״ועכשיו למשהו אחר לגמרי״, כפי שמונטי פייתון נהגו להכריז. קשה לחשוב על מעבר חד יותר מהישורות של מונזה לרחובות סינגפור. מעטים ענפי הספורט בהם כל מפגש מהווה אתגר כה שונה. בטניס יש מגרשי דשא מהירים וחימר איטיים, אבל זה עדיין לא מתקרב לשוני שקיים בספורט המוטורי שכה הרבה מהייחוד שלו נעוץ במאפיינים של כל מסלול. זו גם הבעיה עם ריבוי מסלולי ה״טילקה״ המודרניים שרובם כמעט זהים אחד לשני ללא שוני וייחוד.
סינגפור אינו מסלול ״טילקה״ שכזה. מדובר במסלול רחובות מפותל (מספר הפניות הרב ביותר) ולמרות שיש בו שתי ישורות בהן המכוניות מגיעות ל 300 קמ״ש (השנה הוסיפו איזור DRS שלישי אז ייתכן שבשלוש ישורות), עדיין הביצועים מגיעים חד משמעית ממהירות המכוניות בפניות האיטיות הרבות. אין בסינגפור ישורת מאסיבית נוסח באקו שמחייבת מהירות מירבית גבוהה בכדי להגן ולתקוף במהלך המירוץ. לכן הקבוצות מכווננות את המכוניות למקסימום הצמדה בדומה למונקו ולהונגריה.
מאפיין ייחודי למסלול הרחובות הזה הינו החום והלחות הגבוהים שמקשים מאד פיזית על הנהגים שגם ככה אינם יכולים לנוח על המסלול. הנהגים נאלצים להתמודד עם כל דרישות כוחות הג׳י בתנאים שדומים לסאונה רטובה בתוך ביגוד המגן.
הצמיגים כרגיל הם המכריעים הגדולים, אבל בסינגפור מדובר באיזון קשה ביותר בין הצורך להוציא את מקסימום הביצועים מהצמיגים הרכים (אדומים - האולטרה סופט משנה שעברה) בהקפה אחת בדירוג לבין הצורך לשמור עליהם לסטינט ארוך מספיק בזינוק עבור מי שצריך לזנק עליהם. פני המסלול הינם אספלט רחובות יום יומי ולא אספלט מיוחד של מסלול ייעודי ולכן האחיזה המכנית נמוכה. תרכובת ההייפר סופט יוצרה במיוחד עבור מסלולי הרחובות הללו, אבל האיזון בין הצורך לחמם אותם מהר לבין השמירה על הביצועים שלהם לאורך סטינט ארוך מספיק, בעייתי ביותר. לפחות מבחינת מזג האוויר לא צפויות הפתעות רטובות במהלך סוף השבוע.
מאפייני המסלול הללו תפורים למידותיהן של מרצדס ורד בול. למרצדס יש ללא ספק יתרון מהירות בפניות האיטיות, אפילו על רד בול ויתרון כוח בישורות. לרד בול יש יתרון ביכולת הבלימה והחיסרון שלה בכוח ובמהירות בפניות האיטיות אמור להיות בעל השפעה קטנה מאד בסינגפור. הביצועים של המילטון מול ורשטאפן בדירוג והיכולת להוציא את המיטב מהצמיגים הרכים יכריעו ביניהם. במצב של מאבק צמוד בין השניים על הניצחון לקראת סיום המירוץ, אני בטוח שמקס הפנים את מה שקרה במונזה בין לקלר ללואיס וזה אומר שורשטאפן לא יהסס לייצר מצב שיכריח את המילטון לוותר או להסתכן בתאונה. זה המחיר שהמועמד לאליפות נאלץ לשלם לפני שהוא מבטיח אותה. בוטאס, מצידו, בהחלט עשוי להפתיע, אבל קשה לראות את אלבון מאיים על החוד, אלא יותר מנסה להישאר לפני מכוניות הפרארי.
פרארי תחזור לקרקע המציאות בסינגפור. הקבוצה עדיין מחפשת פתרון לחיסרון ההצמדה שלהם, אבל חבילה אווירודינמית למכונית היא עניין סופר מסובך וכפי שמרצדס ורד בול לא יכלו להשיל לגמרי את ההצמדה במסלולים המהירים, כך לפרארי קשה להוסיף הצמדה במסלולים האיטיים. בדירוג הם עוד עשויים להיות במרחק סביר ממרצדס ורד בול, אבל הצורך לשמור על הצמיגים הרכים יכריח אותם לסטאפ מתפשר יותר בכדי שיוכלו לשרוד מספיק זמן לעצירה אחת בלבד. מצד שני, בסינגפור תמיד יש מכונית בטיחות שמקבצת את כל המכוניות יחדיו אז הפרש מבזה בסוף המירוץ כמו בהונגריה לא צפוי ועם מזל, אז אולי יצליחו להגיע לפודיום כמו במונקו.
קבוצה ששמחה כנראה לעזוב את המסלולים המהירים, הינה מקלארן. חוסר מזל שיחק חלק גדול בתוצאות שלהם בספא ובמונזה, אבל הביצועים ביחס לרנו היו בעייתים. בסינגפור מקלארן צפויה לחזור לחוד מאחורי שלושת הגדולות ואילו קשה לדעת למה לצפות מרנו. הביצועים שלהם היו תחרותיים בספא ובמיוחד במונזה, אבל עכשיו ההצמדה והיכולת להשתמש בצורה המיטבית בצמיגים תכריע והם עלולים להתדרדר בחזרה לאחור.
שינוי הסדר עשוי להיות מפתיע, כי ההפרשים במרכז הגריד קטנים גם ככה. טורו רוסו צפויים לדעתי להתקדם ביחס לקבוצות אחרות, בעוד אלפא רומיאו עשויים לסבול יחסית. רייסינג פוינט ינסו למקסם את יכולות שימור הצמיגים של הקבוצה ובמיוחד פרז, אבל גם סטרול יודע את המשחק הזה. האס צפויים שוב להיות תחרותיים בדירוג אך מחסומים נעים במהלך המירוץ בשל חוסר היכולת שלהם לשמור על הצמיגים שלהם. ויליאמס לעומת זאת ינסו להראות שהם התקדמו לפחות במסלולים האיטיים ויהיה מעניין לראות כיצד קוביצה יתמודד עם מירוץ כה ארוך ותובעני מבחינה פיזית.
מצב אליפות הנהגים
מצב אליפות היצרנים
