לפני שבוע נערך מירוץ המוטו ג'י-פי במסלול פורטימאו ואני ממליץ בחום לצפות בו, משום שהאופנועים חסרי ההצמדה האווירודינמית וזוויות הצילום השונות, הפגינו בצורה מיטבית, איזו רכבת הרים אמיתית מהווה המסלול המטורף הזה, או כמו שרומן גרוז'אן מספר, איך כפות הרגליים של הנהגים מוקפצות מהדוושות בישורת בין פנייה 8 ל-9. קשה להגזים בחשיבות של שינויי גובה לאתגר של מסלול מרוצים. אפילו הפנייה הפשוטה ביותר, הופכת למאתגרת עם שינוי גובה ואפילו קטע ישר יפקח את עיני הנהג עם קפיצה כזו.
מאפיינים
רכבת הרים ולא בכדי. תראו השוואה בין שתי הקפות של לקלר בשנה שעברה. בכתבת ההכנה למרוץ הראשון במסלול פורטימאו, בשנה שעברה, סקרתי את מאפייניו, אבל מאפיין אחד התגלה רק כאשר המכוניות עלו על המסלול, והוא שהאספלט, שהיה חדש, העניק רמת אחיזה מכנית נמוכה (לא ברמה המצחיקה שהייתה באיסטנבול, אבל דומה). קשה לחשוב על מסלול שצריך יותר אחיזה מאשר פורטימאו המאתגר ולכן יהיה מ-א-ד מעניין לגלות עד כמה האספלט "התיישן" וכמה אחיזה יספק השנה. במירוץ המוטו ג'י-פי, היו המון התרסקויות, כך שבהחלט ייתכן שהמצב לא השתפר משמעותית.
יהיה מצב האספלט אשר יהיה, רכבת ההרים הזאת דורשת הצמדה גבוהה, כל עוד המכונית נשארת מהירה מספיק בישורת הראשית הארוכה בכדי לאפשר עקיפות או התגוננות מעקיפות. מהבחינה הזו, הפחתת ההצמדה שעברו המכוניות בין שנה שעברה לשנה זו, עשויה לשנות מאד את החוויה של הנהגים, במיוחד בפניות המהירות, כמו הפנייה האחרונה והראשונה. יש לי תחושה שהעקיפות תהיינה יותר קשות השנה כי למכוניות הנוכחיות יהיה קשה בהרבה לעקוב מקרוב אחרי מכונית אחרת דרך פנייה 15 האחרונה.
צמיגים ומזג אוויר
באופן מעט מוזר, למרות הניסיון של שנה שעברה, פירלי בחרו להביא את שלושת התרכובות הקשות ביותר לפורטימאו. גם ככה האסטרטגיה הברורה היא של עצירה אחת, אבל ייתכן וכלל לא יהיה שימוש בצמיגים הקשים ביותר, משום שמזג האוויר צפוי להיות חמים, אבל לא מספיק בכדי לייצר בעית התחממות צמיגים מיוחדת. האפשרות היחידה שאני רואה לבעיית צמיגים היא רק אם האספלט נותר חלקלק השנה, ואז הצמיגים עשויים להחליק על פני המסלול, מספיק בכדי לחמם יתר על המידה את השכבה החיצונית שלהם ולייצר Graining. עדיין, נראה לי שהטמפרטורות החיצוניות לא תהיינה גבוהות מספיק לכך. התרחיש בהסתברות הגבוהה ביותר הוא שמרצדס ורדבול ינסו לעבור את Q2 על צמיגי המידיום ובכך לזכות באסטרטגיה העדיפה של מעבר לצמיגים הרכים בחלק השני של המירוץ, כאשר אחיזת המסלול משופרת והמכוניות קלות יותר. בשנה שעברה, נהגים רבים ניסו זאת ואז כמובן בזינוק למרוץ, המסלול היה לח ויצר יתרון ברור, אך קצר, למי שזינקו על הרכים.
