זינוק על מסלול חלקלק לתוך פניית היירפין ראשונה, הוא מתכון לתאונה רבת משתתפים, פשוט משום שכולם מתקבצים לנקודה אחת וכל טעות תגרוף עימה "חפים מפשע". זה לא קורה הרבה, אבל כן קורה בערך אחת לשנה. מה שבאמת נדיר, הוא לראות מכונית אחת על הפול פוזישן עם גריד ריק לחלוטין מזנקת לבדה למרוץ. אני לא זוכר דבר כזה, כולל אותו מרוץ פוליטי באינדיאנפוליס 2005. בקיצור, הגשם הפך את המרוץ בהונגריה, למה שחבר יקר כינה "ביג בלגן"! תנאים משתנים יחד עם תאונות, יוצרים לפעמים מערבולת של טעויות, כאשר האדרנלין, חוסר הוודאות והבלגן, מוציאים את הנהגים ואפילו הקבוצות מאיפוס.
זה ההסבר לפי דעתי לטעות של המילטון ומרצדס בזינוק המחודש למרוץ. טעות שבסופו של יום, עלתה להם רק בירידה מהמקום הראשון לשני (במידה והערעור של אסטון לא יתקבל – והוא כנראה ידחה). בהחלט לא הטעות בזינוק המחודש בבאקו. התוצאה – מהפך באליפות וחזרה של המילטון להובלה בדיוק בזמן לחופשת הקיץ. מי היה חולם על זה לפני סילברסטון? אוהדים רבים מיהרו כבר להכריז על ורשטאפן כאלוף, אבל המציאות עולה על כל דימיון ופרישה יחד עם מקום תשיעי מול ניצחון ומקום שני, הם סוג של מהפך שגורם לסחרחורת קשה.
זהו כנראה הרגע הקשה ביותר בקריירה של ורשטאפן עד כה. המבחן הגדול ביותר שלו. לבצע מהפך על מהפך והאליפות מגיעה לשני מסלולים בהם למרצדס צפוי יתרון. הצד הנפשי של הפיכת מומנטום, לאחר שהפסדת יתרון ברור, הוא קשה גם ככה, אבל על מסלולים בהם צפוי לרדבול חיסרון ביצועים, זה מבחן ברמה הקשה ביותר, ולא משנה כמה מקס נהג יוצא דופן. נכון שהאליפות עוד ארוכה (אם כי לא ברורה עקב הקורונה), אבל אם לואיס ומרצדס ימשיכו לנצח את מקס ורדבול בספא ובמונזה, יהיה לאחרונים קשה מ-א-ד לצאת מהבור הזה. אבל נחזור להונגריה..
הישג גדול?
הדבר המפתיע ואולי המשמח מכל היה הקרבה בביצועים בין מרצדס לרדבול. חששתי שלפחות ורשטאפן יפגין על המסלול יתרון ברור, אבל בפועל, שתי המרצדס זינקו לפניו. לא זכינו לראות עד כמה מקס היה עשוי להיות מהיר יותר במכונית תקינה במרוץ מאשר המילטון במרצדס, כי ייתכן שמרצדס הקריבו ביצועים במרוץ על חשבון זינוק מהשורה הראשונה. תהא האמת אשר תהא, המילטון ומרצדס השיגו מעבר לחלומותיהם המתוקים ביותר בהונגריה.
אבל הם פישלו והיו צריכים לעבוד קשה מאד בשביל זה. פתחתי בהתייחסות לאיך בלגן בתחילת מרוץ עשוי לגרום לנהגים ולקבוצות לצאת מאיזון ופוקוס, אבל מהמילטון ומרצדס לא מצפים לטעות קולוסאלית כזאת. שמעתי טענה, שלנהגים מאחורי לואיס, הייתה אפשרות להגיב לנהגים שנכנסו לפניהם, אבל אני מאמין שרב הנהגים החליטו להיכנס בלי קשר למה שהאחרים יעשו. המסלול פשוט היה כמעט יבש לחלוטין וזינוק על צמיגי האינטרמידייטס, ללא צפי לגשם מיידי, היה טעות קשה. אפשר להגיד שללואיס ולמרצדס היה מזל שזה היה בתחילת המרוץ ויכלו לתקן, אבל אני דווקא חושב שזה רק מעצים את גודל הטעות. לא היה תרחיש בלי גשם מידי, בו הבחירה שלהם הייתה פחות מהכי גרועה מבין האפשרויות. תארו לכם שורשטאפן היה מזנק עם מכונית תקינה.
זה מחזיר אותי לתאונות בזינוק. אני אעיר מיד ששני האשמים - בוטאס וסטרול, באמת עשו טעויות קשות. באופן קצת מפתיע אולי, אני חושב שהטעות של לאנס הייתה אפילו קשה יותר משל ולטרי וזאת משום שבוטאס טעה ברמת האחיזה / הצמדה שתהא לו מאחורי לנדו, אבל לא ניסה איזו עקיפה התאבדותית, בעוד שסטרול הביא חיתוך לרוחב המסלול מהקו החיצוני לפנימי ומשם לדשא. אף נהג לא רוצה להתרסק, אבל ככל שנהג נמצא יותר מאחור, כך יש לו יותר מה להרוויח מלקיחת סיכון בעוד שככל שנהג נמצא מלפנים, כך יש לו יותר מה להפסיד מלקיחת סיכון.
