בוטאס. נצחון מרשים (צילומים: Getty) (צילום: ספורט 5)
בוטאס. נצחון מרשים (צילומים: Getty) | צילום: ספורט 5

אם בשבוע הבא תהיינה כל כך הרבה מכוניות בטיחות ברדבול רינג, ניתן יהיה לטעון שהיו באוסטריה 8 מירוצים ולא רק 2. אין ספק שריבוי מכוניות הבטיחות השפיע מאד על תוצאות המירוץ ואילולא הן, מרצדס היו משייטים לניצחון 1-2 מהדומיננטיים אי פעם, אבל מצד שני, אני חושב שהבעיות הטכניות שכה הטרידו את מרצדס בקשר, אכן היו אמיתיות ולכן רק מרצדס יודעת האם המכוניות היו מצליחות לסיים איתן כמעט חצי מירוץ במהירות מלאה.

הדבר המעודד ביותר, מעבר למתח בסיום, הוא שמרצדס היו חשופים מאד לורשטאפן ולמעשה מכונית הבטיחות הראשונה "הצילה אותם" ואת כל מי שפתח על הצמיגים האדומים. התקלה הטכנית של ורשטאפן יכלה "לסגור" את המירוץ, אבל למרות שהמירוץ הפך ל"שימור צמיגים" אחרי מכונית הבטיחות הראשונה, הרי שבגלל המאבקים הצמודים והביצועים הדומים, יחד עם מסלול שמאפשר עקיפות יחסית, תיארתי לעצמי שלקראת סופו יתחיל האקשן סביב מקומות 4 – 7 בין פרז, לנדו, לקלר וסאיינז. לשמחתנו, הבלגן החל הרבה לפני, כך שלמרות שהקפות אחרי מכונית בטיחות הן כמו הפסקת פרסומות, עדיין, זה הפך את המירוץ לפתוח.

קשה גם לכתוב מהר וגם לאזכר את כל האירועים, אבל היו כמה אירועים עיקריים שאנסה להתייחס אליהם בסדר כרונולוגי. הראשון קרה עוד בדירוג עם ההקפה האחרונה ב-Q3 של המילטון, כאשר בוטאס עף מהמסלול בפנייה שנקראת 4 (שימו לב שהעיקול בישורת השנייה נחשב כפנייה 2) בתוך ענן אבק ולואיס לא האט וקבע הקפה מהירה שהספיקה למיקום השני. למעשה הייתה זו ההקפה היחידה שלו ב-Q3 (הראשונה נפסלה כי חרג מגבולות המסלול) ולכן אם לא היה קובע אותה ומאט, לא הייתה לו הקפה נוספת. המילטון טען שלא ראה את הדגלים הצהובים וכי הוצג גם שלט ירוק במקביל ואכן השופטים בשבת קיבלו זאת, אך רד בול הציגו וידיאו מזוויות אחרות, כולל און בורד 360 מעלות של המילטון שהראה שאכן הצהוב הוצג לפני שלואיס עבר ולכן ניתן עונש אוטומטי של 3 מיקומים על הגריד, כפי שניתן לורשטאפן במקסיקו בשנה שעברה. באופן מצחיק גם אז היה זה בוטאס שהתרסק.

האירוע הראשון במירוץ שאתייחס אליו היה שאלת "השחרור הלא בטוח" של פרז בעצירה השנייה למיטב זכרוני. האירוע נרשם אצל השופטים, אך לא נערכה חקירה במהלך המירוץ (אולי כי הוא חטף עונש על מהירות גבוהה מדי בפיטס). לטעמי, מדובר במקרה גבולי, שאינו מצריך עונש. לנדו היה בנתיב הראשי ואילו פרז היה בנתיב ההשתלבות האמצעי ולכן לא נוצר מצב מסוכן באמת שהצריך בלימה או סטייה. בפיטס צר כמו מונקו זה לא אפשרי, אבל כאן, אני לא חושב שזו בעיה, אחרת אם הייתה עוד מכונית אחרי לנדו, מה היו רייסינג פוינט אמורים לעשות? בשביל זה יש נתיב השתלבות.

