ככל שחולף הזמן עושה רושם שענף ה MMA רק הולך ומשתבח עם השנים, כעת לפני סוף השנה אזרחית אפשר להתחיל לסכם את 12 החודשים שעברו ולקבוע מי הכי הרשים או הרשימה, איזה נוק אאוט הקפיץ אותנו מהכיסאות ואילו הכנעות היו הכי מורכבות ביופיין. בחירת המועמדים לא הייתה קלה ונבחנו בין היתר לא רק בשל המהלך שניצח את הקרב אלא שאר ההשלכות של אותם הישגים שהובילו לוחם לגבהים חדשים או כאלו שהשפיעו על הספורט הכי הרבה.
לוחם השנה- מקס הולוואי:
אלוף ה UFC במשקל נוצה ביסס את עצמו בראש הפרימידה בקטגוריה שקונור מקגרגור נטש, ולמען האמת מאז ההפסד של הולוואי למקגרגור אי שם ב-2013, הוא לא הפסיד ונמצא ברצף מדהים של 12 ניצחונות. מה הוא עשה השנה? ניצח פעמיים אגדה בשם אלדו ולא השאיר ספקות שהחגורה נמצאת אצל לוחם ראוי. לעצור את אלדו בסיבוב השלישי, פעמיים, ובקרבות אליפות הינו ההישג הכי מרשים שנעשה השנה בתוך הכלוב.
לוחמת השנה - רוז נמיונאס:
עד לנובמבר השנה המלכה בממלכת קטגורית תרנגול הייתה יואנה ז'דרייצ'יק, עד לאותו נובמבר היא גם הייתה בלתי מובסת עם 14 ניצחונות רצופים. מה שאף אחד לא צפה זה שרוז לא רק תנצח נגד התחזיות אלא תדרוס בצורה כה אלימה את יואנה, תחטוף לה את הכתר ותשב על כיסא המלכות כשלוש דקות אל תוך הסיבוב הראשון. הניצחון של רוז לא רק מסמל שינוי בהגמוניה אלא גם מציג קארמה מעניינת ליואנה ששלטה הן בזירה וגם הפגינה חוסר כבוד כלפי המתמודדות עד כה. רוז נמיונאס פשוט טרפה את הקלפים וגם ניתן להגדיר את הניצחון שלה כהפתעת השנה.
נוק אאוט השנה - פרנסיס נגנו:
הבחירה לא הייתה קלה כלל. תחילה חשבתי שהבירכיה של אדסון ברבוסה מול חביב הקהל בניל דריוש היא לא ספק הזוכה אבל אז התלבטתי מול הבירכיה המעופפת של פול דיילי בארגון בלטור וגם הנוק אאוט של גוסטפסון מול גלובר טקשיירה עמד על הפרק, אבל לאור המשמעות של הנוק אאוט שנגנו הנחית על אוברים הבחירה קיבלה תפנית.
מלבד העובדה שמדובר בנוק אאוט אלים שריסק בחור מאסיבי כמו אוברים, נגנו גם בנוסף זוכה בתת קטגוריה - הכוכב העולה של שנת 2017. דקה ו 40 שניות אל תוך הסיבוב הראשון נגנו מצא את הלסת של אוברים והשכיב אותו לישון עם יד שמאל מדוייקת ולמען הסדר טוב גם קינח באגרוף פטיש על הקרקע. כעת, הקרב הכי מצופה אל תוך שנת 2018 הוא (נכון לעכשיו) קרב על החגורה מול האלוף המכהן מיוצ'יץ' בינואר.
הכנעת השנה - דימיטריוס ג'ונסון:
השח מט של עולם ה-MMA הינו הנדבך הכי טכני בלחימה. יש צורך בניצול הזדמנות של חלקיק שנייה בשביל לשבור ידיים או לחנוק עד לאובדן הכרה. דימיטריוס ג'ונסון עלה להגן על חגורת משקל זבוב בפעם ה-11 ונחשב על ידי רבים כמועמד רציני לאחד מלוחמי MMA הגדולים בהיסטוריה, ולמרות זאת הכנעה כמו ההכנעה שלו באוקטובר מול ריי בורג לעולם לא ראיתי. ג'ונסון תפס בקלינץ' את הגב של בורג, הטיח אותו בסלאם על הקרקע ובאותו זמן התעופה של בורג באוויר לדימיטריוס היה את האינסטינקט לשלב זאת בבריח יד וכמו במאטריקס הכל התחבר ואת שאר הבריח הוא כבר סיים על הקרקע כמו מקצוען. תעשו לעצמכם טובה, תראו את התקציר ובזמן ההכנעה תורידו מהירות ותבינו מה היה שם.
