למרות שספרד היא יצרנית המכוניות השנייה בגודלה באירופה, עם 2.82 מיליון יחידות מדי שנה וייצוא לאינספור יעדים ברחבי העולם, לממלכה הלטינית יש רק יצרן רכב אחד שכולנו מזהים היום בכל סמטה - SEAT. אמש (9 במאי), החברה הספרדית ציינה 70 שנה להווסדות המותג, אחרי שאשתקד גם סגרה את השנה הרווחית בתולדותיה. חגיגה כפולה.
חברת סיאט S(I)AT הייתה שרויה תחת זהות גנרית בימיה הראשונים, וזאת משום שבתחילת שנות ה-40 היא הייתה תחת בעלות בנק ספרדי, ה-Banco urquijo. בעיצומם של שינויים גלובליים ומדיניים ועל רקע פריצת מלחמת העולם השנייה, גרעין המייסדים של המותג ביקש לייצר מכוניות פשוטות וזולות בתוך ספרד, אלא שאז נתקלו בבעיה מורכבת (אבל צפויה): לאף אחד בחברה הצעירה לא היה את הניסיון או הידע בפיתוח כלי רכב, ולכן החלו לחפש שותפויות מסביב לשכונה. התהליך נמשך לאורך זמן ונדחה בגלל המלחמה, עד 1950.
ב-9 במאי 1950, עם סיום סבב פגישות באיטליה, ואחרי שלא צלחו השיחות עם פולקסווגן, הצליחו לבשל הספרדים ברית טכנולוגית עם חברת FIAT, מי שלטעמם הייתה קרובה מאוד לתפיסת עולמם. לפיאט היו גם את הכלים והמיומנות לייצר עם סיאט פתרונות מוטוריים קטנים תמורת עלות נמוכה, ומשם הדרך להקמת החברה התקצרה משמעותית. השתיים הכריזו עוד באותו היום על הקמת חברת SEAT, ראשי תיבות ל-Sociedad Espanola de automoviles Turismo.
לסיאט הייתה היכרות טובה עם המוצרים האיטלקיים, אבל הם נזקקו לעוד 3 שנים נוספות כדי להעמיד פס ייצור בתפוקה משמעותית. ב-13 במאי 1953 הם פתחו את השערים של מפעל פרנקה וגלגלו החוצה את סיאט 1400.
סיאט התחילה לייצר מעט מאוד דגמי 1400 עם תפוקה של 5 עותקים ביום אחד, מלאכה שבוצעה על ידי קרוב ל-930 ידיים אנושיות! כך שהיה מרחב גדול לשיפור. כ-4 שנים לאחר מכן הגיעה הבשורה שתשנה את פני המפה הלאומית: סיאט החלה לייצר את ה-600 הקטנה על בסיס פיאט 600. האיטלקים הביעו חשש מסוים בגלל איבוד סימני ההכר אבל לבסוף הגיעו להבנות עם השותפים שלהם, וזאת ובתנאי שסיאט תייצר את ה-600 רק עבור השוק הספרדי.
ה-600 יוצרה עד שנת 1973 וסימנה עבור רבים מהם, כמו באיטליה, זמנים של חרות ובחירה. אבל עוד לפני כן, ב-1972, החלו סיאט בהכנות לקראת המהפכה המוטורית הבאה: סיאט 127. בדומה ל-600, גם כאן סיאט תרגמו מכלולים קיימים תרומת פיאט, אולם הפעם מדובר בסיפור הצלחה כלכלי: החברה מכרה יותר מ-1.2 מיליון יחידות של ה-127 עד שייצורה פסק ב-1982.
הנה באים הגרמנים (שוב)
בשנות ה-80 החלה להתפורר מערכת היחסים בין פיאט ל-סיאט בעקבות חילוקי דעות כלכליים, מהלך שהותיר את סיאט בשלה (וגם פגיעה) להשתלטות של יצרן וותיק שחזר לתמונה, פולקסווגן. את הגישושים בקרב חברת סיאט ניווט איש העסקים הגרמני ד"ר קרל האן שכיהן כאחד מבכירי הדירקטוריון של פולקסווגן במשך עשר שנים (1982-1992). החיזורים מצידו נמשכו 4 שנים מייגעות עד לחתימה רשמית בין הצדדים וקניית 51% מניות מהחברה. בפרק הזמן הזה פיתחה את סיאט את המכונית הראשונה כחברה עצמאית, סיאט רונדה ושנתיים לאחר מכן את המכונית החשובה ביותר שלה, האיביזה ב-1984.
למרות הנתק מאיטליה והמשקעים שנותרו, התבססה איביזה על מכללים של ריתמו וחתימה עיצובית של ג'יוג'ארו ובמקביל לכך שאלה טכנולוגייה מנועית מפורשה. בעקבותיה ייצרה סיאט את מלאגה המשפחתית שאף שווקה באנגליה ובעוד מספר מקומות בהיקף מצומצם, וב-1991 סיאט הציגה את טולדו - המכונית הראשונה שתוכננה תחת פיקוח מלא של פולקסווגן. ב-1993 השיקו סיאט את מרכז הייצור הראשי במרטורל, באזור ברצלונה.
האצה
עם פתיחת שערי המפעל, פרצו הדור הבא של האיביזה והקורדובה החדשה - 1500 מכוניות ייוצרו מדי יום וב-1995 ציינה סיאט עוד ציון דרך בתולדותיה - 10,00,000 מכוניות שירדו מרצפת ההרכבה. ככל שהטכנולוגיה שופרה וסיאט החלה להתבולל בתוך קונצרן VW ולאמץ את המוניטין הגרמני, כך גם קצב הייצור התגבר ובקרת האיכות התהדקה. מי שהרוויחו מכך היו דגמי ליאון, איביזה, ארוסה והטולדו הבאים ועוד. ב-1999 השלים קונצרן פולקסגוון השתלטות מלאה על סיאט ושנה לאחר מכן דיווחה סיאט על ייצור של למעלה מחצי מיליון יחידות - שיא של כל הזמנים עבורה.
בשנים 2007-2010 סיאט נקלעה לקשיים בעקבות המשבר הכלכלי (שאף שיתק את רוב הכלכלה הספרדית והפך חלקים מעריה לאזורי רפאים). סיאט הביעה חרדה גדולה להשרדותה וכדי לנסות להמציא את עצמה מחדש פנתה לחלטורות מוזרות כמו סיאט אקסאו, למעשה אאודי A4 מיושנת עם המיתוג הספרדי. מיותר לציין שנכשלה כשלון חרוץ וסימנה את אחת מנקודות השפל של סיאט מאז הקמתה.
ומה היום?
האיביזה החזיקה את סיאט עם ראש מעל המים תקופה ממושכת, עד לעידן הקרוסאוברים שייצב את החברה כלכלית והביא אותה חזרה להישגים וכן פתח בפניהם את האפשרות (הדמיונית בעוונותיה) להקמת מותג ספורט ממוקד בשם 'קופרה'. כיום, סיאט תורמת אחוז קטן לתוצר הלאומי-גולמי של ספרד (סביבות 1.5%) והמכוניות שהיא מוכרת מהוות 3% מהכנסות המדינה כתוצאה מייצוא. המפעל במרטורל מייצר מכונית אחת כל 5 שניות (להבדיל מ-5 מכוניות ביום ב-1953). סיאט מעסיקה ב-2020 מעל 72 אלף עובדים ועד כ-28 אלף הקשורים לשרשרת הלוגיסטית.
עוד הרבה על סיאט בעולם הרכב של ערוץ הספורט