אירוע גבולי נוסף היה העקיפה של אלבון על פרז לתוך פנייה 3, כאשר ביציאה ממנה התנופף דגל צהוב. הריפליי הראה שאלבון יצא מהפנייה עם יתרון קל, אבל הוא לא ידע מה לעשות ונתן לפרז את המיקום בחזרה. במהלך השהות הארוכה אחרי מכונית הבטיחות, יכלו לחקור את הריפליי ואכן נתנו לאלבון את המיקום הראוי והנכון. זה מה שאפשר בהמשך את ההתקפה של אלכס על לואיס.

עצירה מסוכנת
חובה להתייחס לאובדן הגלגל באלפא של רייקונן, מאחר ומדובר ללא ספק במצב סופר מסוכן, שבגללו למעשה נולד ההיילו. ה FIA ייבדקו מה קרה שם לעומק, משום שנראה שהגלגל פשוט השתחרר מהתושבת ואז אין דבר שיעצור אותו. קשה לי להאמין שרייקונן לא חש בגלגל משוחרר אפילו מאחורי מכונית הבטיחות. קרתה שם תקלה מסוכנת.

מה קרה בעצירות הצמיגים תחת מכונית הבטיחות השנייה, אינו מובן לי. מרצדס ופרז החליטו לא לעצור להחלפה. ייתכן ולא היו להם צמיגים אדומים, אבל מה קרה לצהובים (מחולקים מהם 3 סטים לסופ"ש)? בזינוק יצאה מיד עוד מכונית בטיחות לאחר ההתרסקות של רייקונן, אבל אחריה (שימו לב שלא הייתה פה הזדמנות לתקן ולהחליף צמיגים כי מכונית הבטיחות הכניסה את הטור לתוך הפיטס), פרז ושתי המרצדס היו חשופים לאלבון על צמיגים רכים טריים. ההחלטה הזו יצרה את המאבק של אלבון עם המילטון והתאונה שסבסבה את אלבון לחצץ ביציאה מפנייה 4. לפני שנה באוסטריה, ורשטאפן דחף את לקלר אל מחוץ למסלול בעקיפה לניצחון. הוחלט אז שלא להעניש בכדי לאפשר לנהגים להתחרות יותר חזק, אבל הוסיפו שענישה תלויה גם בתוצאת האירוע וכאן אלבון הסתבסב החוצה. על תאונה דומה בברזיל בסוף העונה שעברה, המילטון גם נענש, אם כי שם, המילטון ניסה לעקוף בפנימי ואילו פה אלבון ניסה לעקוף בחיצוני. בכל אופן, נראה שהענישה מהווה פשרה מסויימת בין תאונת מירוצים לבין תוספת 10 שניות על גרימת תאונה שסיימה לנהג השני את המירוץ.

אני חייב להגיד כאן שאני חש שהמילטון החל לסבול מתסמונת "נמאס מהאלוף הקבוע"" בקרב אוהדים רבים. כמובן שאני לא מתכוון למעריצים שלו, אלא לכך שאנשים שחשו בעבר שמחה עם ההצלחה שלו, החלו לייחל להפסד שלו. זה אך טבעי, אבל אני חש שלמרות שדווקא הרשויות נוהגות בהמילטון בכפפות משי, הקהל הרחב מתייחס אליו בביקורתיות לא הוגנת, בוודאי ביחס לתצוגות הנהיגה שהוא מציג.

בכל אופן, התאונה בין המילטון לאלבון, פתחה את הבלגן הצפוי בסוף המירוץ כאשר הנהגים הפסיקו לשמור על הצמיגים. המפסיד הגדול היה פרז שהתדרדר לאחור, אבל הזהירות שלו מובנת. הוא רצה להביא לרייסינג פוינט את הנקודות הכה חשובות להם, לאחר תצוגת ביצועים מהממת ופרישה של לאנס סטרול.