קאמבק השנה - ג'ורג' סיינט פייר:
חזרה מפרישה של 4 שנים, המלך לשעבר בקטגורית משקל קל בינוני ג'ורג' סיינט פייר עלה לקרב אליפות במשקל בינוני מול האלוף דאז מייקל ביספינג והזכיר לכל העולם למה הם התגעגעו כל כך. ניצחון דומיננטי שהסתיים בהכנעה בסיבוב השלישי שם גם את סיינט פייר באליטה מאוד ייחודית, רק 4 לוחמים בהיסטוריה החזיקו ב 2 חגורות בקטגוריות שונות ב UFC. בין אם הוא יחזור להילחם או לא, החזרה של ג'ורג' לאוקטגון הייתה נוסטלגית מרגשת במיוחד.
קרב השנה - טי ג'יי דילישו מול קודי גרברנט:
האופציות הבלתי נגמרות כאן בסופו של דבר הובילו אותי לאחד הקרבות הכי מלהיבים השנה, את כל המרכיבים לקרב מטורף כבר היה עוד הרבה לפני הקרב עצמו. סיפור רקע שהכעיר את האווירה בין הלוחמים ובין המחנות שלהם, התסיס לרמות גבוהות עוד יותר כששני הלוחמים התחרו אחד מול השני כמאמנים בתוכנית "הלוחם האולטימטיבי" ונגמר כששני הלוחמים סגרו חשבון בכלוב, כשהחגורת אליפות במשקל תרנגול גם עמדה על הפרק.
בסיבוב הראשון קודי כמעט סגר את הסיפור מול טי ג'יי אך האחרון הצליח לשרוד ולחזור לפוקוס במנוחה בין הסיבובים. לסיבוב השני טי ג'יי כבר עלה חד ותפס שליטה על הקרב, הצליח להוריד את קודי לקרשים ומשם רק השופט הציל את גרברנט מעונש נוסף. אחד האירועים שלעולם לא ישכחו הוא התמונה שניות לאחר הקרב בה קודי מנסה לעמוד על רגליו לאחר ההפסד בנוק אאוט ומילימטרים מול פרצופו המבולבל טי ג'יי צורח לו מול הפנים. בהחלט אכזרי.
קארד השנה - UFC 217:
היו לנו השנה אירועים איכותיים ביותר אך לקארד איכותי צריך יותר מ 2 לטנגו אלא לפחות 10 לוחמים שלא באים לאכזב את האוהדים. אין ספק ש UFC 217 היה תאווה לעיניים. שלוש חגורות אליפות החליפו ידיים, קרב השנה וקאמבק השנה באותו קארד ועוד במאדיסון סקוור גארדן. אירוע בסדר גודל כזה עומד בסדר גודל היסטורי ושינה את פני הענף כמה שמתברר אל תוך שנה חדשה מאוד מעניינת.
אכזבת השנה - ג'ון ג'ונס:
למען האמת ג'ון ג'ונס הוא אכזבה של כמה שנים ולא רק ב 2017. לעולם לא חזיתי בתופעה כמו ג'ונס, אשר בורך ביכולות אתלטיות והתחיל את הקריירה בסערה איכשהו איבד כיוון והחל להסתבך הן עם החוק והן נתפס בשימוש בסמים אסורים. אז נכון, גם אנדרסון סילבה נפל השנה וגם הוא היה מועמד חזק אך גודל הנפילה היא כגודל האכזבה ובמיוחד לאחר שהוא עשה קאמבק משל עצמו בחודש יולי "ניצח" את דניאל קורמייה במה שסימן את חזרתו לטופ, זמן קצר לאחר מכן התברר שהוא שוב נתפס על שימוש בסמים והחגורה הוחזרה לקורמייה. האם מדובר בסוף הקריירה שלו קשה עוד לומר מאחר והוא עוד צעיר אך בוודאות ניתן לומר שהמורשת שלו נפגעה בצורה קשה וכתם כזה יהיה לו קשה להוריד.
אמנם רוב המועמדים הגיעו מתוך ה UFC ופחות מאירגונים מקבילים בעיקר כי בדרך כלל מה שיוצא מה UFC הינו בסטנדרטים הכי גבוהים בכל מה שנוגע ל MMA. לא מסכימים עם התוצאות? אתם מוזמנים לטקבק.
