מבזקי הבוקר בשבועות האחרונים עוסקים הרבה בתקלות בקו הרכבת החדש מירושלים לנתב"ג. לא מדובר בחדשות התחבורה החשובות של השנה, אבל הן אולי מייצגות את הבעיות שבה. בכל הנוגע לתשתיות תחבורה, גם כשכבר נעשה גם משהו טוב, הוא לא מבוצע כיאות. הרכבת המהירה לירושלים היא אחד הפרויקטים החשובים של השנים האחרונות - קו רכבת ישיר ומהיר בין תל-אביב וירושלים, כזה שיכול להפחית את הפקקים בכביש מס' 1 העמוס ולהחיות את הבירה הענייה של ישראל, אבל ביצוע איטי של כמה חלקים בפרויקט, ובעיקר חישמול (התקנת תשתית חשמל) לאורכו, גרמו לכך שהוא נפתח במתכונת חלקית וללא נסיעות הרצה, ולכן הוא לא אמין.
גרוע מכך, מחסור בקרונות הביא להסטה של קרונות מקווים אחרים של הרכבת, ובראשם קו החוף הפופולארי, לירושלים, ולכן הצפיפות ברכבת הפכה לבלתי נסבלת. למרות חסרונותיה, רכבת ישראל הצליחה להיות תחליף יעיל למכוניות בשעות העומס, אבל משרדי התחבורה והאוצר, כמו גם החברה עצמה, לא הצליחו להיערך להצלחה ולרכוש מספיק קרונות בזמן, וכך הרכבת הופכת להיות פחות אטרקטיבית. אם זה לא מספיק, בעשור הבא תנועת הרכבת צפויה להיות איטית יותר, כי באיילון יש רק שלוש מסילות, לא מספיק לתנועת הרכבות המתוכננת, והפרויקט להוסיף מסילה רביעית (ולהטות לשם כך את תעלת הניקוז של נחל איילון) נדחו שוב ושוב. הצפי הנוכחי להשלמתן הוא רק ב-2026.
הסיפור של הרכבת רק מייצג את השנה האחרונה בדרכים- הכרזות גדולות ותוכניות שאפתניות, שמתממשות באיחור ובינתיים- הפקקים רק הולכים ומתארכים.
לפי נתוני משרד התחבורה, הנסועה הממוצעת, לא משתנה מהותית בשנים האחרונות- כ-15 אלף ק"מ בשנה (כאשר מכוניות ליסינג ומכוניות חדשות יותר נוסעות יותר), בזמן שמספר המכוניות על הכבישים עולה בהתמדה (גידול של כ-4%). המשמעות- הכבישים הופכים לצפופים יותר, הפקקים מתארכים והחניות הופכות לנדירות. ליותר מרבע ממשקי הבית יש שתי מכוניות או יותר, אבל המכוניות האלה לא נוסעות פחות- להיפך. הסיבה לכך, כמו שברורה לכולם, היא היעדר אלטרנטיבה. התחבורה הציבורית בישראל לא יעילה ולא מאפשרת באמת לדלג על הפקקים, וכפי שמוכיח המצב ברכבת- אנחנו לא יודעים אפילו להתמודד עם הצלחה. על כך מעידים גם השאטלים בנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב, שהצלחתם מוגבלת- כי פשוט אין מספיק מקומות חנייה בחניון הצמוד לו.
הנהגים נהנו השנה מכמה כבישים חדשים, ובראשם המקטע הראשון של כביש 6 צפון שנפתח לתנועה והשלמת כביש 531, המחובר לנתיבי איילון ולכביש החוף, אבל ההנאה מהם תימשך זמן קצר, וגם הכבישים החדשים צפויים להיות פקוקים בקרוב.
