כשאתם אובססיביים כלפי ענף ספורט מסויים חשוב לחיות בהווה. לא יתקבל המצב בו קרה אירוע חשוב ופספסתם אותו או ראיתם אותו בעיכוב משמעותי. כאוהדי MMA, עם מספר רב של אירועים על רחבי הגלובוס, נאלצנו לעיתים לשלם קנס בדמות חוסר שינה כדי לתפוס את הקרבות הגדולים באמת. כולנו עובדים, לראות בשידור חי זה בהחלט לוקסוס אך כשהקוסמוס מסדר לכם מפגש גלאקטי וכה נפיץ, לפעמים זה שווה לגרור עיניים כבדות בעבודה.
את הבוקר שלי פתחתי ב 4:30 לפנות בוקר עם בכי רעב של בתי הקטנה, למרבה המזל בכל מקרה תכננתי להתעורר בשעה זו כדי לצפות בקרבות, אך בעודי חצי עפוץ ומכין בקבוק חלב אני חושב לעצמי כמה מגניב זה שההתמכרות שלי ל-UFC משתלבת יפה מאוד עם היותי אבא שלפעמים עובר לא מעט לילות לבנים.
באותו זמן בצד השני של העולם המצב בלאס וגאס היה שונה לחלוטין. לאותם ברי מזל שהצליחו להיות נוכחים בהיכל נהנו מאירוע מחשמל כאשר המתאבן שלפני הקרב הראשי בהחלט סיפק קבלות, טוני פרגוסון ואנתוני פטיס יצאו למלחמה שנעצרה בין הסיבוב השני לשלישי לאחר שהמחנה של פטיס עצר את הקרב עקב יד שבורה.
הקרב הראשי של הערב, אליו שלושה מיליון אנשים רכשו חבילת 'שלם וצפה', היה משובח מתמיד ונורמגומדוב פשוט לא נתן סיכוי למקגרגור. הקווקזי פתח את הסיבוב הראשון והשני בצורה דומיננטית, הוריד את קונור לקרקע בקלות ואף במהלך הסיבוב השני הפתיע את כולם עם אגרוף ימני מדוייק ששלח את מקגרגור לקרשים.
את הסיבוב השלישי חאביב כבר בחר לעמוד עם מקגרגור אך היה ניתן לראות בבירור שאותם שני סיבובים ראשונים הוריד הרבה מהאנרגיה של קונור, מה שהפך את ההתקפות שלו לפחות עוצמתיות. במהלך הקרב ובסיומו של כל סיבוב חאביב לא שכח להזכיר מילולית לקונור שמדובר בעניין אישי, רק שלא ידענו כמה אישי זה יהיה.
בסיבוב הרביעי חאביב הגביר את הלחץ, הוריד את קונור שוב לקרקע והפעם הצליח לתפוס את גבו של מקגרגור, ללפות את ידיו סביב הסנטר של קונור ולהתחיל למעוך אותו כמו אנקונדה עד שהאירי נכנע. עד אותו רגע, בדרך כלל לוחמים מסיימים יריבות עם כבוד אחד לשני, אך לא הפעם, באחת התקריות הכי מכוערות שקרו לאחרונה ב-UFC, לאחר הקנטות הדדיות ובמיוחד מצידו של מאמן הג'יו ג'יטסו של מקגרגור (דילון דניס), קפץ הפיוז אצל נורמגומדוב ושלח אותו בקפיצה מעל הכלוב ישר לקטטה מול המחנה של קונור.
רוב האבטחה שהוקצתה לאירועים כאלו הוקפצה כדי לכבות את השריפה מחוץ לכלוב אך באותו עת לא שמו לב למי שנשאר בתוך הכלוב. מקגרגור ניסה להצטרף לחגיגה אבל נעצר ברגע שהוא ניסה לטפס על הגדר, באותו רגע הוא נתקל באיש צוות ממחנה חאביב והניף לעברו אגרוף ראשון. הקטטה השנייה בתוך הכלוב החלה, עוד שני אנשי צוות הצטרפו לקטטה ורק אנשי אבטחה נוספים הצליחו הפריד בין מקגרגור ולשלושת התוקפים.
בהחלטה חסרת תקדים של נשיא ה-UFC, דנה וויט, לראשונה בהיסטוריה כרוז הזירה ברוס באפר הכריז על המנצח ללא נוכחות המנצח בכלוב. דיינה וויט חשש שאם יעשו אחרת, אז הקהל יתפרע ויזרוק חפצים לזירה כך שבדיעבד זה גם התברר כרעיון מעולה כי לאחר מכן עלו דיווחים על אירועי אי סדר שהתרחשו מחוץ להיכל בין אוהדים אירים ורוסים.
התנהגות כזאת של ספורטאים מקצוענים ובטופ העולמי מכתימה את שמו הטוב של עולם אומניות הלחימה, שדוגלות במתן כבוד אחד לשני. אותם מאמצים לתת תדמית חיובית לענף, במקום להתקדם לעבר לגיטימציה כלל עולמית אירועים כאלו דווקא מחזירים את כל הענף כמה צעדים אחורה.
מבלי להתרכז יותר מידי במהומה שמסביב, חאביב נורמגומדוב הוכיח שהוא לוחם טוב יותר ממקגרגור ומחץ אותו רוב הקרב עד שקונור נכנע. אמנם נשארנו עם טעם רע בפה, אבל אם תצליחו לבודד את התקרית האלימה - היה פה קרב ענק של אלוף שישאר גם אלוף לזמן רב.
