יש הרבה דברים נפלאים בספטמבר, אבל שיא הרגש מבחינתי הוא הביקור השנתי במקדש המהירות של מונזה. כל שנה אני מנסה להסביר את התחושות המיוחדות שיש במונזה. רבבות אוהדי הטיפוזי הופכים את המקום לסיר לחץ רגשי, שביחד עם ההיסטוריה (וההיסטריה האיטלקית) ״מבשל״ את הפאדוק והנהגים. זה לא עוד מירוץ. כאן הנהגים והקבוצות נמצאים בעין הסערה על הבמה החשובה ביותר באליפות. הבשורה המשמחת היא שליברטי חתמו על חוזה חדש מול מונזה לעוד חמש שנים וכל אוהד חייב לעצמו ביקור במירוץ הזה בכדי לחוות את הדברים. השנה, לאור הציפיות לניצחון של פרארי, אני צופה בלאגן איטלקי במיטבו...
בלב כל העניין מצוי המסלול עצמו בגרסתו המודרנית האחרונה. חרף כל השיקיינים שנוספו לאורך השנים (שלא לדבר על המסלול האובלי), מדובר ללא ספק במסלול ששם את הדגש על יכולת הקבוצות לייצר מקסימום מהירות בישורות מבלי לפגוע יתר על המידה ביכולת הבלימה וההאצה בפניות. זהו המסלול הקיצוני ביותר מבחינה זו שנשאר בסבב, בקצה נגדי למסלול במונקו. קיצוני יותר אפילו מספא והקבוצות מגיעות אליו עם חבילות אווירודינמיות מיוחדות שנועדו כאמור להפחית למינימום את הגרר.
עם כל ״הטררם״ שעשיתי ועושים סביב מונזה, המסלול נחשב גם לטכני ביותר באליפות, במובן שלנהג יש את התרומה הנמוכה ביותר לביצועים ביחס למכונית. הקבוצה צריכה להעמיד לנהג מכונית שתמצה את המהירות בישורות, אך תוכל לבלום בצורה האופטימלית והנשלטת אל השיקיינים האיטיים. הבלימה במונזה שונה בגלל ההבדל הגדול שההפחתה בהצמדה האווירודינמית יוצרת על יכולת הבלימה. אין עוד מסלול באליפות בו נדרשות המכוניות, במהלך חצי מהפניות במסלול, לבלום ממהירות של מעל 320 קמ״ש אל שיקיינים שמאפשרים רק מהירות בסביבות 100 קמ״ש. זה קיצוני יותר מאשר במונטריאול. הבעיה במונזה היא שההצמדה הנמוכה גורמת לשינוי אדיר ביכולת הבלימה במהלך הבלימה עצמה. כאשר המכונית נעה במהירות של מעל 320 קמ״ש, אזי, למרות שהמכונית בנויה עם הצמדה נמוכה, עדיין בתחילת הבלימה יש בפועל הצמדה חזקה שמאפשרת בלימה חזקה מאד, שכן הצמיגים נלחצים בחוזקה למסלול וקשה ביותר לנעול אותם (נעילת גלגלים פוגעת מאד בצמיגים). אולם, ברגע שהמהירות צונחת, יכולת הבלימה פוחתת ובמכוניות הפורמולה אין ABS, כלומר הנהגים צריכים למנוע את נעילת הגלגלים על ידי החלשת עוצמת הבלימה ככל שהמהירות פוחתת.
ברגע שהמכונית מכווננת נכון בפשרה הזו בין מהירות בישורות ליכולת הבלימה, ניתן להתחיל להתעסק עם ההתנהגות שלה בפניות עצמן, כאשר כאמור, חצי מהפניות איטיות מאד והחצי השני מהירות! השיקיין הראשון (שמשנים את שמו לפי הספונסרים), השני (דה לה רוג׳יה שנחשב כשתי פניות) והכניסה לשיקיין אסקארי, הינם איטיים מאד יחסית. לעומת זאת, פניות הלזמו, המשך שיקיין אסקארי ובמיוחד הפארבוליקה הינן פניות מהירות. השילוב הזה של הפניות יחד עם ההצמדה הנמוכה, הופך מסלול שבעבר (עד וכולל 1970) היה טירוף של עקיפות, למסלול קשה בהרבה לעקיפה, משום שהמכוניות עדיין צריכות את מעט ההצמדה שיש להן בכדי לבלום טוב (ובל נשכח את הצורך בקירור המנוע, הבלמים והצמיגים עצמם) ובכדי לקחת את הפניות מספיק מהר. אני לא בטוח כמה עקיפות נראה השנה, אבל אם ורסטאפן מזנק מאחור בשל עונש על החלפת מנוע, אז לפחות ממנו נראה זיקוקים.
