המדליות וזכתה באליפות העולם, הוא מספר בהתרגשות, "בשיוט המדליות היא לא ידעה מה מצבה. היא הבינה שהיא אלופת העולם ברגע שהיא ראתה אותי מוריד חולצה וצורח לכל עבר, אמרתי לה 'את אלופת העולם' בצרחה הכי גדולה שיכולתי ונתתי לה את החיבוק הכי גדול שיכולתי. היא עשתה שיוט יפה בתנאים קשים מאוד. אני עדיין לא מעכל וגם כשאחזור לארץ לא בטוח שאבין את גודל ההישג שעשינו".
על חגיגות הזכייה סיפר פינקלשטיין, "היה טקס מרשים באתר, הגיעו הרבה אנשים מהקהילה היהודית וכולם שרו את 'התקווה', אחר-כך הלכנו לחגוג במסיבה של האליפות".
קורזיץ זכתה לחוויה אמוציונאלית כשבשיוט המדליות, התחרתה על הזהב מול שתי החברות הטובות ביותר שלה, זוחה קלפצ'קה הפולנייה שזכתה בסופו של דבר במדליית הכסף ומרינה אלבאו הספרדייה שזכתה בארד. עם סיום השיוט חגגו השלוש, חיבקו זו את זו ופירגנו. "חוויה לראות את זה", סיפר פינקלשטיין, "לפני הזינוק הן החברות הכי טובות, אבל ברגע שהן מזנקות כל אחת בשלה. איך שהסתיים השיוט כולם באו ללי וחיבקו אותה. זה פשוט כיף לראות את זה, החלום שלהן זה להיות שלוש על הפודיום בלונדון. מדהים לראות איך הן לא מוותרות אחת לשנייה במים ומחוצה להם הן כמו אחיות".
