זירת האוקטגון חזרה הלילה (בין שבת לראשון) לאולם רוג'רס ארינה בוואנקובר, אל ערב קרבות שבשיאו קרב מבטיח בין שניים מהלוחמים המלהיבים ביותר במשקל קל: דונאלד "קאובוי" סרוני, שמדורג במקום הרביעי בקטגוריית המשקל, ובמאזנו 36 ניצחונות ובהם על הטובים ביותר שראתה הזירה.
אם ברור כי סרוני מחפש קרבות גדולים על כסף גדול בשלהי הקריירה, הרי שיריבו וחברו האישי, ג'סטין גייצ'י שמדורג במקום החמישי בדירוג העולמי, עדיין עושה את דרכו לצמרת העולמית והוא מציג מאזן של 20 ניצחונות ושני הפסדים בלבד ורוב הקרבות שלו נחשבים לפופולאריים והוא זוכה בסכומי בונוס גדולים על כל אחד מהם בין אם הוא ניצח או הפסיד.
שני היריבים היו עסוקים לפני הקרב במחמאות הדדיות ונמנעו מדיבור שחצני ומלוכלך, שיחמם את האווירה, מאחר שהשניים נחשבים לחברים אישיים והתמונות והחיוכים בשקילה ובערב הקרב עצמו העידו על כך. הקרב בוואנקובר נקבע לחמישה סיבובים ומיד עם הפתיחה, היה זה גייצ'י שנטל את היוזמה ופגע שוב ושוב באגרופים חדים וכואבים ב"קאובוי" סרוני, שהזדעזע מעוצמת המכות וניסה להחזיר מלחמה. אולם ג'ייצ'י היה אגוז קשה מדי לפיצוח.
המתאבק המוכשר מאריזונה, שזנח מזמן את טכניקת ההיאבקות שלו ונצמד לטכניקת קרב העמידה, רצה לגמור את הקרב מוקדם והוא אכן עמד בהצלחה ביעד הזה. בחלוף ארבע דקות, הצליח גייצ'י לפגוע בסרוני פגיעה ישירה, שגרמה ל"קאובוי" לרדת אל הקרשים, למרות שנראה היה שהוא מצליח לשמור על צלילות ולא להתרסק. גייצ'י זיהה את הרגע והסתער על יריבו/חברו ופגע בו שוב ושוב בסדרת מכות וו אל הסנטר ואלה גרמו לסרוני לרדת לקרשים פעם נוספת.
גייצ'י הבין את הסיטואציה וניסה להרפות מהלחץ וקרא לשופט הזירה (ג'רן ולאל) לעצור את הקרב, אך זה התמהמה. גייצ'י הבין כי רק עוד כמה מכות שיפגעו בסרוני יגרמו לשופט לקבל את ההחלטה הסופית והוא אכן המשיך להמטיר כמה מכות לכיוונו של דונלד סרוני, אם כי ללא כוונת זדון מלאה מפאת הכבוד לחברו. בשלב הזה, התרצה שופט הזירה והחליט לעצור את הקרב למחאתו של סרוני, שלא קיבל את ההחלטה בשוויון נפש וקבל על כך שהקרב נעצר.
בסופו של דבר, נרגעו הרוחות, ושני החברים פרגנו זה לזה לאחר ההכרזה על הניצחון של גייצ'י, שאמר לדניאל קורמייה בראיון קצר אחרי הקרב כי היריב הבא שלו צריך להיות המנצח בקרב בין חביב נורמגומדוב לטוני פרגוסון, וכי הוא מבקש קרב על החגורה. בתשובה לשאלה של קורמייה אודות יריב מאירלנד (הכוונה לקונור מקגרגור), אמר ג'ייצ'י שהיריב האירי איננו רלוונטי.
לפני הקרב המרכזי, חזינו בקרב נפלא במשקל חצי כבד בין גלובר טישרה הברזילאי הוותיק, שממשיך את מסע החלום שלו באוקטגון מול ניקיטה קריילוב האוקראיני, שחיפש כל דרך אפשרית להוריד את הקרב לקרקע ולהכריע שם את טישרה. הברזילאי הקשוח, שהגיע לשיא הקריירה בקרב על התואר העולמי מול ג'ון ג'ונס ונוצח, שמר על רוח הקרב שלו בעת האחרונה והוא ממשיך לצבור ניצחונות.
כך גם במקרה הזה, כשגבר על קרילוב בהחלטה חצויה אבל עם קרב מצוין, חזק וטכני בעמידה וגם על הקרקע בין השניים. ניצחון ראוי לכל הדעות, שהעלה את המאזן של טישרה ל-30 ניצחונות מול 7 הפסדים, ולמעשה היה זה ניצחון שלישי ברציפות, הישג שהיה לטישרה אי שם ב-2016.
קונולי הקנדי לא התרגש מהמופע הפולקלוריסטי של פריירה, וגם לא מביצועי הברייקדנס שלו בעת ההכרזה של ברוס באפר לפני הקרב. קונולי הגרפלר המצטיין עם חגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי, לימד את היריב שלו לקח וברוב שבי הקרב הוא חתר למגע, הפיל אותו לקרקע ושם הוא ניסה לגמור אותו. אם כי, יצר ההישרדות של פריירה עבד שעות נוספות והוא שרד עד לסיום הקרב כולו. השופטים לא טעו בכלל כשהעניקו את הניצחון לגיבור המקומי שפתח ברגל ימין את דרכו בארגון הקרבות הטוב בעולם.
בקרבות נוספים שהיו באירוע המוצלח בקנדה, ראינו את מישה סירקונוב הקנדי מנצח בסיבוב הראשון את ג'ימי קרוט האוסטרלי שהגיע לקנדה בלתי מנוצח, אבל בקרב עקוב מדם ומלא בתהפוכות, הוא נכנע לתרגיל חניקה (עניבה פרואנית) נפלא של סירקונוב, והקפיץ את הקהל באולם.
קרב אחר במשקל בינוני בין יורייה הול לבין אנטוניו קרלוס ג'וניור, הגיע להחלטת שופטים בתום קרב צמוד שנמשך 15 דקות ושלושה סיבובים מלאים. היה זה קרב קלאסי בין סטרייקר (הול) לגראפלר (קרלוס ג'וניור), והשופטים פסקו בהחלטה חצויה ניצחון של יורייה הול בנקודות.
קרב אחר במשקל כבד בין טוד דאפי שנעדר מהזירה מחמת פציעות במשך 4 שנים מול יריבו ג'ף יוז, הופסק אחרי 4 דקות בסיבוב הראשון בהוראת רופא, אחרי שאחת מאצבעותיו של יוז חדרה בטעות לעין של דאפי, שטען כי הראייה שלו הושפעה מכך. לכן הרופא פסק כי הקרב לא יוכל להימשך, והתוצאה שלו היא "קרב שהופסק".