היו בעבר אין ספור מירוצים טובים ומרתקים במונזה (וגם מאכזבים – 1994 ו 1995 מבחינתי האישית), אבל לאחר זמן רב בו לא היה ניתן למצא אותו, אני ממליץ על המירוץ מ-1991, כאשר מנסל וויליאמס ניסו לסגור את פער הנקודות באליפות מול סנה ומקלארן.
הצמיגים ומזג האוויר
המסלול במונזה נחשב כשוחק פחות את הצמיגים, בוודאי ביחס לספא, בגלל היחס בין הישורות לפניות. עיקר העומס על הצמיגים הוא אורכי תחת בלימה והאצה (בניגוד לעומס צידי במהלך פניות) ולכן פירלי מביאים תרכובות רכות יותר עבור כל אחד מסוגי הצמיגים. הצמיגים הקשים (בלבן) יהיו עם תרכובת המידיום (שהיו צמיגי הביניים בספא). צמיגי הביניים (בצהוב) יהיו עם תרכובת הסופט והצמיגים הרכים (באדום) יהיו עם תרכובת האולטרה סופט. לאורך השנים אסטרטגיית העצירות במונזה הייתה על עצירה אחת בלבד וכך צפוי גם השנה. בניגוד לספא, יש סיכוי טוב כן לראות את הצמיגים הקשים בשימוש במהלך המירוץ, במיוחד אם יהיה חם, אבל מזג האוויר הצפוי הינו הפכפך. המאפיינים של המסלול הופכים אותו למסוכן ביותר במירוץ רטוב, אך מאפשרים הפתעות, כפי שפטל עשה בטורו רוסו ב 2008.
כמובן שעם כל המהירות הזו, מגיעה סכנה. אמנם במונזה אין שינויי גובה כמו באו-רוז׳ בספא, אבל התאונות קורות במהירות עצומה וכאשר יש קבוצה של מכוניות, הנהגים אינם יודעים או מספיקים לדעת להיכן להימלט. כרגיל ChainBear הכין וידיאו הסבר מעולה על התאונה הקטלנית של הובר בספא. הוא מעלה גם את הדיון העקרוני לגבי מה מידת הבטיחות שתחשב כמספקת. כאשר פנינו למקום כה מהיר, אני ראיתי שרבים כבר סימנו את בעיית ההאטה של המכוניות בדירוג לטובת סליפסטרים כבעיית בטיחות חמורה ביותר ומיידית הרבה יותר מאשר הנסיבות המאד ייחודיות שיצרו את התאונה של הובר. אני כבר יכול לדמיין מישהו בהקפת דירוג מגיע בישורת האחורית לפארבוליקה ומוצא מכוניות מאיטות לעשרה קמ״ש בקו הפנימי. זה יהיה הפרש מהירות של כשלוש מאות קמ״ש!!! אם הנהגים מטורפים מספיק בכדי לנסות זאת, ה FIA חייבים להתערב ולאסור האטה כזו. קראתי כל מיני הצעות, וברור שעם הציוד והניסיון שיש כיום לגבי מהירויות לפי סקטורים, הכל קיים בכדי למנוע זאת במיידי.
הימורים
בספא ראינו כיצד השילוב של הכוח של פרארי יחד דווקא עם הכשל התכנוני שלהם בהצמדה אווירודינמית לא מספקת, יצר חבילה מפחידה בדירוג, אבל חשף את לקלר לתקיפה מצד מרצדס והמילטון בשל שחיקת צמיגים קשה יותר. מהבחינה הזו, השחיקה הנמוכה יותר שמאפיינת את מונזה עשויה לעזור לפרארי במירוץ, אבל הקבוצה לוקה בהבנת התנהגות הצמיגים העונה ומזג האוויר עשוי לשבש לגמרי את הביצועים שלהם אם יהיה קריר ובמיוחד כמובן אם ירד גשם.
