למרות משך הכהונה הארוך שלו, ואחרי השנים הקשות של ההתאחדות העולמית שנקראה FISA תחת שלטונו של ז'אן מרי בלאסטרה, נכנס מוסלי לתפקידו לאחר שנבחר ברוב קולות נציגי ה-FIA והוא תמיד היה אחד האנשים הכי שנויים במחלוקת בגלל סגנונו האישי. דרכו הפוליטית לצמרת התאחדות הספורט המוטורי העולמית הייתה מלווה בהמון קשרים ועסקאות. מוסלי נהנה משיתוף פעולה הדוק ולובי חזק עם ברני אקלסטון, מי שהיה האיש החזק ביותר בספורט המוטורי העולמי, ובעל הזכויות של אליפות הפורמולה 1 מטעם קבוצות המרוצים בעצמן.
אוסוואלד מוסלי, אביו של מקס מוסלי, היה פשיסט מוצהר שצידד בהיטלר ובנאצים בשנות ה-30 וגם בימי מלחמת העולם השנייה והוא לא חשש לבטא את דעותיו בפני הציבור הבריטי שסבל קשות מההפצצות של הנאצים על לונדון. מקס מוסלי שהיה עורך דין בהשכלתו, התחנך בילדותו באירלנד ובהמשך בצרפת וגם בגרמניה והוא דיבר צרפתית וגרמנית שוטפת, מה שסייע לו בקשירת הקשרים עם הנציגים הבכירים בתחום ביבשת הישנה. בשנות ה-60 הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת כצנחן ובאותה תקופה הוא גם היה נהג מרוצים בפורמולה 2 אבל הוא לא ממש הצטיין בתחום.
הקשר שלו לפורמולה 1 התחיל ב-1969 כשהוא ועוד כמה חברים הקימו את קבוצת המרוצים מארץ' שזכתה במקום השלישי ליצרנים בשנים 1969 וב-1971. הקבוצה הרחיבה את הפעילות לפורמולה 2 ולפורמולה 3 אבל מוסלי עזב אותה ב-1977 והתחיל לשתף פעולה עם ברני אקלסטון בהתאחדות קבוצות הפורמולה 1 שנקראת FOCA ובהמשך הוא התמודד על נשיאות ה-FIA מול בלאסטרה הצרפתי וניצח אותו בעיקר בזכות הקשרים שהוא יצר בשנים שקדמו לכך.
מוסלי ייזכר בהיסטוריה של הפורמולה 1 ושל הספורט המוטורי בזכות כמה דברים חשובים כמו המצאת הסכמי הקונקורד בין הקבוצות, בעלי הזכויות והתאחדות הספורט וגם בזכות הפעילות הבלתי מתפשרת שלו לשיפור הבטיחות במרוצים. מוסלי ניסה לקדם במשך שנים ללא הצלחה את עניין תקרת התקציב של קבוצות הפורמולה 1, נושא שנדחה על ידי הקבוצות העשירות ובעיקר פרארי שאיימו לעזוב את האליפות בכל פעם שהנושא עלה לדיון.
כיום העניין הפך ללגיטימי והאליפות פועלת תחת חוקי תקרת תקציב בשם שיפור התחרותיות בין הקבוצות (Fair Play). בין הפיתוחים הבטיחותיים החשובים ביותר שמצילים את חיי הנהגים ניתן לציין את ה-HANS שמשמש כמתקן ריסון לתנועת צליפת שוט הפועלת על הצוואר של הנהג במקרה של תאונה.
מוסלי פעל נמרצות לפיתוח המתקן והחלת השימוש בו כחובה בתחרויות של ה-FIA בכל הקטגוריות. מוסלי סיים את תפקידו הציבורי אבל לא ירד מהכותרות אחרי שבשנת 2008 פרסם העיתון הבריטי הצהוב News of the world כי בידיו קלטת וידאו בת 5 שעות שבה מתועד מוסלי באורגיה עם יצאניות שלבושות במדים של הצבא הנאצי. הסיפור הזה הקפיץ מיד לתודעה את המורשת של אבא שלו ומוסלי יצא למסע לטהר את שמו מול העיתון שהיה בבעלות איל התקשורת רופרט מרדוק.
מוסלי תבע את העיתון על התערבות בחייו האישיים והסביר כי האירוע המיני שהוא אירח לא קשור למורשת השטנית של אביו וכי העיתון התערב בחייו הפרטיים וגרם לו נזק. בית המשפט פסק לטובתו של מוסלי במשפט הדיבה וחייב את העיתון לשלם לו 75 אלף ליש"ט שאותם מוסלי תרם לקרן מיוחדת של ה-FIA. מוסלי תבע גם גוף תקשורת בגרמניה שדיווח על הפרשה וגם שם הוא זכה בתביעה בסכום של 200 אלף יורו שאותם הוא תרם לקרן מיוחדת של הפורמולה 1 ולמרכז רפואי למחלות לב בילדים שנמצא בברלין.
בשנותיו האחרונות, עסק מוסלי בהכנת סרט דוקומנטרי אודות סיפור חייו והוא אמר לאחרונה כי כל העניינים ששמו נקשר בהם יונחו על השולחן ללא משוא פנים והוא לא מתכוון להסוות שום דבר מהפרשה המכוערת שנחשפה על ידי הצהובון הבריטי. הסרט מתוכנן להתפרסם עוד השנה. ברני אקלסטון אמר ל-BBC עם פרסום הידיעה על מותו של מוסלי: "זה כמו לאבד אח. הוא עשה המון דברים למען הספורט המוטורי ולמען תעשיית הרכב העולמית באופן כללי."
