בניית המסלול בתוך אתר אולימפי נטוש מעלה את ההשוואה המתבקשת למסלול במונטריאול, אולם בעוד שהמסלול הקנדי שם את הדגש על 4 ישורות ארוכות עם בלימות חזקות לפניות איטיות (סה״כ 13 פניות), במסלול בסוצ׳י יש רק שתי ישורות ו18 פניות, מתוכן 12 פניות איטיות של כ 90 מעלות. כל הסקטור האחרון של סוצ׳י מיותר ומשמים ורק פנייה 3 הארוכה והמתעקלת ארוכות שמאלה מאתגרת לאורך זמן את המכוניות והצמיגים. למעשה המסלול בסוצ׳י הינו מסלול stop and go, בשל כמות הפניות האיטיות והצורך לבלום אליהן ולהאיץ מתוכן. במסלול בדרך כלל טמפרטורות נמוכות יחסית, כמו גם חוסר שימוש קבוע במירוצים ולכן פירלי בחרו להביא את שלושת הצמיגים הרכים ביותר, כאשר הנהגים ב Q3 חייבים להשתמש באולטרה סופט ובמהלך המירוץ להשתמש או בסט של סופר סופט או בסט של סופט.
מאפייני המסלול יחד עם מזג האוויר מתאימים לאיכויות של מכונית המרצדס, שמאיצה טוב מהפרארי, מחממת את הצמיגים מהר וטוב יותר בהקפת דירוג בודדת ובזכות הטמפרטורות הנמוכות כנראה שגם לא תשחק את הצמיגים יתר על המידה. יתר על כן, במבחנים בבחריין מיד לאחר המירוץ, מרצדס הפגינו ביצועים משופרים מאד בסטינטים ארוכים בעוד פרארי סבלו משלל תקלות טכניות. לפני שיאשימו אותי שאני סתם מפחד לנאחס את פרארי, ייאמר שכל האמור נכון לסוצ׳י וייתכן מאד שפרארי שמרה על היתרון במירוץ ושזה יעזור אפילו ברוסיה, אבל התנאים לטובת מרצדס.
רבות דובר בעקבות בחריין על מעמדו של בוטאס במרצדס. אין הודעה רשמית של הקבוצה, אבל בתחרות הקשה מול פרארי, בה פטל ללא ספק נהנה ממעמד של הנהג המוביל (חרף מה שקרה בסין ופשוט בגלל הבדלי הביצועים מול רייקונן), מרצדס חייבת למקסם את התוצאות של המילטון. לפנינו הקיץ ועד שמרצדס לא תוכיח אחרת, מזג האוויר עשוי להתחיל להטות את הביצועים לטובת פרארי. אין לי ספק שאחרי בחריין, המקרה של סין בפרארי לא יחזור על עצמו. תחת ההנהלה של מרקיונה, אין רומנטיקה ורק התוצאות מדברות. במידת הצורך צפו להודעת: ״פטל מהיר ממך״ לרייקונן.
הדירוג ותחילת המירוץ בבחריין הראו קבוצת רדבול חזקה ותחרותית עם פרארי ומרצדס. החצי השני של המירוץ החזיר אותם אחורה. נכון שאי אפשר לדעת מה וורשטאפן היה מצליח לעשות, אבל לרב אין הבדלים גדולים בביצועים של הנהגים שלהם ולכן חובת ההוכחה עליהם. למרות חיבתי לריקארדו ולמרות שאין הבדל גדול בניקוד בין הנהגים, אני מקבל תחושה שהקבוצה נוטה לכיוונו של מקס ושזה משפיע על דניאל. וורשטאפן הוא זה שמיהר בבחריין להביא את הקבוצה לתקוף באסטרטגיה של פרארי. נכון שבדיעבד בוודאי היה סובל ממכונית הבטיחות, אבל הגישה התוקפנית שלו היא שתציב את הקבוצה אחריו, אלא אם לא יהיה לו מזל יחסית לריקארדו. קשה לנחש אם רדבול יהיו בסוצ׳י קרובים שוב, אבל יש לי תחושה שהם דווקא יהיו יותר מאויימים מאחור מאשר איום קדימה.
