אם אתם בשוק של רכבי האספנות, ונכונים להיפרד מסכומי עתק תמורת מכונית קלאסית שאין, וגם לא תהיה לאף אחד אחר בעולם חוץ מכם, הגעתם למקום הנכון. בהנחה שתעמדו בכל הקריטריונים, תוכלו בקרוב לנקוב בסכום לא שגרתי תמורת פרארי נדירה שהסיפור מאחוריה שווה לא פחות מחווית הנהיגה בה. אז מה עומד מאחורי הפרארי 250 בתמונה ולמה יש לה סירנה על התקרה?
בשנות ה-60 תקף את רומא גל פשיעה שהוביל למרדפי מכוניות שהפכו את המשטרה למושא ללעג. באותה נקודת זמן, כוחות האכיפה המקומיים השתמשו במכוניות מסוג אלפא רומיאו 1900 ואלפא רומיאו ג'וליה 2600, שלדברי המשטרה פשוט לא היו מספיק חדות או מהירות כדי לעמוד בקצב של הגנבים מבלי לסכן עוברי אורח בצורה מסוכנת מאוד. מפכ"ל המשטרה, אנגל'ו ויקארי, החליט שהגיעו מים עד נפש וקרא לעשות סדר בכבישים אחת ולתמיד.
במסגרת ישיבה עם אגף התנועה הוא זימן אליו את כל הנהגים המובחרים של היחידה כדי לדון במשבר. בחלל האוויר נזרקו רעיונות שמרניים על מחסומים ומארבים, אבל כולם הבינו שנדרש פתרון "מחוץ לקופסא". אחד כזה בקע מגרונו של שוטר צעיר בשם ארמנדו ספטאפורה, המכונה 'ארמנדינו' שאמר בקול משכנע: "מה שאנחנו צריכים פה זאת פרארי"!. דממה שררה בחדר אבל דווקא ויקארי זרם: "אם אתה חושב שזה מה שצריך - זה מה שנעשה". כמה חודשים לאחר מכן, המשטרה רכשה 2 מכוניות פרארי GTE 2+2 בצבע שחור.
לפרארי 250 GTE, שתוכננה על ידי פינינפרינה, היו נתונים מצוינים כדי לגרום לגנבים לחשוב פעמיים לפני שהם זוממים משהו. זו הייתה מכונית ה-4 מושבים המוצלחת ביותר של המותג ובזכותה שמרה פרארי על חוסנה הכלכלי לאורך שנות ה-60. על אף התוספת למשקלה, בחרטום שכן מנוע 3.0 ל' V12 בהספק מרבי של 240 כ"ס בחיבור אל תיבת הילוכים ידנית שהבטיחו לנהג מהירות מרבית של 250 קמ"ש ושליטה מבוקרת על היכולות הדינמיות שלה. הבעיה היא, שלנהוג בפרארי זה לא כמו לקפוץ לתוך פיאט 600 ידידותית וחמודה עם 22 כ"ס. נדרשת כאן יד מיומנת והבנה מעמיקה.
לצורך כך, ספאטפורה, יחד עם עוד 2 נהגים מצטיינים, קרלו אנקי ודלמטיו דה אנגלס, נשלחו למרנלו (מטה הניסוי של חברת פרארי) לקורס נהיגה ספורטיבית בהנחיית נהג הפורמולה 1 רוברטו ליפי. מכונית אחת הושמדה כליל באימונים על ידי אנגלס, אבל מתוך מספר מקצים סביב המסלול בלט כישרון הנהיגה של ספאטפורה. עד כדי כך הוא הרשים את ליפי, שאנזו פרארי בכבודו ובעצמו ביקש לגייס אותו לקבוצת המירוצים של פרארי. ספאטפורה לא נחנק מהתרגשות והשיב לו מייד: "לא תודה אדוני. נהיגת מירוצים זו עבודה מסוכנת מדי".
הגיבור החדש
ה-250 של ספאטפורה הפכה את חייהם של הקרימנלים לסיוט. כלי התקשורת באיטליה סיקרו באופן נרחב את המרדפים הדרמטיים שלו אחרי הבריונים של המאפיה האיטלקית בלילות, והוא הפך לאחד השוטרים המוערכים ביותר באיטליה והמרתיעים ביותר. הוא המשיך לככב ברחובות האיטלקיים במשך מספר שנים ואף זכה לסרט קולנוע בהשראתו ב-1977 שנקרא Poliziotto sprint. סרט זה שיקף נאמנה, כך אומרים את המרדפים שלו בעיר כולל סצינה מפורסמת שבה הוא נהג במורד המדרגות הספרדיות.
המנה העיקרית
הסיפור הזה הוא הרקע לנדידת המכונית לבית המכירות גיראדו באיטליה ממש בימים האחרונים. מדובר בדיוק באותה מכונית פרארי של ספטאפורה עם הסירנות, הגרפיקה וכל הכיולים שנעשו בה לטובת המרדפים; שלדה מספר 3999GT עם חלל פנים עור בגוון חום, צבע שחור חיצוני ועם הכיתוב Squadra mobile על הדלתות. המכונית המשיכה לשרת המשטרה עד שנת 1968 לפני שגויסה לשליחויות מהירות על נתיב רומא-נאפולי, שם דהרה לפי הפרסומים במהירות של 227 קמ"ש, כך שהיא סיימה את המשימות ב-50 דקות בלבד.
ב-1972, פרשה סופית מהמשטרה ונרכשה על ידי אספן בשם אלברטו קופלי שדאג לשמר אותה היטב במשך 40 שנה. בסיועו הגיעה למוזיאונים, תערוכות רכב, מסעות של מכוניות קלאסיות ואפילו השתתפה בחגיגות היובל של פרארי ב-1997. ב-2015 עברה יד לאספן אחר בחזקתו היא נשארה עד לפני כמה שבועות, אז ביקש להעביר אותה למכירה.
המחיר עבורה לא ידוע, אבל ה-250 GTE מגיעה עם חותמת של 'פרארי קלאסיקה' וכן עם תעודת ביקורת משנת 2014. בתוך המסמך הזה נכתב כי המכללים העיקריים שלה, היינו שלדה, מנוע, גיר, סרנים - כולם מקוריים ועברו בדיקות קפדניות. בהצלחה לכל המשתתפים באירוע. אנחנו נתמוגג מהצד.