הניצחון של בוטאס לא היה בסכנה (מלבד תקלה טכנית) אחרי הסבסוב של אלבון, אבל המאבק על המיקומים 2-5 נפתח עם עונש 5 השניות של המילטון והוכרע ממש בהקפה האחרונה עם ההקפה המהירה ביותר במירוץ של נוריס שהקנתה לו את המיקום השלישי על הקשקש. סיום מותח ונהדר שבהחלט הזכיר את ברזיל משנה שעברה.

הבחירה בנהג המצטיין של המירוץ קשה מאד, אבל חייבת ליפול בין 3: בוטאס / לנדו או לקלר. אלבון שנבחר על ידי הצופים בשידור הבינ"ל, אולי יכול היה לנצח, אבל רק בגלל מכוניות הבטיחות. ההבדל בינו לבין ורשטאפן נותר עצום לאורך כל סוף השבוע ולכן, למרות שעצוב כיצד ניצחון אפשרי הפך לפרישה, אלבון אינו בין השלושה.

בוטאס נתן סופ"ש טוב והצליח ב-Q3 לחלץ את ההקפה המיוחדת שתיתן לו את הפול. הוא נהנה מסטינט ראשון קל יחסית, אבל נאלץ לעמוד בלחץ חזק מצידו של המילטון לאחר כל מכוניות הבטיחות, עד כמעט סיום המירוץ ובמקביל לנסות לעמוד בדרישות הקבוצה לא לעלות על אבני השפה. זוהי הופעה מרשימה שמזכירה את הניצחון שלו באוסטרליה לפני שנה. אני משער שולטרי יסכים שאת הכסף סופרים בחדר המדרגות וכל דיבור על אליפות, מוקדם ביותר.

סופרסטאר
לנדו נוריס הוא כוכב. לא רק שהוא שהוא נהג מעולה, אלא שהאישיות שלו כובשת. כתבתי שהוא מזכיר לי את ולנטינו רוסי הצעיר. אולי אין לו את "האיטלקיות", אבל יש לו את זה. בסופ"ש הוא הצליח לנצח את סאיינז הן בדירוג והן במירוץ ואף לזכות סוף סוף בפודיום הנכסף לאחר קביעת ההקפה המהירה ביותר במירוץ. נראה לי ברור שאחרי סיום שכזה רבים יבחרו בו כנהג המירוץ, אבל אני נאלץ ללכת עם לקלר.

פרארי מבחינת ביצועים מצאו את עצמם כקבוצה החמישית לפחות בדירוג, אחרי מרצדס, רד בול, מקלארן ורייסינג פוינט. למכונית שלהם חסרה מהירות בישורות בצורה מביכה, במיוחד לאחר יתרון המהירות שהיה להם בשנה שעברה. רבים מצביעים על כך כהוכחה לכך שפרארי רימו בשנה שעברה ולאחר שנתפסו פתאם כל המכוניות עם המנועים שלהם סובלות מחוסר מהירות. לגבי הקבוצות האחרות, קשה לי לקבל את הטיעון, שכן גם לפי תאוריית הרמאות של פרארי, הקבוצות האחרות עם המנועים, לא נהנו מהרמאות, אז אלה סתם שטויות. לגבי פרארי עצמם, הרי שהם ללא ספק הגיעו עם מכונית שכאילו ניסתה יותר מדי לתקן את בעיית המהירות שלהם בפניות ואיבדה את כל המהירות בישורות. פרארי תולים את האשם שוב בבעיית קורלציה של הנתונים במנהרות הרוח שלהם מול המציאות. אותה בעיה כמו בשנה שעברה, רק עם תוצאה הפוכה. כשחושבים על זה, אם הטענה הזו נכונה, היא עוד יותר פתטית מאשר אם הם רימו עם המנוע בשנה שעברה. זו רמת ליצנות חסרת מקצועיות שבקושי אפשר לקבל מהאס.