להגיד שפרארי לחוצים לנצח במונזה זה אנדרסטייטמנט ברמה מגוחכת, על אחת כמה וכמה לאור היותם פייבוריטים והרצון לתקן במשהו את העונה העגומה מול הטיפוזי. פטל באמת חייב לתת תצוגה גדולה בשביל לתקן במשהו את מעמדו וכל הלחץ הזה לבדו מספיק בכדי לייצר טעויות ושטויות כפי שקרה בשנה שעברה. הבעיה הכי קשה לדעתי של פרארי היא שהמכונית שלהם תהיה נחותה במירוץ מהמרצדסים ושוב לא יהיה שם ורסטאפן בכדי להפעיל לחץ על מרצדס. כל זה כאילו מזמין שידור חוזר של המירוץ המעולה של שנה שעברה.
מרצדס והמילטון מגיעים למירוץ עם הכי מעט לחץ בשנים האחרונות. לא רק שהאליפויות שלהם מובטחות, אלא שהם אפילו לא נחשבים לפייבוריטים במונזה השנה. כל מה שהם צריכים לעשות הוא להפעיל לחץ סביר על פרארי ולחכות לפיצוץ ואם כבר מדברים על פיצוץ, פרארי ומרצדס יריצו את המנועים החדשים שלהם במונזה, כאשר בספא ראינו שהאמינות של שניהם רחוקה מלהיות מושלמת!
בכל אופן, כל עוד מזג האוויר לא יתערב, נכון לנו, בתקווה, תפריט מעניין למירוץ בו פרארי במכונית הפחות מהירה יזנקו לפני המרצדסים. ללא איום מאחור מרד בול (אלא אם אלבון ימשיך לתת תצוגות ענק), עשוי להתפתח פה שוב סרט מתח ושוב שתי הקבוצות עשויות להשתמש בנהג במיקום הפחות טוב בכדי להגן טקטית על הנהג במיקום היותר טוב. אם לקלר שוב יהיה לפני פטל, פרארי לא ימצמצו עם הוראות קבוצתיות כמו בספא. מרצדס כבר הוכיחו במונזה בשנה שעברה עד כמה בוטאס הוא wingman טוב.
ורסטאפן מקבל את מנוע ההונדה החדש ומזנק מאחור. בהנחה שהשטות שלו בספא הייתה חד פעמית, קשה לי לראות איך הוא לא מסיים בטופ שש אפילו בלי פרישות בחוד. המצב של המנוע החדש של אלבון הינו שבעיקרון למיטב הבנתי לא יהיה לו עונש במונזה ובאופן ממוזל, שוב הוא לא מתמודד מול ורסטאפן ראש בראש לאורך כל הסוף שבוע.
ההפתעה הגדולה ביותר מבחינת ביצועים בספא היו רייסינג פוינט. מונזה הוא עוד מסלול חזק שלהם ושל פרז היסטורית, כך שהשיפורים שהביאו למכונית בספא ייתכן והחזירו אותם לקדמת מרכז הגריד. שני הנהגים מסוגלים לתת הופעה טובה במסלול הזה.
מקלארן באופן מוזר היו חלשים מהצפוי בספא, אך בהחלט תחרותיים במרכז הגריד. אינני מבין כיצד הם היו כה תחרותיים בפול ריקאר, כולל בישורות, אבל הרבה פחות בספא. בכל אופן, הקבוצה תרצה לשים את האכזבות הקשות של ספא מאחור ולחזור להיות הקבוצה הרביעית בטיבה.
רנו נראו סביר בספא, אבל ייתכן שהמצב שלהם ושל מקלארן פשוט מוגבל על ידי מחסור בכוח. הולקנברג רוצה להוכיח את עצמו בכדי לייצר לעצמו הזדמנויות בשנה הבאה, אבל לאור המצב של האס, קשה לדעת מה יהיה עם הקבוצה הזו. אנחנו עמוק עמוק בתוך העונה והם עדיין מגששים באפלה איך לחבר את המכונית לצמיגים עם אפס התקדמות! אני חושב שנטפליקס יצטרכו לדרג את התוכנית על הפורמולה 1 השנה לגיל 18+ עם מה שהולך בטח בקשר בין שטיינר לנהגים.
אלפא רומיאו מגיעים הבייתה (או קרוב לבית מבחינת סאובר) ויש סיכוי שיהיו תחרותיים לאור הביצועים שלהם בספא. רייקונן יתן את ההופעה הרגילה ואפילו ג׳יובנצ׳י עשוי לתת מירוץ שלם טוב מול הקהל הביתי. לעומתם טורו רוסו שוב יסבלו כנראה בדירוג, אבל יהיו חזקים במירוץ. ויליאמס לא יהיו חזקים בדבר.
