13:30 בצהריים, אמצע השבוע, הדר יוסף. גם לראיון שלושתן מגיעות יחד. הן בדיוק בהפסקת הצהריים של עוד אימון מפרך של 12 שעות עם לינוי אשרם וניקול זליקמן. רק לפני כשלושה שבועות הן חזרו מאליפות עולם היסטורית מבחינת ההתעמלות האמנותית הישראלית: אשרם זכתה בשש מדליות מתוך שש אפשריות, ביניהן מדליית ארד בקרב רב, הקטגוריה האולימפית, (והשלישית שלה ברציפות מאליפויות העולם), הנבחרת של המתעמלות האישיות זכתה במדליית כסף היסטורית בתחרות הקבוצתית, אשרם וזליקמן הבטיחו את מקומן במשחקים האולימפיים בטוקיו ולראשונה מאז בייג'ין 2008 תהיינה שתי מעמלות ישראליות באולימפיאדה, אבל הן לא נחות לרגע.
איילת זוסמן, המאמנת האישית של אשרם, אלה סאמופלוב, המאמנת האישית של זליקמן ונטלי ביידק- מלכה, השופטת הבינלאומית (ששופטת את אשרם וזליקמן) והמאמנת של נבחרת הג'וניור הקבוצתית בעשור האחרון. שלושתן מאגודות שונות אבל הן החליטו, באופן חריג לענף הזה שמלא בפוליטיקה, אגו וסכסוכים דווקא לחבור יחד, לעבוד במשותף על מנת להצליח. מאז 2011 זוסמן, מאגודת הפועל ראשל"צ, וסאמופלוב, ששייכת למכבי ת"א, עובדות צמוד, ובשנים האחרונות נראה שההצלחה הרקיעה שחקים, בעיקר עם לינוי אשרם, שמאז שפרצה באליפות אירופה ב-2017 טיפסה לטופ העולמי, נחשבת לאחת משלוש המתעמלות הטובות בעולם וזו שמשכתבת את ההיסטוריה של הענף מהזווית הישראלית אחרי שנטע ריבקין (שסאמופלוב גידלה ואימנה) הייתה פורצת הדרך.
בראיון משותף לערוץ הספורט שלוש המאמנות חושפות את דרך העבודה הייחודית שהפכה את ישראל למעצמה בהתעמלות אמנותית.
אז איך זה עובד? מעבר להיותה מאמנת, זוסמן היא גם הכוריאוגרפית. היא מחברת את התרגילים לאשרם, לזליקמן ולג'וניור (חיברה גם את התרגילים של הנבחרת הקבוצתית שהייתה בריו 2016 והייתה לקבוצה הטובה ביותר שהייתה אי פעם לישראל). "איילת היא יחידה מיחידות", אומרת בפסקנות סאמופלוב. "היא לא רק מחברת תרגיל ומחברת ברמה וואוו שאלוהים נגע בה, היא גם מאמנת ברמה מאוד גבוהה. זה כמו קונדישינר ושמפו יחד". הכל למעשה נעשה במשותף- ההתלבטויות לגבי האלמנטים, חיבור המוסיקה לתרגילים, ההחלטה על התכנית המקצועית, לאילו תחרויות ומנחות אימונים יצאו אשרם וזליקמן וגם התייעצויות לגבי הבגדים למתעמלות.
"כל הזמן יש בינינו רוטציה", מספרת זוסמן. "אני מחברת את התרגילים בתחילת השנה. באימון מסוים אני נגיד מחברת עם לינוי ואז שולחת אותה לכושר עם אלה. באימון אחר נטלי בודקת את התרגילים שהכל לפי החוקה, לפי השיפוט, אם המוזיקה מתאימה, אנחנו כל המן מתייעצות, כל הזמן עושות סיעור מוחין ואני ואלה פיזית עובדות ביחד כל הזמן. אנחנו משלימות ". סאמופלוב מוסיפה: "אנחנו ממש כמו משפחה, אנחנו יודעות בדיוק במה כל אחת הכי טובה ומה לכל אחת יש לתרום ולא מעניין אותנו מכבי, הפועל, לנו מה שחשוב הוא התוצאה לישראל" .
