עולם המכוניות מלא באנקדוטות על מכוניות ראווה שנקברו עמוק בהאנגרים ולא הבשילו לדגמים סדרתיים: מכוניות שלעולם לא יראו כביש מפויח ומיועדות להיות מוצגות במוזיאונים של המותגים ובאירועים מיוחדים פעם בכמה שנים, בעיקר לצרכי קידום.
ההיסטוריה של סקודה פראת, לעומת זאת, שונה במקצת. בשנת 1971 הציג היצרן המזרח-אירופי את 110 סופר ספורט, אב טיפוס של מכונית קופה שבליבה שלה מנוע בנפח 1.1 המחלץ כ-73 כ"ס, שכמו מכוניות ראווה רבות אחרות מעולם לא התממשה. העניינים קיבלו תפנית חדה בשנות השמונים, כאשר הצייר והמעצב הגרפי הצ'כי תיאודור פישטק, פרק את המכונית מאחת המכולות של סקודה וצבע אותה מחדש בגוון שחור, כשהוא מצייד אותה בפנסים קדמיים ואחוריים חדשים וספוילר אחורי מוגזם. לאחר מכן המכונית שינתה את שמה, והופיעה בסרט האימה הצ'כי "הערפד של פראת", והופיעה לראשונה על גבי האקרנים הגדולים בשנת 1981.
כיום, לאחר ארבעים שנה, מחלקת העיצוב חולקת כבוד למורשת שלה, מנסה לעבד אותה מחדש בצורה עדכנית. המשימה הופקדה אצל המעצב הצרפתי בטיסט דה ברוייר, שיצר איורים על ידי פירוק המאפיינים והצורות הסגנוניות של הפראת כדי להפיח חיים חדשים במכונית GT. "שאלתי כמה מהאלמנטים האופייניים של המכונית המקורית, כמו התקרה השפופה, הגג המחודד והכנף האחורית הגדולה לקיצוניות כדי לתת למכונית כמה נגיעות עכשוויות", אמר המעצב.
התוצאה היא דגם אגרסיבי ונמוך קומה, המתאפיין בצלעות עמוקות המבליטות את המרכב השחור הקושט בפרטים אדומים שמזכירים לנו גווני דם, בעוד הפנסים הדקים מתכתבים עם ניבים של ערפד. עוד אומר המעצב, "לפני כשלוש שנים הייתה לי ההזדמנות לבקר בפעם הראשונה במאגר של מוזיאון סקודה. ושם ראיתי לראשונה את פראת' שמיד צדה את עיני...קיבלתי הזדמנות לטפל במיזם, בין היתר, בזכות העובדה שהשנה סקודה היא שותפה לקומיק-קון פראג 2021, שם תחגוג פראת 40 שנה להיווסדה. הקרנת בכורה".
"זה היה כשבועיים של עבודה בערבים", מעיר בפטיסט על הזמן הנדרש לפרויקט. תקופת סקיצות המבוא והחיפוש אחר הצורות והפרטים הנכונים גבו ממני את רוב השעות מול צגי המחשב." בסופו של דבר, המעצב בחן רעיון אחד תאורטי לחלל הפנים של הפראט, "רק למקרה" הוא אומר, שהפרויקט של סקודה ממשיך הלאה אל מכונית ספורט מאושרת לשימוש בייצור מוגבל, גם אם זה לא בדיוק נראה סביר כרגע.
הפראת המקורית מוצגת כיום במוזיאון סקודה במלאדה בולסלב, וכל מי שיבקר שם יבחין כי אב הטיפוס תואם עיצוב ספורטיבי מסוים של אותה תקופה, ברוח אמריקנית. בסופו של דבר הוא נוצר רק לצרכים קולנועיים, אולם המותג הצ'כי אכן ביקש חתימות כדי לגלגלו החוצה לשיווק נרחב. הממשלה, שהחזיקה בבעלות סקודה, לא ממש אהבה את הרעיון השאפתני הזה. בלשון המעטה.
