אקשן באימולה, עם כמות אירועים שמצדיקה שתי כתבות, אבל עם כל מה שקרה: גשם, תנאים משתנים, תאונות, עצירה והזנקה מחדש, בסופו של יום, ורשטאפן והמילטון עדיין סיימו בחוד וזה מסמן לנו איזה מאבק אליפות נהדר מתבשל לנו העונה. לאכול את הפופקורן ולצפות.
ועכשיו נמשוך אש; המילטון ניצח את ורשטאפן בבחריין למרות שהיה בנחיתות ואילו באימולה המילטון הפסיד, למרות, שלדעתי, נהנה מעליונות בביצועים! רבות נזרקה לאוויר הטענה שהרדבול מהירה מהמרצדס, אבל הכל נאמר על סמך אימוני טרום העונה והמירוץ בבחריין ואילו באימולה אני חושב, שלפחות במהלך המירוץ, המילטון היה מהיר מורשטאפן, בכל התנאים ועם יכולת שימור צמיגים עדיפה. לא רק שזכינו לצפות בשני הנהגים הטובים ביותר, נאבקים ראש בראש במכוניות די שוות יכולת, אלא שזכינו לקרב כזה בתנאים משתנים, על מסלול מתייבש, שהמחיר בו על טעות כבד, כפי שבסופו של יום המילטון הוכיח, לפחות עד להתערבות המיידית של אלילת המזל. אמנם המזל הולך עם הטובים, אבל היום המזל גם בא בתזמון המדוייק, וגם הציל את לואיס ממירוץ שכנראה היה מסיים מחוץ לניקוד. אני מקווה שהמאבק על האליפות לא יוכרע עד להקפה האחרונה של העונה ולא משנה כמה מזל זה ידרוש...
גם לורשטאפן היה הרבה מזל. מקס ניצח בזינוק למירוץ במהלך גבולי, שבקלות היה יכול להשאיר אותו עם פנצ'ר ואת לואיס בלי כנף קדמית. המגע בטאמבורלו היה של צד הכנף הקדמית של המילטון עם הצד של הצמיג האחורי ימני של ורשטאפן. זה 50% סיכוי לפנצר מיידי. מזל נוסף של מקס היה שהשופטים לא החליטו להתחיל לנסות לדקדק בשאלה האם הוא השאיר מספיק מקום ללואיס, כי אני לא בטוח מה הייתה התשובה לכך. המדיניות הנכונה היא של התערבות שיפוטית מופחתת ולתת לנהגים להתחרות. מה היה קורה אם רק המילטון היה נפגע ומאבד את כל הכנף הקדמית? לא יודע ואיזה מזל שזה לא קרה.
שני הנהגים האלה הראו לאורך רב סוף השבוע את שווים מול בני קבוצתם. נכון שפרז עשה פחות טעויות ב-Q3 מורשטאפן (בן קבוצה לא ניצח את ורשטאפן בדירוג פייר אנד סקוור מאז ריקארדו ב 2018!), אבל בסהכ, בוודאי בתנאים הכה מאתגרים במירוץ עצמו, המילטון וורשטאפן הם ברמה אחרת מבוטאס ופרז. ולטרי סבל מסופש עגום במיוחד שהסתיים בתאונה רצינית ביותר עם ראסל. אני לא יודע מה להגיד לגבי ההאשמה של ג׳ורג׳, שולטרי אולי לא היה מנסה לחסום כך נהג אחר מלבדו, אבל ראינו בעבר, שבתנאים משתנים, בוטאס עושה טעויות רבות וסופיות. פרז גם עשה טעויות במירוץ, ייתכן שכתוצאה מהיגוי תקול, אבל את הטעות של לנסות להחזיר מיקומים שאיבד כשעף מהמסלול תחת מכונית הבטיחות, לא נראה לי שהיינו מקבלים אפילו מהרוקיז. זה לא הקפת חימום (כמו שקרה לשארל), זה מירוץ תחת מכונית בטיחות ולנהגים מותר לעקוף רק אם נהג ירד (לגמרי) מהמסלול ולא שב בזמן (מה שורשטאפן כמעט ועשה לפני הזינוק המחודש) או אם סבל מתקלה ועצר באופן ברור על המסלול. אני מבין שבלהט המירוץ, הנהגים לפעמים שוכחים דקויות של חוקים, אבל לא שאסור לעקוף תחת מכונית בטיחות. איזה מירוץ היה יכול להיות לפרז בתנאים יבשים ואיזה היה לו בפועל.
לאנדו לאנדו
א-ב-ל עם כל הכבוד (הרב!) לנהיגה של המילטון וורשטאפן, נהג המירוץ היה ללא ספק נוריס! בחירה מוצדקת ביותר, למרות המהירות נטולת השגיאות (כמעט) של מקס ולמרות הנהיגה המהפנטת של לואיס בזינוק המחודש (בתנאים האלה לפעמים הוא נותן לי הרגשה של כוח טבע בלתי ניתן לעצירה). לנדו הפך סופש שהחל עם מכונית לא מכויילת נכון בשישי, למכונית שהתמודדה על הפול בדירוג ולא במחיר של פשרה קשה מדי בביצועים במירוץ.
