הוועד האולימפי הישראלי ערך היום (שני), כמדי שנה, את טקס הזיכרון השנתי לי"א חללי מינכן, 11 ספורטאי ומאמני ישראל שנרצחו ע"י מחבלים באולימפיאדת מינכן 1972: קהת שור, דוד ברגר, מרק סלאבין, עמיציר שפירא,אנדריי שפיצר, אליעזר חלפין, יוסף רומאנו, זאב פרידמן, יוסף גוטפרוינד, יעקב שפרינגר, משה ויינברג זכרם לברכה.
בעקבות משבר הקורונה הטקס נערך במתכונת מצומצמת אבל בכל זאת, משפחות הי"א, בכירי הוועד האולימפי, ונציגי הספורטאים הגולש הוותיק שחר צוברי והמתעמלת ניקול זליקמן התכנסו ברחבת הי"א בת"א על מנת לכבד את זכרם של הנרצחים. כידוע, הוועד הישראלי שם לו למטרה להמשיך את מורשתם של 11 הספורטאים.
"48 שנים עברו מאז ותחושות העצב, האובדן הנורא והכעס על רצח חפים מפשע בעת קיום המשחקים האולימפיים פועמות בקרב המשפחות, משפחת הספורט הישראלי והציבוריות הישראלית. המשפחות ואנו שמנו לעצמנו מטרה למנוע מאבק הזמן להשכיח את האירוע ולהתמיד בהנצחת יקירנו", אמר בנאומו יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי הישראלי.
"אני בטוח שבמשחקי טוקיו 2020, שיתקיימו בשנה הבאה נקיים את הטקסים. באשר למתכונת שלהם? היא תקבע בהתאם להנחיות שיהיו תקפות באותה עת" המשיך כרמי. "משפחות יקרות. הוועד האולימפי בישראל רואה בהנצחת הי"א ומורשתם נדבך מרכזי במהותו ובתפקידו. אתם חלק בלתי נפרד מהמשפחה המורחבת שלנו, סיפורם מונצח במוזיאון שלנו, החוויה האולימפית, ספורטאינו מאז ועד היום, נושאים אתם את זכרם וערב יציאת המשלחת למשחקים האולימפיים, אנו מקיימים טקס התייחדות עם זכרם. במשחקי טוקיו 2020 שיתקיימו בשנה הבאה, נזכור ונזכיר את יקיריכם שיצאו למשחקים האולימפיים ולא זכו לסיימם".
אילנה רומאנו, אלמנתו של יוסף רומאנו אמרה: "48 שנים של זיכרון נושם וקיים. מאבקים, הנצחות, אזכרות ואיזכורים. בריו התקיים לראשונה טקס של הוועד האולימפי הבינלאומי וכמובן שחיכינו בהתרגשות לראות כיצד השיא הזה ממשיך לשאת פירות, כיצד הזיכרון יבוא לדיי ביטוי באולימפיאדת טוקיו. נדהמנו לגלות עוצמות אדירות של אזכור, גם במצב המורכב, העולם לא וויתר על הזיכרון. אנו חווים תודה גדולה לוועד האולימפי הישראלי לקיים את הטקס בימים טרופים אלה ולא לחרוג מהמסורת".
שחר צוברי, מדליסט הארד מבייג'ין 2008, נאם כנציג הספורטאים: "הטרוריסטים הגיעו במיוחד כדי לרצוח אותנו, כי אנחנו ישראלים. ב-5 בספטמבר 1972, על אדמת מינכן, כבה אורו של הלפיד האולימפי. מה שגרם לכאב גדול למשפחות, לספורטאים ולאומה כולה וגרם לצלקת חרוטה לעד בהיסטוריה של עם ישראל והעולם כולו. אך למרות הצלקת, הם לא הצליחו לשבור את הרוח הישראלית. את רוח הספורטאים הם לא הצליחו לרצוח! אנו מבטיחים לעשות הכל על מנת לשמר את זכר י"א חללי מינכן. נמשיך לשאת בגאווה את דגל ישראל ונמשיך לשמור על הלפיד האולימפי בוער. בשבילם ולזכרם".