כמדיניות אנחנו לא רוצים לגרום לנהגים להפסיק לנסות לעקוף ולקחת סיכונים ולכן העונש של 5 מיקומים על הגריד במרוץ הבא, יחד עם נקודות לרישיון, נראה לי פתרון נכון. הכל בדגש על כך, שהם אכן טעו. אני לא חושב שמישהו, כולל ברדבול, חושב שבוטאס כיוון לתוך נוריס בידיעה שהם יפגעו דווקא בשתי מכוניות הרדבול ולא למשל בהמילטון. אם בעתיד, מישהו יבצע תאונה מכוונת, ה-FIA, יאלצו לרדת עליו עם פטיש 10 קילו, בכדי שלא ידמיינו כזה דבר אפילו. בתקווה שלא יקרה.
ארגזים של כסף
מה שכן עולה שוב, כמו מסילברסטון, הוא תוצאת המחיר הכספי של התאונות, על התקציבים המוגבלים של הקבוצות. העניין הזה היה בעייתי להסדרה מראש ואני חושב שראוי שה-FIA כבר עכשיו יפתחו בהליך רשמי להפחתת ההשפעה של ההוצאות הללו על תקציבי הקבוצות. באותה הזדמנות אפשר לנסות לשפר גם את ה"אפליה המתקנת" לקבוצות החלשות, על ידי יצירת קרן בניהול ה-FIA, שתפקידה להעריך נזקים מתאונות ולפצות את הקבוצות בהתאם, פיצויים, שאינם נכללים בתקציב. אם זה גורם לתקציב להיות גבוה מדי, אז שיורידו את התקרה (והיא אמורה לרדת בכל מקרה). אני פשוט לא חושב שתאונות צריכות להיות גורם כה משפיע על תקציב הקבוצות.
מפאת קוצר הזמן (יש מתאם הפוך בין איכות המרוץ לזמני החופשי), אתייחס רק לכמה נקודות בולטות נוספות; הראשונה כמובן היא התענוג שבקרבות של המילטון וורשטאפן במעלה הדירוג. ראשון מעל כולם הוא כמובן המאבק בין לואיס לפרננדו. זה היה המאבק שכנראה הכריע את המרוץ לטובת אוקון. צריך לזכור שבכל מצב הנהגים מאד מודעים לטריידאוף של הסיכון / רווח שלהם מול של הנהג שנאבק עימם. זה היה ברור במיוחד בהתנהגות של אלונסו בפנייה 2 כאשר המילטון ניסה לקחת את הקו החיצוני מסביב שהופך לקו הפנימי בפנייה 3 המהירה. פעם אחר פעם פרננדו דחק את המילטון החוצה (יש לומר בניגוד לתקנות), פשוט משום שידע שלואיס לא יסתכן במגע. העקיפה לבסוף הגיעה כאשר אלונסו טעה בפנייה הראשונה, אבל שני המובילים ניצלו כבר מציפורניו.
באופן דומה, ורשטאפן נאלץ להיאבק עם נהגים כמו שומאכר וריקארדו, כאשר עם מיק בסוף כן נוצר מגע סופר מסוכן עבור מקס בעקיפה. אלה היו קרבות נהדרים, אבל הם התאפשרו רק משום שהיה מדובר במכוניות לא שוות. נכון שהרדבול הייתה פגועה מאד, אבל מדובר בהתמודדות מול האס או מול מקלארן פגועה. - DRS, תרם לדעתי מאד לאפשרות של יצירת עקיפה בכלל בהונגרורינג. בלעדיו, אני חושב שאפילו המילטון, לא היה מצליח לעקוף על המסלול. בוודאי לא את אלונסו.
מחמאות
חייבים לתת קרדיט לאוקון על מרוץ טוב בלי טעויות תחת לחץ. עברו עליו כמה שנים קשות למדי ואני מקווה שזה יעזור לו, אבל עוד יותר, אני מקווה שקבוצת אלפין תמשיך בקו השיפור ותביא נופך צרפתי לקדמת הגריד.
נקודה מעניינת במהלך המרוץ הייתה הבחירה של סאיינז לשנות את החלטת הקבוצה לגבי עצירה. לעולם לא נדע באמת מה התרחש שם, אבל אצל פרארי בהחלט ייתכן שמדובר בדבר לא מתוכנן שפשוט עבד מצויין. צריך לזכור שבניגוד למשל להחלטה של המילטון לא להחליף צמיגים לזינוק, שם ללא ספק לנהג יש את המידע הטוב ביותר, במקרה של תזמון עצירה, לקבוצה יש את המידע הרב ביותר ולכן נכון לנהג להקשיב לקבוצה. עדיין, אם הנהג בטוח שמדובר בטעות, הקבוצה צריכה לשקול זאת בצורה סופר מהירה ולאפשר שינוי החלטה.
לסיום, נאמר מילה טובה לויליאמס ולאלפא טאורי ולנהגים שלהם. לגבי ויליאמס וראסל סוף סוף הם הצליחו לתפוס ולנצל הזדמנות. לגבי אלפא טאורי, לא היה להם מזל כמו לאלפין ולפטל, אבל הם נתנו מרוץ טוב. במיוחד גאסלי, שממש כיכב כל סוף השבוע.
תהנו בחופש.
