ערוץ הספורט ממשיך במסורת סיכומי השנה בעולם ה-MMA, וכמו שנה שעברה ההחלטות היו לא קלות בעליל. 2018 הייתה שנה רוויה באירועים מכוננים בענף, עם שיתוף הפעולה בין ה-UFC ל-FOX שתם לו, חזינו בטריידים בין אירגונים או לחילופין לוחמים שנטשו את אירגון הבית שלהם ועברו למחוזות אחרים.
היו לנו קרבות ענק ולא מעט סקנדלים. אמנם גם הפעם רוב הבחירות מגיעות מה-UFC, כיאה לאירגון החזק בעולם שבין היתר חגג השנה 25 שנים להיווסדו, וגם במהלך השנה המשיך לבסס את עצמו מעל בלאטור, ריזין, ONE Championshipp ושאר ירקות.
לוחם השנה: דניאל קורמייה
לקחת אליפות ב UFC זה הישג מרשים. לזכות בשתי חגורות זה הישג פנומנלי. לענוד את אותן חגורות בו זמנית זה כבר הישג ששמור לאגדות בלבד. מעבר לכך, דניאל קורמייה הפך ללוחם הראשון בהיסטוריה של ה-UFC שגם הגן על אותן חגורות באותה שנה ובעודו אלוף מכהן בשתי קטגוריות בו זמנית. לאחר שקורמייה הגן על התואר בקטגורית משקל קל כבד מול וולקן אוזדמיר בינואר' הוא התפנה לקרב מול האלוף במשקל כבד, סטיפה מיוצ'יץ', וזכה בעוד אליפות עם נוק אאוט מוחץ בחודש יולי.
בנובמבר קורמייה הגן על אותה חגורה מול דריק לואיס ובכך קבע היסטוריה. אם זה לא מספיק אז ב-ESPN דירגו את דניאל קורמייה במקום השלישי ברשימת הספורטאים הדומיננטים ביותר לשנת 2018. השנה הייתה שייכת לאלוף הכפול והוא לוקח את הקטגוריה הזאת בקלות ובפער ענק משאר הלוחמים שגם הצטיינו.
לוחמת השנה: אמנדה נונייז
ולנטינה שבצ'נקו הייתה מועמדת ודאית ראויה. לאחר ההפסד האחרון שלה מול נונייז, שבצ'נקו ירדה בחזרה לקטגוריה המועדפת עליה במשקל זבוב וזכתה באליפות הנכספת מול יואנה יוז'ייצ'ק. למרות ההישג של שבצ'נקו, אמנדה נונייז קבעה היסטוריה בסופר פייט מול כריס סייבורג ולקחה לה את החגורה בנוק אאוט אלים של 51 שניות אל תוך הסיבוב הראשון.
לראשונה בהיסטוריה, לוחמת זוכה בשתי חגורות בשני קטגוריות שונות בו זמנית וגם זאת הפעם הראשונה שסייבורג מפסידה בנוק אאוט. נונייז מכתירה את עצמה כאלופה כפולה והישג זה לא רק מגדיר אותה כלוחמת שהכי הרשימה השנה אלא גם כלוחמת ה-MMA הכי גדולה בתולדות הענף.
OH MY GOD AMANDA NUNES!!!!!!!#UFC232 pic.twitter.com/EzyAhUYeSR
— UFC (@ufc) December 30, 2018
נוק אאוט השנה: יאיר רודריגס נגד צ'אן יונג סונג
הנוק אאוט נגד צ'אן יונג סונג היה בחירה קלה. אז נכון, ליוטו מצ'ידה העיף את ויטור בלפורט לשמיים, ניקו פרייס היה מועמד עם נוק אאוט בעודו שוכב על הגב, ויואל רומרו ביום שבו נולדה בתי שלח את לוק רוקהולד לחלל החיצון. עם זאת, מה שיאיר רודריגס עשה לזומבי הקוריאני היה פשוט מיוחד. לא רק שזה קרה בשנייה האחרונה של הקרב אלא הביצוע והטכניקה מאחורי המרפק שהגיעה משום מקום, וגרמה לצ'אן יונג סונג לקרוס לקרקע, ללא ספק זוכה בתואר הנכסף.
