קיה פרייד, זו בגלגולה הראשון שגם שווקה בישראל, לא הייתה ממש מקור לגאווה למרות שמה. מדובר היה בסוג של שעטנז – היא תוכננה על-ידי מאזדה, עוד כשהייתה בבעלות פורד, והושקה ביפן תחת מותג פורד ובשם "פסטיבה", כמו גם כמאזדה 121. שותפה נוספת של פורד – קיה – בנתה גרסה משלה עבור השוק הקוריאני אותה אנו מכירים כקיה פרייד.
לפרייד המקורית היו מנועי 1.1 ליטר ו-1.3 ליטר, כאשר ה"פרנקשטיין" שלנו הגיעה היישר ממחסני קיה בריטניה, שם תכננו לשמר אותה, אך אין כמו חגיגות 80 שנה (קיה הוקמה ב-9.6.1944) כדי להפוך אותה למשהו מיוחד יותר. הפרייד שנבחרה למשימה מבציר 1996 ובליבה פעם מנוע 1.3 ליטר שבשיא תהילתו הפיק 60 כ"ס ב-5,500 סל"ד ונתון מומנט של 12 קג"מ שהגיעו ב-3,500 סל"ד.
זרם מרכזי
תהליך החשמול החל בעקירת המנוע ובמקומו הציבו בפרייד הבריטית מנוע חשמלי בהספק של 80 קילוואט, שהם כ-107 כ"ס (BHP) ואילו נתון המומנט כמעט הכפיל את עצמו והתייצב על 23.9 קג"מ שזמינים כמובן כבר מ-0 סל"ד, כאשר הוא עדיין מניע את הגלגלים הקדמיים.
באופן מפתיע, שמרו בקיה על תיבת ההילוכים הידנית, שהותאמה בסיוע חברת Electrogenic המתמחה בהפיכת מכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית לכאלו מונעות חשמל, כמו גם דאגו לחצוץ בינה לבין המנוע עם ערכת מצמד מחוזקת שתעמוד במומנט הגבוה יותר. גם דוושת התאוצה הוחלפה, מכזו המקושרת אל המצערת בכבל, לדוושת אלקטרונית כמובן כמו במכוניות מודרניות.
ב-Electrogenic התקינו בורר מצבי נהיגה הכולל מצב "אוטומטי", מצב "חיסכון" באווירת רטרו, שמגביל את ההספק ל-60 כ"ס ו-12 קג"מ, ממש כמו במקור, וכך גם זמן ההאצה ל-100 קמ"ש שעומד על 11.8 שניות. אך אל דאגה חולי הגה שכמותכם, מצב "ספורט" משחרר את מלוא הכוח ויאיץ את הפרייד הקטנה ל-100 קמ"ש ב-8.0 שניות זריזות ועד ל-146 קמ"ש מרביים.
תהליך ההסבה לא הכביד על הפרייד, כאשר המשקל הכולל עלה ב-20 ק"ג בלבד ל-870 ק"ג, מה שמתקזז בקלות עם השיפור המשמעותי בביצועים, עם יחס הספק משקל שעלה מ-71 כ"ס לטון ל-123 כ"ס לטון, בדומה להוט האצ' של שנות ה-80.
*** לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו למאות החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון! ***
טעינה ביתית
מיכל הדלק, על 37 הליטרים שלו, הוסר אחר כבוד עבור מארז הסוללות – 20 קוט"ש בסך-הכל – כאשר סוללת 10 קוט"ש שוכנת מתחת למנוע וסוללת 10 קוט"ש נוספת מוקמה מתחת לרצפת תא המטען. במצב "חיסכון", הסוללה מאפשרת טווח נסיעה של כ-193 ק"מ, ואילו את פתח התדלוק החליפו בשקע טעינה, עם מטען פנימי של 3.3 קילוואט, וזמן טעינה מ-1% ל-100% שאורך 6 שעות משקע ביתי.
בקיה מציינים כי הבלימה הרגנרטיבית אינה חזקה במצבי ה"חיסכון" וה"ספורט", כדי לשוות לה תחושת האטה בדומה לתיבה הידנית המקורית. במצב "אוטומטי", המופעל על-ידי העברת ידית ההילוכים להילוך השלישי ואז לחיצה על מצב "אוטומטי", הכוח מוגבל ל-80 כ"ס (ו-17.9 קג"מ) וכך גם המהירות המרבית עקב יחס תיבת ההילוכים, אך תאפשר לכם התנהלות עירונית ממש כמו ברכב אוטומטי.
עיצוב מחשמל
מבחינה חיצונית, קיה UK לא השתוללה. את הצבע הכחול המקורי החליפו בלבן פנינה בדיוק כמו זה של ה-EV6 למשל, הפנסים הקדמיים והאחוריים שודרגו קלות לטובת תאורה טובה יותר, כאשר לצד זאת נשמרו חישוקי הברזל בגודל "12 והטאסות.
גם בתוך תא הנוסעים שמרו בקיה ככל שניתן על המקוריות – לוח המחוונים נותר אנאלוגי לגמרי, כאשר מד הדלק מציג כעת את מצב הסוללה. ריפודי הבד נשמרו אך הם זכו לגימור ירוק שהגיע גם לתפירה במסגרת השטיחונים. במקרה זה הצבע הירוק נבחר גם הוא כסממן חשמלי של קיה בדומה לגימורי הפנים והקליפרים הירוקים של קיה EV6 GT.