ציפיות
הגענו לעוד מסלול שיאפשר לנו לבדוק את הביצועים היחסיים בין הקבוצות. מבחינת מאפיינים, פורטימאו דומה יותר לאימולה מאשר לבחריין, אבל למעשה הוא שונה משניהם, בכך שהוא שם את הדגש על ההצמדה של המכוניות לפניות המהירות ועל האיזון שלהן על הצמיגים (בתרכובות השונות), בפניות האיטיות יותר. אם אמרתי שבאימולה עשוי להתגלות סדר דירוג שונה מאשר בבחריין, הרי שפורטימאו עוד יותר קיצוני מכך.
באימולה מרצדס היו לכל הפחות, צמודים מאד לרדבול מבחינת ביצועים, כאשר לרדבול יתרון על פני הקפה אחת (דירוג) ולמרצדס יתרון על פני סטינט ארוך (במרוץ). למרות שכתבתי שפורטימאו דומה יותר לאימולה מאשר לבחריין, הרי שהדגש שהמסלול שם על ההצמדה, אמור לייצר יתרון לרדבול לפחות בדרוג. השאלה הגדולה היא איך כל מכונית תשמור על הצמיגים שלה, בשתי התרכובות. ההצמדה האווירודינמית אמורה לעזור גם לשימור הצמיגים, כך שייתכן שרדבול תפגין כאן יתרון גם במרוץ. הטמפרטורות הגבוהות יותר (ביחס לאימולה) גם ככל הנראה תעזורנה יותר לרדבול מאשר למרצדס. כלומר, ההסתברות נוטה, לדעתי, ליתרון של רדבול. אני אופתע מאד אם פרז יצליח להדאיג את ורשטאפן דווקא על מסלול כזה, אבל הצורך להתאים את המכונית לשני סוגי הצמיגים, משחק לחוזקה של פרז במרוץ. השאלה היא אם הוא יצליח לעבור את Q2 על הצהובים ובכך להוות איום אמיתי על המילטון לאורך המרוץ. במקביל בוטאס חייב לתקן את ההופעה העגומה שלו באימולה ולחזור להיות צמוד להמילטון. אנחנו רק במרוץ שלישי העונה וכבר נראה לי שהקבוצות תדאגנה להבהיר לנהגים מי המוביל ומי מספר 2.
כל ניסיון לאבחן ביצועים בין מקלארן, אלפא טאורי ופרארי הוא הימור מושכל לכל היותר. אני באמת חושב שאלפא טאורי הרבה (הרבה) יותר תחרותיים מאיך שהם נראו בשני המרוצים הראשונים והמזל חייב להאיר להם פנים מתי שהוא. מנגד, צמדי הנהגים של מקלארן ופרארי מפגינים ניסיון יחד עם מהירות. כרגע נראה שלמקלארן יש יתרון קל מאד בביצועים לפחות על פרארי, אבל אספלט חלקלק עשוי לשנות זאת. התחרות הזאת תהיה צמודה לאורך כל העונה ולכן ראינו מהר מאד את ההוראות הקבוצתיות במקלארן באימולה. המקום השלישי באליפות עם המון כסף מחכה לקבוצה מתוך השלוש, שתשכיל למקסם את התוצאות שלה בכל מרוץ לאורך העונה. זאת אליפות ה"בסט אוף דה רסט" והיא צמודה אפילו יותר מאשר בין מרצדס לרדבול.
בתוך מקלארן ופרארי אנו עדים למאבקים מרתקים בין הנהגים. במקלארן כרגע לנדו מפגין עליונות על ריקארדו ובפרארי לקלר על סאיינז. כל עוד הביצועים מכריעים, הכל טוב ויפה, אבל מה יקרה שם אם וכאשר הנהגים יהיו צמודים מאד. אם לנדו ולקלר יצליחו לשמור על היתרון זמן מספיק וליצור לעצמם יתרון באליפות הנהגים, ייתכן וזה יספיק בכדי לקבע את ההוראות הקבוצתיות לטובתם, אבל לדעתי, בשתי הקבוצות, ישימו את אליפות היצרנים בחשיבות גבוהה יותר ולכן אפילו אם נהג אחד מוביל על השני בהפרש בניקוד, עדיין, במקרה בו הנהג השני יהיה מהיר יותר במרוץ, תינתן הוראה להעדיף אותו. באלפא טאורי, גאסלי סבל עד כה ממזל והחלטות גרועות, בעוד טסונודה מפגין מהירות מרשימה, אבל גם טעויות של רוקי. יהיה מעניין לראות כיצד שני הנהגים הללו יגיבו להוראות קבוצתיות אם תינתנה.
