ראינו כבר תהפוכות בבאקו. אבל אני חושב שכל סוף השבוע של 2021 ייצרב בזכרון של אוהדי הפורמולה 1 להרבה שנים. סוף שבוע שנראה בשליטה של רדבול ובבעיה גדולה של מרצדס בשישי, התהפך בשבת כאשר המילטון ומרצדס מצאו פתרונות ולקלר לקח את הפול ואז במרוץ היתרון של המילטון הפך לשליטה של רד בול ונראה היה שכך יסתיים המרוץ. ואז שתי התהפוכות האחרונות, שלוש הקפות לסיום, הן הקריטיות לאליפות משום שאחרי הריסוק של ורשטאפן, מדובר היה במהפך באליפות מהסוג שעשוי להכריע; די היה לשמוע את דברי ההרגעה בקשר של המילטון לפני הזינוק המחודש האחרון, בכדי להבין את גודל התדהמה כאשר לואיס החליק בנעילת צמיגים אל שטח המילוט (נטען בקשר שלחץ בטעות שוב על כפתור חימום הבלמים), ושוב מאבק האליפות התאזן. איזו רכבת הרים רגשית לאוהדים ולקבוצות.
מבחינת ורשטאפן, הזדמנות פז להגדלת היתרון שלו באליפות, לפני החזרה למסלולים ״רגילים״, אבדה בשל תקלה בצמיג, אבל לאחר ההפסד הכמעט בטוח של המון נקודות להמילטון, הטעות של לואיס בזינוק, מהווה ״אנחת רווחה״ עצומה. עדיין, אי אפשר שלא לציין את השליטה של מקס במרוץ, למרות סוף שבוע לא פשוט, שכלל חוסר מזל ואפילו ביקור בקיר.
מבחינת המילטון, מדובר באובדן הזדמנות פז ובטעות של הנהג (שכנראה לחץ בטעות לפני הזינוק על כפתור החימום של הבלמים, שמעביר את איזון הבלמים בחריפות קדימה). הפעם לא נראה לי שיש ללואיס מילים קשות לקבוצה כמו אחרי מונקו. בסופש הזה הצד שלו של המוסך הצליח לצאת מהבור של יום שישי בניגוד למה שקרה במונקו. המילטון עצמו נתן סופש מעולה (הוא לא נכנס בקירות לעומת ורשטאפן, לקלר ורבים אחרים), אבל טעות קטנה של ״אצבע שמנה״ לקחה בשנייה אחת את כל מה שהרוויח במאמץ כל כך ארוך. כל ספורט הוא אכזרי, אבל הספורט המוטורי במיוחד.
מכוניות מתנגשות
כמות המכוניות שבדקו את קירות הבטיחות במהלך סופ״ש יבש, היא כנראה שיא היסטורי. כמובן שלמסלול המוזר והמשוגע הזה יש השפעה עיקרית על כך. השוני בין החלקים המהירים והרחבים של המסלול לקטעים הצרים והמפותלים, הוא החריף ביותר באליפות. הפניות הקצרות בין הקירות כאשר צידי הצמיגים אינם מועמסים לאורך זמן, יחד עם מהירות הגעה לאזורי הבלימה, שהיא גבוהה במיוחד למסלול רחובות, וכמובן הרוח החזקה, יוצרים מצב בו הנהגים מחוייבים לפנייה במידה כזו שקשה להם מאד להימלט במקרה של טעות בבלימה. סאיינז הוכיח פעמיים את הקשיים שם. ב-Q3 בדרוג, טסונודה התרסק לפניו והניסיון המאוחר של קרלוס להימלט לשטח המילוט עלה לו באובדן שליטה ופגישה בקיר, אם כי בנזק מופחת. במרוץ, בהקפת היציאה שלו אחרי ההחלפה לצמיגים הקשים, סאיינז בלם מאוחר מדי ישר לשטח המילוט, אבל באובדן מיקומים רבים. טעות קלה מאד לביצוע כאשר מנסים לייצר אנדרקאט על צמיגים קשים יותר וקרים.
״פרס נהג המרוץ״ חייב ללכת לאחד משלושת הנהגים הראשונים בסופו של דבר. פרז, פטל או גאסלי. אני בוחר בפרז, פשוט בגלל שעל כתפיו הוטל המשקל הכבד ביותר בסוף שבוע הזה ולראשונה, הוא כמעט היה מושלם בביצועים שלו. נכון שבדירוג הוא פספס בהקפה הראשונה ב-Q3, אבל גם ורשטאפן עשה זאת. למעשה, לאורך כל הסוף שבוע, פרז היה קרוב בביצועים לורשטאפן באופן שאני חושב שהוא מושלם מבחינת רדבול. במירוץ פרז נתן הקפה ראשונה מהסרטים, אבל, הביצועים שלו היו מפעילים לחץ על המילטון גם בלי הההקפה הראשונה הזו. יתר על כן, הקפת הכניסה שלו לעצירה הראשונה, הייתה כה טובה, שאילולא העיכוב של הקבוצה בהחלפת הגלגלים, הוא היה עוקף כנראה את ורשטאפן להובלה. מילים של הורנר, לא שלי. על זה נוסיף עמידה במאבק צמוד עם המילטון לאורך רב המרוץ וקיבלנו מעדן ששווה לטעמי את הפרס וכדובדבן שעל הקצפת, חשבתי על כך שצ'קו לא נגרר למאבק של הכל או כלום עם המילטון בזינוק האחרון וזה הציל אותו מאובדן הכנף הקדמית או גרוע מכך בקו החיצוני, כאשר לואיס עף החוצה.