הכנעת השנה: רייאן הול נגד בי ג'יי פן
ההחלטה פה קיבלה תפנית חדה בסוף השנה מאחר ומבחינתי עד ל-UFC 232, ההכנעה של זאביט מוגמדשפירוב על ברנדון דיוויס זכתה בקטגוריה עם הכנעה נדירה, שהינה בן כלאים בין עולם הג'יו ג'יטסו ועולם ההיאבקות. חלק קוראים להכנעה Modified Spladle ומצד שני יש הטוענים, שקוראים להכנעה Suloev Stretch, כך או כך התוצאה היא אותו הדבר.
הול פגש את בי ג'יי פן האגדי בקרבות המקדימים של אירוע סגירת השנה, ה-UFC 232. שני הלוחמים הידועים ביכולות ג'יו ג'יטסו נפגשו לקרב מסקרן שבחן את הגבולות של השניים. בסיבוב הראשון הול במהלך אחד וסינרגי התגלגל על הגב וליפף את עצמו סביב הרגל של בי ג'יי כמו תמנון ותוך שבריר שנייה נעל את הקרסול וגרם להכנעה במהירות הבזק. פן נכנע מהר כדי למנוע פציעה חמורה, הול הופך לראשון בהיסטוריה שמכניע את בי ג'יי פן. לא רק הטכניקה אלא גם הכנעה מול האגדה - הול לוקח את הקטגוריה באירוע האחרון של השנה.
Ryan Hall
— UFC on ESPN™ (@TheUFConESPN) December 30, 2018
What a submission by Ryan Hall over the legendary BJ Penn! Holy smokes!
--#UFC232 pic.twitter.com/klszvZ0aaR
קאמבק השנה: דריק לואיס נגד אלכסנדר וולקוב
אם הקרב היה מגיע להחלטת שופטים, אז לואיס היה מפסיד באופן וודאי. וולקוב התעלה על לואיס כמעט בכל פרמטר ושלט ללא עוררין. לפתע, שניות אחדות לפני שמסתיים הקרב, לואיס התעורר עם פגז ביד ימין שהפיל את וולקוב לקרשים. משם לואיס החל במלאכת גראונד אנד פאונד בשביל לסגור את הסיפור במהרה עד שהשופט עצר את הקרב וקבע מהפך. אותו ניצחון הקנה ללואיס מפגש על החגורה מול קורמייה, קרב שאותו לואיס הפסיד.
אותו קאמבק מול וולקוב גם הוליד את אחד הראיונות היותר משעשעים ב-2018, שבו לואיס אמר את משפט השנה כנשאל מדוע הוא הוריד את המכנסיים: "my balls was hot".
פריצת השנה: ישראל אדסנייה
איזו שנה נהדרת עברה על ישראל אדסנייה. למורות שמו הפרטי, הוא לא משלנו, אלא יליד ניגריה שגדל בניו זילנד ובמהלך 2018 ביסס את עצמו כאחד הלוחמים המלהיבים והמבטיחים בקטגוריית משקל בינוני ב-UFC. יש הטוענים, שמדובר בלוחם עמידה הכי קטלני בכל ה-UFC, ורצף של ארבעה ניצחונות במהלך השנה הקנו לו מפגש מסקרן מול אנדרסון סילבה בפברואר הקרוב. המנצח באותו קרב יתמודד לאחר מכן על האליפות במשקל בינוני, מול האלוף המכהן רוברט וויטיקר או המתמודד קלווין גסטלום שנלחמים גם באותו אירוע.
קרב השנה: דסטין פורייה נגד ג'סטין ג'ייצ'י
לבחור קרב אחד מתוך מבחר איכותי זה כאב ראש לא קטן. לדוגמא הקרב השני של פורייה ואלברס היה מועמד חזק, כמו כן הקרב הנהדר בין קלווין קטאר נגד שיין בורגוס. ג'ייצ'י ופורייה יצאו למלחמה באפריל בקרב המרכזי של הערב והציגו קרב שיכנס לפתניאון. ג'ייצ'י ידוע כאחד שתמיד הולך קדימה ומפגין יכולות בלתי אנושיות לספוג חבטות וזה מה שתרם להחלטה הסופית.