ביידק מלכה, שכל המתעמלות מתחילות למעשה אצלה בנבחרת הג'וניור הקבוצתית, אומרת גם בצורה נחרצת: "אצלנו הכל בשיתוף כזה שאנחנו מתאבדות, אני מתאבדת בשביל הילדה של איילת, אני מתאבדת בשביל הילדה של אלה, והן מתאבדת בשביל הילדות שלי. תמיד אמרו שברגע שלאלה ולאיילת יהיו שתי מתעמלות שמתחרות אחת בשנייה אז העבודה המשותפת תיפסק, אז לא, הוכחנו שאפשר להמשיך וזה מה שדוחף את המתעמלות קדימה". "זה פחות העניין של הילדה 'שלי' או הילדה 'שלה', אנחנו עובדות יחד בשביל ההצלחה של המדינה" מגיבה זוסמן. "וגם לינוי וניקול דוחפות אחת את השנייה קדימה".
איך הצלחתן ליצור את החיבור הזה?
ביידק מלכה: "אנחנו הבנו שאנחנו לא רוצות להיות מדינה שרוצה רק גמרים וצריך לשנות משהו, את השיטה. הבנו שבמקום שכל אחת תמשוך לכיוון שלה אנחנו צריכות לאחד, לאכול את האגו שלנו, ולהבין שאפשר לקדם לא רק מתעמלת אחת מהמועדון שלך, אלא אפשר לרוץ עם ארבע בנות ולקדם את כולן, אפילו שהן כולן ממועדונים שונים. ראש אחד זה טוב אבל שלושה ראשים זה הרבה יותר טוב".
זוסמן: "ביני לבין אלה לא היה בחיים אגו. כשנטע (ריבקין, ש.א) התאמנה היא הייתה קונצנזוס, וידענו שכל עוד נטע מתאמנת לינוי היא הבאה בתור. ידעתי שברגע שלינוי תקבל הזדמנות היא תיקח אותה בשתי ידיים וברגע שנטע פרשה לינוי הפכה להיות הקונצנזוס ולכן לא היה בנינו אגו אף פעם. זה חריג כי אנשים לא עובדים ביחד, אנחנו כל יום ביחד מהבוקר ועד הערב".
סאמופלוב: "אנחנו עושות באמת הכל ביחד, אפילו חופשים יוצאות ביחד. אנחנו קודם כל חברות. היו דיבורים מסביב שיגיע היום ולא נעבוד ביחד וזה לא יילך, אבל אנחנו בחיים לא נמכור אחת את השנייה, וצריך להגיד תודה רבה לכנרת (צדף, ש.א), ולעודד (אברמסון, ש.א) שהבינו את זה והם הולכים איתנו. האיגוד מבין מה אנחנו צריכות ובא לקראתנו ונותן לנו".
זוסמן: "אני חושבת שיש מצב שיושבי ראש בשנים הקודמות גרמו לכל הסכסוכים כי הם נתנו למתעמלת אחת איקס כסף לטיסות תחרויות וכו' ולמתעמלת אחרת לא נתנו. כלומר, הייתה היררכיה מאוד מאוד ברורה , עכשיו לינוי וניקול מקבלות מהאיגוד הכל במידה שווה, הן מקבלות את אותם התנאים. משהו באיגוד השתנה. המטרה הייתה שיהיו שתי מתעמלות במשחקים האולימפיים ועשו הכל בשביל זה. בזכות זה שקיבלנו את כל התנאים הבנות זכו במדלייה היסטורית למדינה, זה מטורף, בחיים לא היה דבר כזה".
אפשר להגיד שההצלחות הן בזכות העבודה המשותפת?
סאמופלוב: "בטח, חד משמעית. העבודה הזאת גרמה להיסטוריה, שהיא קודם כל לינוי אשרם. לא היה דבר כזה, שלוש שנים ברציפות היא זוכה במדליה בקרב רב באליפות העולם. לינוי וניקול רואות את העבודה שלנו, הן רואות כמה אנחנו חברות ורוצות להצליח יחד אז גם הן ככה".
זוסמן: "תמיד אנשים בחוץ חיפשו מה לא יהיה בסדר בכל המעגל הזה, או שביידק פתאום לא תשפוט או שאני ואלה נריב , תמיד חיפשו משהו לא בסדר, היו כל הזמן רכילויות ושמועות. ואני ואלה תמיד אמרנו 'נמשיך לעשות את לנו. אנחנו הכי טובות בלאמן, אנחנו נמשיך לאמן".