משלושה יוצא אחד
אם המילטון היה לוקח איתו את פרז, פטל היה כנראה מנצח, אבל גם המקום השני שלו, הוא תוצאה של החלטות מאד נכונות שלו ושל הקבוצה, לכוונן את המכונית בצורה שקולה בין הדירוג למרוץ וכמובן טיפה מזל בכך שמהמיקום ה-11 על הגריד, סבסטיאן יכול היה להתחיל עם צמיגים קשים ועמידים יותר. אני לא סתם מעניק קרדיט לאסטון מרטין, כי לאנס סטרול כמעט וביצע את האוברקאט של החיים, אבל גילה את החולשה כנראה של הצמיג האחורי שמאלי של פירלי. בנקודה הזאת אומר, שלפי דעתי, העובדה שאותו צמיג התפוצץ לפתע ודי באותו מיקום על המסלול, מעלה לפחות חשד שהיה משהו במסלול שתרם לבעיה. בכל אופן, אם נחזור לפטל, אני מאד מקווה שלמרות שהמאפיינים של באקו מוזרים מאד והמרוץ היה מטורף במיוחד, הביצועים הנהדרים שלו ימשיכו הלאה.
גאסלי הוא המצטיין השלישי של המרוץ. לא רק שהוא הפגין ביצועים סופר תחרותיים כל הסוף שבוע, ולא רק שכיוונן את המכונית היטב למרוץ (נניח בניגוד לפרארי), אלא שבמרוץ הוא הפגין לחימה מקרוב ברמה הגבוהה ביותר ודי לראות את המאבק שלו בשתי ההקפות האחרונות מול לקלר בכדי לראות שיש לו כל מה שצריך. מהירות, נחישות, ושיקול דעת! נכון שטסונודה גם סיים בנקודות, אבל זו יותר הוכחה לביצועים של אלפא טאורי, מאשר ליכולות של יוקי, שהרוויח ממכונית הבטיחות.
הכתובת לגבי בעיית הביצועים של פרארי במרוץ הייתה תלויה על הקיר של האימון השני. הייתי בטוח שהשחיקה הבולטת ממנה סבל במיוחד לקלר, תחייב את פרארי לבצע התאמות בסטאפ. תקוות שוא. קל לשכוח שפרארי סובלת מנחיתות הספק מול מרצדס והונדה, אז לאורך הקפת דירוג, ה-SF21 מסוגלת להיות תחרותית מאד עם המכוניות האחרות בסקטורים האיטיים אפילו עם פחות הצמדה ואז להיות תחרותית איתן לאורך הישורת הראשית. הבעיה כמובן צצה בשחיקה המוגברת בסטינט ארוך על הצמיגים הרכים. זהו טריידאוף עדין וייתכן שפרארי האמינו שיוכלו להנות מאנדרקאט כתוצאה מעצירה מוקדמת להחלפת הצמיגים הרכים, אבל בפועל לקלר לא רק צלל לאחור מול המילטון, ורשטאפן ופרז, אלא איבד גם מיקום לגאסלי בגלל שהאוברקאט היה חזק יותר ובהפרש! למעשה, סאיינז הוכיח עד כמה היה קשה לעשות הקפה מהירה ראשונה על הצמיגים הקשים.
המונוגסקי
אני אוהד של לקלר ולא רק בגלל אהדתי לפרארי. מדובר בנהג עם אופי, יכולת ואנושיות שמדברים אלי. אני שמח שהוא אמיץ ודוחף את עצמו. הוא לא מתמודד על האליפות וזאת העונה הנכונה עבורו למצא את המגבלות האישיות שלו. לקלר ריסק את הכנף הקדמית על הקיר בפנייה 15 ביום שישי ואחרי מונקו והמרוץ האחרון בבאקו, מדובר בלחץ אמיתי, אבל הוא מסוגל לעמוד בזה! אולי זה לא מתאים למתמודד על האליפות, אבל אם לעשות טעות, אז עדיף בשישי על שבת ובכל מקרה, גם מקס התרסק שם והוא ללא ספק מתמודד לגיטימי על האליפות. שארל גם ביצע נעילת צמיגים חריפה בזינוק לאחר מכונית הבטיחות וכמעט סיים את המרוץ שלו ושל פטל באותו הרגע. מצד שני, לאחר מכן, הוא הצליח לשרוד על הצמיגים הללו וגם זה לא עניין של מה בכך. ללקלר יש עדיין מה לשפר (במיוחד בזינוקים לאחר מכונית בטיחות) והוא מאד מודע לכך, אבל ביחס לכלים שבידו, אני חושב שהוא קרוב מאד למקסימום האפשרי.