יתר על כן, הוא נאלץ להתמודד עם האכזבה המנטלית בדירוג של ביטול ההקפה המהירה שלו וזינוק מאחורי ריקארדו, שסבל מאד לאורך כל הסופ״ש ולא הצליח להתקדם כמו נוריס. נכון שמקלארן התערבו מהר מאד (כמו שציפיתי שיעשו), והורו לדניאל לפנות מקום ללנדו, אבל זוהי מהות הספורט! פה זה לא קארטינג של בן מתחרה והאבא מטפל בקארט, אלא פרוייקט קבוצתי שכולל מאות אנשים, עם מחיר כלכלי עצום. מקלארן הבינו בבחריין שפרארי הם איום רציני על המקום השלישי באליפות היצרנים ואם הם לא ימקסמו את התוצאות שלהם, אז הם יפסידו מיליוני דולרים. כל נהג מתוגמל כלכלית בצורה מדהימה בכדי שהוא יבלע את האגו ויעשה את הדבר הנכון קבוצתית. מהבחינה הזו, ריקארדו שותף מלא לתוצאה הנפלאה של נוריס באימולה. גם הקבוצה שותפה מלאה בהימור המרשים על הצמיגים האדומים בזינוק המחודש. כל הסופש האדומים היוו תחרות קשה לצהובים גם כצמיגי מירוץ עם טרייד אוף קטן מהרגיל בין המהירות לאורך החיים. כל הכבוד למקלארן וללנדו על ההימור, אבל עוד יותר לנוריס שנהג בצורה מעוררת התפעלות מול לקלר ואח״כ מול המילטון.
הקבוצה המאוכזבת ביותר באימולה היא כנראה אלפא טאורי. במירוץ יבש אני מאמין שגאסלי היה מסיים בסט אוף דה רסט או בשישיה הראשונה, אבל הקבוצה והוא הימרו על זינוק עם צמיגי הגשם המלאים, והוא הפך מהר מאד לברווז במטווח, ברגע שהמסלול החל להתייבש. אם הטפטוף היה הופך לגשם מלא, ייתכן והיינו חוזים במונזה 2020 מחדש או לפחות בפודיום עבורו, אבל ההימור נכשל לחלוטין, אז זה יותר מקרה של מה שיכול היה להיות, מאשר כישלון. לעומתו טסונודה הראה מה עלול לקרות לרוקי על מסלול ״אכזרי״ שכזה. מהירות ויכולת יש ליוקי, אבל כאשר המחיר על טעות גבוה, השאלה החשובה ביותר היא מה הכי גרוע של הנהג ולא מה הכי טוב. אני מאמין שטסונודה ילמד, כי בניגוד למהירות, שיקול דעת דווקא אפשר ללמוד.
אדום עולה?
פרארי יוצאים שוב עם טעם חמוץ מתוק. כמו רב הנהגים האחרים, נהגי הסקודריה עשו טעויות במהלך המירוץ, אך ניצלו מהן. לקלר מפגין לטעמי מהירות גבוהה וקבועה יחד עם שיקול דעת משופר ביחס לעונה שעברה, מהסיבה שהעונה הזו ברור שהקבוצה יכולה להיאבק על מיקום גבוה באליפות. מהבחינה הזו, סאיינז נותן לסקודריה בדיוק את מה שהיא צריכה, עוד נהג מהיר ושקול. הוא עוד לא מסוגל באמת להתחרות בלקלר ואולי לא יהיה מסוגל בכלל, אבל נדרש פה מאמץ קבוצתי, בדיוק כפי שקורה במקלארן. ברמת ביצועי המכונית, עושה רושם שה-SF21 קרובה מאד למקלארן MCL35M, ונופלת ממנה רק ביכולת ההאצה והמהירות בישורת ובשמירה על הצמיגים. ההפרשים קטנטנים ובהחלט ברי סגירה. ייתכן שעל מסלולים עם פחות ישורות, הפרארי אפילו תהיה עדיפה.
בנקודה הזו של השוואת הביצועים של פרארי ומקלארן בישורת, אני חייב להעלות את החשיבות של DRS לכך שבכלל היו עקיפות כלשהן באימולה ברגע שהמסלול התייבש. השנה האריכו את איזור ה-DRS לאור הניסיון בשנה שעברה ואני חושב שהגיעו לאיזון כמעט מדוייק, כי בסופו של דבר האופי של המסלול, פוסט 94, הינו של עקיפות קשות. אם משהו חסר לי מהמירוץ זה שלא זכינו לראות ניסיונות עקיפה בין המילטון לורשטאפן, אבל בלי ה-DRS, המסלול הזה הוא כמו ההונגרורינג, שדורש הפרשי ביצועים של כשתי שניות להקפה בכדי לאפשר עקיפה תחרותית.