ביידק מלכה: "ניסו להפריד את כולנו, אמרו דברים והמציאו שקרים".
למה חיפשו את הרע? מקנאה?
סאמופלוב: "אני מאמינה שכן, תמיד יש קנאה. כמה שאתה יותר גבוה יותר יקנאו בכך, לא רק בענף שלנו, בספורט ובכלל בכל מקום, בין רופאים, בין עורכי דין, מי שבטופ ינסו לשים לו מקל בגלגלים. אבל לנו זה נותן יותר מוטיבציה".
חשוב להדגיש, יחד עם זוסמן מאמנת את אשרם גם לנה קופילנקו ויש להן צוות בראשל"צ שכולל את רעיה אירגו. סאמופלוב היא המאמנת האישית של זליקמן יחד עם אמה לנה זליקמן וגם לה יש צוות נרחב בין היתר עם מורן בוזובסקי.
זוסמן: "אני חושבת שאין מתעמלות כמו לינוי וניקול בארץ. מבחינת פייטריות, כח רצון, שאפתנות, נחישות וגאווה למקצוע. ראיתי הרבה מתעמלות לאורך השנים, שתי הבנות האלה הן יוצאות דופן. לא היו כאלה ואני מאמינה שגם לא יהיו כאלה, מבחינת האהבה לאמנות הזו. הן באמת פנאטיות".
אמרת אמנות, יש כאלה שאומרים שהתעמלות אמנותית זה לא ספורט, מה אתן אומרות לאותם אנשים?
זוסמן: "אני לא מתייחסת , אלה אנשים שלא מבינים".
סאמופלוב: "גם אני כבר לא מתייחסת, זה לא מעניין. זה ספורט ועוד איך".
זוסמן: "יש פשוט חוסר הבנה. תבין ביותר ענפי ספורט, תתעניין, תסתכל, תשמע, תבוא לראות ואחר כך תדבר".
מה יש בלינוי שהופך אותה לכזו מתעמלת על?
סאמופלוב: "היא מתעמלת שאוהבת להתחרות. יש כאלה שברגע שיוצאות לתחרות הן מפחדות". זוסמן: "אני אתן לך דוגמה, באליפות העולם האחרונה כולן היו בלחץ. רציתי להגיד ללינוי 'אל תהיי בלחץ, גם אם לא תצליחי, הכל יהיה בסדר', נורא רציתי להגיד את זה, אבל ידעתי שאם אני אגיד לה את זה, היא לא תעשה את התרגילים כמו שצריך. היא תחרותית, היא רוצה לנצח אני לא יכולה להגיד לה 'גם אם תפסידי, לא נורא', אי אפשר".
יש סטיגמה בענף שהמאמנות סופר קשוחות. נשמע שאצלכן זה אחרת.
זוסמן: "יש קשיחות, כשצריך אנחנו קשוחות, כשצריך אנחנו מלטפות, זה דינאמי".
סאמופלוב: "מה זה קשוחות? אנחנו מקצועניות יש לנו דרישות. אנחנו יודעות בכל אימון מה הדרישות, יש לנו תכניות מסודרות ואנחנו רוצות לקבל את הדרישות האלה. לפעמים אנחנו צועקות, לפעמים האימון הולך יותר בקלות , זה נורמאלי. כמעט אין בכי אצלנו באימונים, ולפעמים זה טוב שהמתעמלת בוכה ומוציאה החוצה. יש אצלנו באמת אהבה".
זוסמן: "גם לינוי לפעמים בוכה באימונים, לא בגלל צעקות, אלא בגלל שהיא לא מצליחה, בגלל שהיא דורשת מעצמה, מתוך תסכול".
ביידק מלכה: "את יודעת איך תופסים את ישראל היום בעולם? בדיוק כמו מרצדס, יכול להיות שיהיה אוטו אחר יותר טוב אבל המרצדס ימשוך אותך, נכון? היום ברגע שרואים את השם ישראל, זה פירמה, כבר יודעים שמדובר במתעמלת חזקה, כבר יודעים שזו תהיה מלחמה על המדליה עוד לפני שראו את השם של המתעמלת בכלל".