סאיינז התאקלם כל כך טוב ומהר בפרארי, שדווקא ניתן לקבל ממנו מדידה טובה של לקלר. בבאקו סאיינז הסתבך עם טסונודה בסוף הדירוג וביצע טעות יקרה בהקפת היציאה שלו אחרי החלפת הצמיגים. אני חושב שבסה״כ, הוא בוודאי מאד מאוכזב מכך, אבל דווקא במרוצים הקשים, חשוב לראות שהנהג מסוגל להמשיך, לא לעשות עוד טעויות ואולי לתקן. קרלוס לא לגמרי הצליח בזה, אבל צריך לזכור שגם הוא סבל מהשחיקה של הצמיגים עם מכונית הפרארי.
היריב הגדול של פרארי העונה הוא לנדו, ששוב הצליח להוציא מים מהסלע של מקלארן במסלולי רחובות. אולי זה לא הפודיום ממונקו, אבל הביצועים באותה רמה. שוב ניתן למדוד זאת מול ריקארדו, שאמנם סיים בנקודות, אבל לא היה קרוב בביצועים, שלא להזכיר את הריסוק לקיר. אני לא ממהר לשפוט את דניאל, שכן נראה שמכונית ה- MCL35M בעלת מאפיינים בעייתיים למרוצי רחובות ונראה מה יהיה במסלולים רגילים, אבל רמת הביצועים של נוריס מרשימה כל כך ולא דיברנו בכלל על ההצלחה השיווקית שלו. מקלארן מיהרו לערוך חתונה קתולית.
במרוץ משוגע כזה, אולי לא מפתיע למצא את אלונסו במקום השישי. לאורך כל סוף השבוע הוא היה תחרותי מאד עם אוקון, שפרש מהמרוץ מוקדם מאד. כמו שכתבתי לעיל, המסלול בבאקו אינו מדד אמיתי ליתר המסלולים, אבל אני מקווה שכמו פטל, אלונסו יוכל להתרומם מפה. אלפא רומיאו הייתה שוב קרובה לתחרותיות במידפילד ושוב ג׳יובנצ׳י היה יותר תחרותי מרייקונן, אבל בתחרות הישרדות כזו, דווקא הפיני הצליח לסיים בנקודות. זה מזל יותר מכל דבר אחר, אבל למזל יש נטיה ללכת עם הטובים או המנוסים.
מה עם בוטאס?
אין לי הרבה מה להגיד על ויליאמס והאס, אבל חייבים להתייחס לבוטאס, שאני רואה שעובר ״קריעה״ באינטרנט, עוד יותר מאשר לאחר אימולה. העניין הוא שקרו כאן כמה דברים איתו, שדרדרו אותו לתוך בור הביצועים הזה. מרצדס בחרו בסוף יום שישי לנקוט בשתי גישות סטאפ שונות מאד עבור הנהגים בניסיון למצא פתרון לבעיית חימום הצמיגים. בניגוד למונקו, (שם דווקא בוטאס הצליח והיה בדרך די בטוחה למקום שני, אילולא התקלה בהחלפת הגלגלים), בבאקו, הוא הצליח בדרוג לעלות ל Q3 ואז נדרש לבצע ״משיכה אווירודינמית״ להמילטון ואז נתקע אחרון על צמיגים רכים במיקום העשירי על הגריד. במצב הזה הוא הראשון שנחשף לכל מי שזינק מאחוריו על צמיגים קשים יותר. אין ספק שולטרי היה איטי במרוץ ונעקף לא רק על ידי אסטון מרטין, אלא גם האלפא רומיאו ולמיטב זכרוני נאבק בויליאמס של ראסל, אבל אם המילטון סבל מהאוברקאט במונקו, זה עוד כלום לעומת מה שבוטאס היה חשוף אליו בבאקו. אין ספק שולטרי צריך לעשות אנליזה עמוקה וכנה עם עצמו ועם הקבוצה לגבי באקו, אבל אני חושב שהירידות עליו מוגזמות. ייתכן שמנטלית הוא יתקשה להתמודד עם מה שקרה יחד עם הלחץ של מקומו בקבוצה העונה ובעתיד, אז פול ריקאר יהווה עבורו מבחן חשוב מאד, שכן, בפורמולה 1, אתה טוב או גרוע לפי המרוץ האחרון שלך.