מגיעה מילה טובה ללאנס סטרול על כל הסופש באימולה. כתבתי שהוא לא הנהג שיעשה ניסים עבור אסטון מרטין, אבל הוא נתן תצוגה משכנעת של נהיגה בתנאים קשים, וסיים לפני נהגים שהייתי מצפה שינצחו אותו בתנאים כאלה, כגון אלונסו. הביצועים שלו נראים נהדר גם ביחס לפטל, שממשיך לסבול מתקלות וחוסר מזל, אך גם לא מראה ניצוצות אפילו מהיכולות שלו בעבר. אחרי המירוץ, סטרול נענש בתוספת זמן על עקיפה על גאסלי שהושלמה מחוץ לגבולות המסלול, בדומה למה שקרה עם ורשטאפן על המילטון בבחריין. לכאורה עקביות, אבל מה היה קורה אם גאסלי לא היה מסיים מיד מאחורי לאנס? העקיפה הזו שודרה לייב ובכדי למנוע חוסר צדק, הנהלת המירוץ צריכה להתערב מיידית כמו שהיה בבחריין, אחרת זה לא צודק. תארו לכם תרחיש אחר: הנהלת המירוץ מורה לסטרול להחזיר את המקום לגאסלי ואז לאנס מצליח לעקוף שוב. ההתערבות הזו בסוף המירוץ במקום מיידית, בעייתית גם היא.
אלונסו
עוד שתי קבוצות מאוכזבות הן אלפין וויליאמס. בראשונה אני שמח לראות את אוקון נותן פייט לאלונסו ואני מקווה שזה מסמן על חזרה שלו לביצועים שהפגין ב-2018 ולא לנפילה בביצועים של פרננדו. התנאים הקשים באימולה היו בדיוק תפורים לאלונסו בעבר ואני לא מבין מה קרה לו. ייתכן ויתפרסם הסבר (אמיתי או מומצא), אבל היות ואני עדיין מנסה לשמור על רלוונטיות בפרסום מהיר של הכתבה, נותר לי רק לתהות מה קרה לו.
ויליאמס היו הפתעה עבורי, משום ששכחתי את ההסבר שלהם שהם הלכו על קונספט של ״פיק דאון פורס״ במחיר של פגיעה אפשרית בביצועים בתנאים לא אופטימליים או במסלולי כוח כמו ספא ומונזה. מכאן שלקבוצה היו תקוות לאימולה והן התממשו בתחרותיות של שני הנהגים והקבוצה ניצחה בדירוג את אלפא רומיאו ונתנה פייט ראש בראש לאסטון מרטין. הבעיה היא שבמירוץ התחרותיות עלתה לראש של שני הנהגים והם שילמו מחיר כבד על ניסיונות עקיפה גבוליים. נותר רק לקוות שהם ימשיכו בקו הזה, כי המזל בסוף יאיר להם פנים.
אלפא רומיאו הם אכזבה, למרות שאילולא העונש שהרגע הוטל על רייקונן, הוא היה מסיים תשיעי. אני משער שהמכונית שלהם פחות מתאימה לאימולה ושנראה מהם ביצועים משופרים במסלולים אחרים, אבל יכול להיות שלא. קימי סיים תשיעי על המסלול, אבל נענש על איזו תקנה שלמעשה דורשת ממנו להיכנס לפיטס ולתת לכל הטור לעקוף אותו, כי הוא יצא מהמסלול בהקפה שלפני ההזנקה המחודשת. צריך להתעמק בזה ואין לי זמן, אבל נראה שמדובר בטעות של הקבוצה שנתנה לו הוראה לא נכונה והמחיר כבד. קימי הוא בדיוק הנהג הנכון בכדי לא להתרגש מזה, אבל הקבוצה תילחם כל העונה על השאריות הללו, וכל הפסד כזה הוא קשה. ג׳יובנאצ׳י נראה טוב בחלק מהסופש, אבל לא פרע קבלות בסופו. אין חדש תחת השמש.
ולסיום, החיים בהאס קשים וההזדמנות של מירוץ בתנאים קשים, רק הוסיפה לחץ על הרוקיז, שעשו טעויות די סבירות לדעתי ביחס לביצועי המכונית ולתנאי המסלול. מזפין היה מעורב בתאונה שנראה שלטיפי גרם ואילו מיק שומאכר ריסק את הכנף הקדמית בדיוק על שביל היציאה מהפיטס ובכך גרם להם להיסגר ולא יכול היה להיכנס להחלפה. זה חוסר מזל.
אז זכינו במירוץ מרתק ונותר רק לקוות שהעונה הזו תמשיך ככה.