חרף המגבלות הקשות של המכונית, לקלר נתן מירוץ מהמרשימים שלו. לא צוחק. הוא עמד בלחץ מתמיד וחזק ביותר מסאיינז מאחוריו והצליח לשמור על מרחק מאיים משתי מכוניות עדיפות לפניו: של לנדו ושל פרז. אפשר להתווכח עד כמה לקלר היה מצליח לאיים על לנדו ופרז לקראת סיום המירוץ, אילולא כל מכוניות הבטיחות, אבל העובדה היא שהוא עקף אותם עקיפות תחרותיות על המסלול. העקיפה שלו על פרז הייתה המרשימה ביותר מבחינתי בכל המירוץ. אז לסיים דה פקטו בסט אוף דה רסט (רד בול פרשו) אחרי מרצדס, היה כתוצאה מתצוגת נהיגה ברמה של המילטון, בה הנהג הוציא יותר ממה שהמכונית אפשרה.

זוהי אולי סוכריית המתקה לאוהדי פרארי, אבל המציאות מרה. הסקודריה במצב קשה מאד ולכל היותר לדעתי יצליחו לשפר בהונגריה או אחריה למצב בו יהיו השלישיים בדירוג הביצועים. רד בול ובמיוחד מרצדס נמצאים ברמה אחרת לגמרי. העונה המוזרה הזו אולי אבודה מבחינתם, אבל צריך לזכור שבעונה הבאה המכוניות ממשיכות עם התקנות הנוכחיות (מלבד הצמיגים, שצריך להודות שהם שינוי אדיר), אז פרארי חייבים להתאפס על עצמם ועל הקורלציה שלהם...

רד בול הם ללא ספק המאוכזבים הראשיים במירוץ הביתי שלהם. לורשטאפן באמת הייתה הזדמנות לנצח את המירוץ הזה, אבל הרד בול שבקה ולא המרצדס. נכון שהמילטון סיים רק רביעי, אבל פרישה היא מכה קשה מאד בימינו למתמודד על אליפות. אלבון והחלפת הצמיגים לרכים כמעט וחילצו ניצחון מפתיע, אבל זה רק מוסיף לתסכול של הקבוצה. דרייב לא יהיה חסר שם לקראת המירוץ השני בסופ"ש הקרוב.

לואיס המילטון. הקהל כבר לא מאחוריו? (צילום: ספורט 5)
לואיס המילטון. הקהל כבר לא מאחוריו? | צילום: ספורט 5

מרצדס בליגה משל עצמם
מרצדס יוצאים עם תחושות מוזרות. בלי ורשטאפן היה נראה שבוטאס והמילטון יכולים באמת ובתמים לשייט לניצחון, אבל הבעיות הטכניות היו לדעתי אמיתיות, למרות שהן לא התממשו בסופו של דבר. אני לא יודע מה ההשפעה על המערכות במכוניות להמשך העונה מבחינת צורך בהחלפה, אבל אני בטוח שמרצדס יתמקדו בזה, כי מבחינת ביצועים הם ברמה אחרת.

מקלארן בעננים ואפשר היה לחוש בזה אפילו דרך הטלויזיה ולמרות כל מגבלות הקורונה. הם השיגו את כל המטרות שלהם לעונה הזו ולפחות בדירוג, הם היו הקבוצה השלישית הכי מהירה! זה לא קרה בעידן הטורבו ההיברידי. ברור גם שיש להם צמד נהגים מעולה ולמרות שהם מאבדים את סאיינז, הם מקבלים את ריקארדו כך שהעתיד וורוד!