פתרונות? רק בעתיד הרחוק
בזמן שהעבודות על הקו הראשון והיחיד של הרכבת הקלה בגוש דן נמשכים, פרסמו משרדי הממשלה תוכנית שאפתנית לרכבת תחתית שתפעל ברחבי גוש דן. תאריך היעד לביצוע הוא 2030, אך נדמה שכולם מבינים שהוא אופטימי ואף בלתי מציאותי בהתחשב בקצב בו מתקדמות עבודות עירוניות בישראל. התהליכים להקמת מסילות וכבישים בין עירוניים הם פשוטים וקלים יותר מהקמת תשתיות בעיר, ועל כך מעידים גם הניסיונות לסמן יותר נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). התוכנית "מהיר לעיר", בו יוסמנו 160 ק"מ של נת"צים ולהגביר את תדירות האוטובוסים מתעכבת ומתעכבת, גם בשל התנגדות של ראשי רשויות מקומיות, שסבורים כי התוכנית תהיה פגיעה בנהגי מכוניות פרטיות.
עד שתבוא הרכבת, נסתפק בקורקינט
התחבורה הציבורית המקרטעת והפקקים המתארכים מובילים רבים לאפשרות שלישית לתחבורה-
מביאה רבים להשתמש בכלים זעירים, לניידות אישית. הקורקינטים זוכים לפופולאריות הולכת וגוברת, לצד האופניים החשמליים, ובתל אביב הופעלו השנה לראשונה גם שירותים להשכרת אופניים וקורקינטים אותם אפשר להשאיר בכל מקום, אבל מיעוט שבילי האופניים גורם לרוכבים לסכן הולכי רגל על המדרכה, או לסכן את עצמם על הכביש. "אוטוסטרדת האופניים", השביל הבינעירוני שאמור היה להיפתח השנה בגוש דן, ייסללו רק בשנה הבאה, והוא במילא לא מגיע למרכזי הערים. תאונות קטלניות שהתרחשו השנה, ובמיוחד זו בה נהרג הנער ארי נשר, הביאו ליוזמות חקיקה שיחמירו את הענישה על אופניים חשמליים, אך לחוקים תהיה תרומה קטנה אם לא תהיה אכיפה מתאימה.
ואולי זה המקום לכתוב מילה על שר התחבורה הותיק, ישראל כ"ץ. כ"ץ מכהן כמעט עשור בתפקיד, והצליח לקדם ולהתניע פרויקטים גדולים בתשתיות התחבורה הבינעירוניות, במסילות ובכבישים, אך המצב העגום בסוף כהונתו מוכיח שלא הבין את החשיבות של תחבורה ציבורית עירונית, ועד כמה היא חיונית לתפקוד הכלכלה והחברה בישראל. כ"ץ גם לא הבין שסלילת כבישים חדשים רק מגדילה את הפקקים, בטווח הארוך, ולא הסיט את המשאבים לשיפור חיי נוסעי התחבורה הציבורית ועידוד נהגים להשאיר את המכונית בבית.
מה בכל זאת באופק?
אפשר למצוא אולי מעט תקווה בניסוי חדש שמבוצע בנתיבי איילון (בחסות משרדי האוצר והתחבורה)- עד להקמת רשת הסעת המונים וסלילת שבילי אופניים, אפשר יהיה להפחית במעט את הפקקים בעזרת שינוי הרגלי נסיעה- למשל, דחייה או הקדמה של הנסיעה לעבודה. בניסוי, שנקרא "נעים לירוק", 100 אלף מתנדבים יתוגמלו אם ישנו את הרגלי הנסיעה שלהם, והדבר יכול להוביל לשינוי במיסוי הרכב בישראל, שיוטל על הנסיעה בפועל ולא על עצם הבעלות על מכונית. יהיה זו עוד תמריץ להשאיר את המכונית בבית ולעבור לתחבורה ציבורית, אפשר רק לקוות שיהיה תהיה אז קצת יותר טובה.
איך עוקבים אחרינו:
פייסבוק: https://www.facebook.com/carworld5/
טלגרם https://t.me/carsworldisrael
עמוד רשמי http://cars.sport5.co.il/
אינסטגרם https://www.instagram.com/sport5_car/
טוויטר https://twitter.com/car_world5
חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם - https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634&lang=HE