בקו האחורי
מאחורי הקבוצות הנ"ל, יהיה מאבק צמוד מאד בין אסטון מרטין, אלפין, אלפא רומיאו וויליאמס. אני מקווה שההצמדה הגבוהה שויליאמס הוכיחו שיש להם באימולה, תאפשר להם נקודות ראשונות בפורטימאו. אני מקווה גם שראסל לא ישתכר מאוויר התחרותיות ויתרכז בהשגת התוצאות. המצב של אסטון מרטין לא ברור, אבל הלחץ של ההשקעה הגדולה בקבוצה יצא כבר באימולה עם האיום המצחיק לתבוע את ה-FIA לגבי הפחתת ההצמדה השנה. בכל מקרה, המזל הרע והביצועים החלשים של פטל חייבים להיפסק, אחרת סטרול יעשה ממנו צחוק. באלפין יהיה מעניין מאד למדוד את אלונסו ביחס לאוקון בעוד שאלפא רומיאו פשוט רוצים את הניקוד שנלקח מרייקונן באימולה עקב חוק מאד בעייתי (שאני מאמין שירצו לשנות מתי שהוא).
לבסוף אנו מגיעים להאס, שבאמת תתקשה לשלם את עלויות הרכיבים שיישברו בסוף השבוע הזה. שני רוקיז הם מתכון להרבה תאונות ואין בכוונתי בכלל לצחוק עליהם, או אפילו רק על מזפין. אני חושב ששניהם נהגים שמגיע להם הזדמנות טובה יותר מאשר המכונית של האס מאפשרת. אני מאמין ששומאכר לא יסיים את הקריירה בגלל זה ואילו למזפין יש גב חזק מספיק גם כן. המסלול המדהים הזה הוא הזדמנות מצויינת להצטרף לצפייה משותפת בתל אביב, שכמובן תורמת לחוויה. לפרטים חפשו "פורמולה 1" בפייסבוק ובואו לצפות יחד איתנו.
מילה אחרונה
אני חייב התייחסות קצרה להוספת 3 מרוצים העונה (סילברסטון, מונזה ועוד מרוץ שלא באירופה) בהם כל הפורמט משתנה, הדירוג מועבר ליום שישי ואז בשבת יהיה אימון שלאחריו מרוץ "ספרינט" שבעצם יקבע את הגריד למרוץ המלא והרגיל ביום ראשון. מדובר בניסוי שהפורמולה 1 מבצעת ליצירת פורמט עדיף. העלות העצומה של העלאת מכונית פורמולה 1 על המסלול כבר גרמה לכך שנפטרו כמעט לגמרי ממבחני אימון תוך העדפה שכמה שיותר מהעלות הזו תזכה לחשיפה המקסימלית בסופ"ש של מרוץ. במקביל, ימי שישי ואפילו שבת, הינם חלשים מאד מבחינת רכישת הכרטיסים ואפילו רייטינג השידור. התוצאה היא שמנסים פה למצא פתרון יותר כדאי לכולם, אבל הדגש הוא על כסף ולאו דווקא על משהו שישנה את התחרות עצמה, או כמו שאומרים בוידיאו המצורף, מרוץ הספרינט יהיה כמו סטינט ראשון של המרוץ עם דגל אדום והזנקה מחדש ביום ראשון. עמדתי היא שניסיון הוא דבר חשוב וניתן לתקן או לוותר על זה. השינויים החשובים הספורטיביים נעשו כבר עם מגבלות התקציב והשינויים הטכניים לשנה הבאה.