האסטרטגיה של ג'ייצ'י לרוב משתלמת כי הוא סומך על העובדה שהוא בדרך כלל קשוח מהיריב שעומד בצד השני של הכלוב אך לפורייה היו תוכניות אחרות. הסוף הגיע בתחילת הסיבוב הרביעי לאחר שפורייה תפס את ג'ייצ'י עם שמאלית מדוייקת שפגעה בלסת, מה שדירבן את פורייה להמטיר קומבינציות שלא הפסיקו עד ששופט הקרב עצר את הקרב הקלאסי.
קארד השנה: UFC 232
מגוון האופציות של אירועים משובחים במהלך השנה לא היה חסר. בסופו של דבר, באופן סוריאליסטי, 2018 נסגר עם האירוע הכי חזק השנה. UFC 232 התעלה מעל שאר האירועים וכלל דרמה ימים בדמות העתקת האירוע לקליפורניה, ג'ון ג'ונס הכתיר את עצמו כאלוף החדש במשקל קל כבד, אמנדה נונייז הדהימה את העולם וקבעה היסטוריה, מייקל קייזה הכניע את קרלוס קונדיט, אלכסנדר וולקנובסקי יצא למלחמה עם צ'אד מנדס וזה רק הדובדבן שמעל הקצפת. אדרבה, UFC 232 היה כה מוצלח שאף הקרבות מקדימים של הערב היו מצויינים, מתוך שמונה קרבות רק שניים הגיעו להחלטת שופטים.
אכזבת השנה: דריק לואיס נגד פרנסיס נגאנו
לא תמיד ציוות של לוחמים, שבדרך כלל מלהיבים, מצליחים להביא לקהל את המופע שהם ציפו לו. דוגמא מעולה לקרב נוראי זה הקרב בין לואיס ונגאנו. שני הלוחמים במשקל כבד נפגשו באחד הקרבות היותר מצופים של השנה ואיכזבו בגדול. לא סתם פרשן ה UFC, ג'ו רוגן קרא לקרב הזה "קרב המשקל כבד הגרוע שראיתי בחיי" והאמת אפשר להאשים אותו? שני הלוחמים פגעו רק ב-31 חבטות במהלך הקרב כולו וזכו במקום השני והלא מכובד ברשימת הקרבות עם מספר החבטות הכי נמוך בהיסטוריה של ה UFC.
סקנדל השנה: הסאגה בין קונור מקגרגור וחביב נורמגומדוב
מה שהחל כהתפרעות אלימה של מקגרגור על האוטובוס בו ישב נורמגומדוב, מאוחר יותר הציתה שרשרת אירועים, שהובילו לקטטה מכוערת שתפסה את מירב הדרמה במהלך השנה. בסופו של דבר הקרב הכי מצופה של השנה הגיע ב-UFC 229, חביב הכניע את קונור בסיבוב הרביעי ושמר על החגורה אך שם הסיפור לא נגמר.
מיד בסיום הקרב החלה קטטה מכוערת בין המחנות, מהומה שהתרחשה בתוך ומחוץ לכלוב. על מחדלי האבטחה חובה לציין אבל אחריות וספורטיביות המצופה מספורטאים ברמה כזאת פשוט לא הייתה שם. לשני הלוחמים יש אשמה בנידון וכל הענף נפגע עקב מוניטין שלילי שנוצר עקב התקרית. נכון לעכשיו השימוע בנידון על ידי מועצת הספורט של נבאדה נדחה לסוף ינואר ורק אז נדע את ההשלכות המלאות על שני הלוחמים.
ובפינת הכחול לבן: אולגה רובין
לראשונה בהיסטוריה הקצרה של ה-MMA בישראל יש לנו נציגות ברשימת טופ 10 לפי הדירוג של האתר Sherdog. אולגה רובין התברגה ברשימת הטופ 10 בקטגוריית נשים במשקל נוצה לאחר שהיא ניצחה את הקרב האחרון שלה מול סינדי דנדויס בבלאטור 209 בתל אביב והעלתה את המאזן שלה לחמישה ניצחונות ללא הפסדים. כעת רובין מוזכרת בנשימה אחת עם שאר הכוכבות במחלקה ושנת 2019 עלולה להיות שנת הפריצה שלה.
