משלחת הג'ודו הישראלית לאבו דאבי הוכתרה כהצלחה מסחררת אחרי שהצליחה לחזור לישראל עם לא פחות מחמש מדליות ואין ספק שאחד הג'ודאים המצליחים, בטח בשנים האחרונות, הוא אורי ששון. הג'ודאי, שזכה במדלית ארד בגרנד סלאם, התראיין לתכנית הרדיו "חמש באוויר" וסיפר על אובדן הזהות במדינה הערבית, האבטחה הכבדה סביב הנבחרת והחלומות עד האולימפיאדה הבאה.
"לא ראיתי הרבה באבו דאבי, הכי הרבה שראיתי היה בדרך משדה התעופה למלון", אמר ששון בפתיחת דבריו. "יש שם פאר מטורף שעוטף את המקום. בניינים עצומים ומלונות פאר, אבל היינו בלו"ז מאוד מדויק, כך שלא יצא לנו להסתובב יותר מדי. באנו לעבוד".
על הקושי להסתיר את הזהות הישראלית והקונפליקט שחווה שם סיפר ששון: "מי שחושב שזה עבר בצורה חלקה טועה. אני אוהב את המדינה ומחובר לכל מה שקורה פה, אבל אין ספק שקיים קונפליקט רגשי. הייתי צריך לפרום את הדגל מחליפת הקרב, זה היה מוזר מאוד ואמרתי לעצמי "מה קורה פה?". אחת ההתמודדויות של ספורטאי מקצוען היא לשים את העקרונות והרגשות בצד, יש לתחרות הזו חשיבות ענקית ומבחינת הניקוד זה יקל עליי בעתיד. הייתי צריך לחשוב בצורה הכי מקצוענית".
"נאלצתי להקריב את הזהות שלי ליום אחד", הודה ששון כשנזכר בתחרויות עצמן. "אני לא מתחרט על זה. לא היה עדיין דבר כזה - חמש מדליות בטורניר גרנד סלאם. אני מרגיש פשוט כיף להיות חלק מהנבחרת ושהרף אך ורק עולה. מבחינה אישית, עשיתי את ההכנה הכי נכונה שיש ועברתי את השיקום בלי למהר יותר מדי. יש הבדל בין לעלות למזרן לאימון של כניסות או להילחם בקרב. אחרי 8 חודשים ערכתי קרבות בכל יום ואחרי 5 שעות פיזיוטרפיה. רק אחרי תקופה כזו אתה מרגיש שלם ב-100% להיכנס לקרב. אני רוצה להמשיך ביכולת הזו".
ומה עם טוקיו 2020? "אני לא חושב שהתוצאה בטוקיו תקבע", ששון ניסה להוריד את הציפיות. "מה שיקבע זה הדלק, אם הוא נגמר או לא. אין כאן מה לתקן, אני רוצה להצליח בכל תחרות ויש עוד כל כך הרבה תחרויות עד אז. עוד לפני כן יש את אליפות העולם באוגוסט". ששון התייחס גם לקבוצתו האהודה בכדורסל, הפועל ירושלים, ואמר: "אני יכול רק לעודד מהפרקט. יש עוד הרבה משחקים לפנינו ואני תמיד אופטימי".