אפרופו וורוד, רייסינג פוינט "מייד אה סטייטמנט" באוסטריה. הקונספט של מרצדס משנה שעברה מובן להם בצורה מוצלחת מספיק בכדי שיהיו הקבוצה השלישית או הרביעית הכי מהירה! אולי צמד הנהגים הוא לא מהשורה הראשונה, אבל חכו ותראו מה ביצועים תחרותיים כאלה עושים לנהגים. סטרול חייב להוכיח את עצמו, אבל פרז ילך ויצבור בטחון ואני בספק אם נראה אותו מתדרדר לאחור עוד הרבה פעמים השנה. הם לא מאיימים על מרצדס, אלא על היריבות שלה ועשויים להוות בדיוק הגיבוי שמרצדס יצטרכו מול רד בול.

רנו הינם מאוכזבים נוספים. לא רק שמקלארן שמרו על היתרון מולם, אלא שעכשיו גם רייסינג פוינט עקפה אותם. אני לא יודע לאן הקבוצה הזו תצליח להגיע העונה ומגבלת התקציב תתחיל לעבוד לטובתם רק החל מהעונה הבאה. הם צריכים לעשות בדק בית עמוק ולהחליט מה אצלם עובד מספיק טוב כלפי העתיד ומה שלא, לנסות למשוך מהגדולות שעומדות לשחרר אנשים. ריקארדו נותן את שלו, אבל אוקון נראה היה חלוד כל הסופ"ש ובעיקר קיבלתי הרגשה שהוא רק רוצה להצליח לסיים את המירוץ. בהחלט הייתה חסרה לי האש שהפגין בפורס אינדיה בזמנו.

אלפא טאורי נראו פרווה, אבל כפי שאמרתי בכתבת ההכנה, הם ממוקמים בצפון איטליה כמו פרארי והמכה שהקורונה הנחיתה שם הייתה כמו מלחמה. בהתחשב בזאת, הביצועים היו סבירים, אבל האמת היא שהם פשוט התקשו להשפיע על המירוץ למרות כל מכוניות הבטיחות. אני באמת מתקשה להביע דעה עליהם ובמיוחד על הנהגים.

האס נראו לא טוב, אם כי לא גרוע כפי שהיו ברב העונה שעברה. גרוז'ן הפך לבדיחת רשת, אבל אני חייב להגיד שהוא ממשיך להמר ולנסות להגיע לקצה המגבלות ומעבר להן. מאגנוסן נתן מירוץ סולידי עד שאיבד כנראה את הבלמים ואולי דווקא מהתחלה נמוכה שכזו, הקבוצה תצליח להרים את עצמה.

איטליה טייק 2
אלפא רומיאו נראו רע בסופ"ש והויליאמס של ראסל ניצחה אותם בדירוג לפחות. כמו בפרארי נראה כאילו משהו קפא בקבוצה וזה קרה לדעתי עוד במהלך העונה שעברה. אני לא יודע מה קורה בתוך הקבוצה ולבטח שאין כרגע איום כלכלי קיומי, אבל מתקבלת שם תחושה של עמידה במקום. במהלך המירוץ הנהגים הצליחו להיאבק עם ראסל, אבל תחשבו מה היה קורה אם אלפא הייתה מציגה מכונית זהה לפרארי של העונה שעברה. בוודאות היא לא הייתה איטית כמו המכונית הזו, גם עם מנוע חלש יותר. כמובן שטריק כזה מצד פרארי היה גורם לפיצוץ הרבה יותר מאשר מרצדס ורייסינג פוינט. זוכרים את הטענות והחקירות כנגד פרארי והאס? מעניין אם ה FIA  ישלחו פעמיים בהפתעה צוותי חקירה למרצדס ורייסינג פוינט...

והגענו לויליאמס, שאמנם הם שוב אחרונים, אבל הביצועים של ראסל לפחות מעידים שלמרות שחרב כלכלית מתהפכת מעל ראש הקבוצה, האנשים עשו עבודה טובה והצליחו להציג מכונית עם ביצועים עדיפים על אלפא רומיאו ולכו תדעו איך הם יצליחו לפתח ומה ראסל יצליח להוציא ממנה במהלך העונה המשוגעת הזו. נותר רק להתפלל לעוד מירוצים מפתיעים שכאלה.