מי שלפי דעתי יפתיעו מבין קבוצות ״המרכז״ תהיה קבוצת טורו רוסו. קוויאט ידחוף חזק במסלול הביתי וסיינז נמצא בתקופה טובה. גם המכונית של הקבוצה לא סובלת מנחיתות כוח כמו בשנה שעברה ומפגינה ביצועים טובים בטמפרטורות לא גבוהות. גם וויליאמס ומאסה הפגינו ביצועים חזקים בטמפרטורות נמוכות יחסית ועל אותם הצמיגים במלבורן. אליהם צריך להוסיף את האס וגרוזאן שעשויים לככב, אבל פורס אינדיה עשויים ליפול לאחור מאחר ובסוצ׳י ניהול הצמיגים יהיה קריטי פחות. רנו גם במרכז, אבל קשה להעריך את מצבם. למעשה, כפי שכבר נכתב, המצב במרכז כה צמוד, שהנהגים או כל שינוי קטן יכולים לייצור יתרון אמיתי לכל אחת מהמכוניות. הגיע הזמן שנראה משהו מסטרול לפני שהלחץ האמיתי יתחיל לפעול עליו.
מאחור יש לנו את מקלארן ואלונסו שמנטלית עשוי להיות כבר באינדי. אם המקלארן סבלה בישורת של בחריין, אז היא תסבול פעמיים בסוצ׳י. בחלק המפותל אלונסו עשוי לייצר ניסים, אבל בישורות הארוכות גם יתרון של 300 מטר לדבריו לא מספיק.
אסיים שוב עם סאובר וורלין. פסקל הוכיח לטעמי בבחריין איזה טלנט הוא, במיוחד במסלולים שמצריכים בלימות חזקות בקצה ישורות ארוכות. אני צופה ששוב הוא לא רק יכה את בן קבוצתו אלא יהיה קרוב לנקודות במירוץ.
הדירוג ותחילת המירוץ בבחריין הראו קבוצת רדבול חזקה ותחרותית עם פרארי ומרצדס. החצי השני של המירוץ החזיר אותם אחורה. נכון שאי אפשר לדעת מה וורשטאפן היה מצליח לעשות, אבל לרב אין הבדלים גדולים בביצועים של הנהגים שלהם ולכן חובת ההוכחה עליהם. למרות חיבתי לריקארדו ולמרות שאין הבדל גדול בניקוד בין הנהגים, אני מקבל תחושה שהקבוצה נוטה לכיוונו של מקס ושזה משפיע על דניאל. וורשטאפן הוא זה שמיהר בבחריין להביא את הקבוצה לתקוף באסטרטגיה של פרארי. נכון שבדיעבד בוודאי היה סובל ממכונית הבטיחות, אבל הגישה התוקפנית שלו היא שתציב את הקבוצה אחריו, אלא אם לא יהיה לו מזל יחסית לריקארדו. קשה לנחש אם רדבול יהיו בסוצ׳י קרובים שוב, אבל יש לי תחושה שהם דווקא יהיו יותר מאויימים מאחור מאשר איום קדימה.
מי שלפי דעתי יפתיעו מבין קבוצות ״המרכז״ תהיה קבוצת טורו רוסו. קוויאט ידחוף חזק במסלול הביתי וסיינז נמצא בתקופה טובה. גם המכונית של הקבוצה לא סובלת מנחיתות כוח כמו בשנה שעברה ומפגינה ביצועים טובים בטמפרטורות לא גבוהות. גם וויליאמס ומאסה הפגינו ביצועים חזקים בטמפרטורות נמוכות יחסית ועל אותם הצמיגים במלבורן. אליהם צריך להוסיף את האס וגרוזאן שעשויים לככב, אבל פורס אינדיה עשויים ליפול לאחור מאחר ובסוצ׳י ניהול הצמיגים יהיה קריטי פחות. רנו גם במרכז, אבל קשה להעריך את מצבם. למעשה, כפי שכבר נכתב, המצב במרכז כה צמוד, שהנהגים או כל שינוי קטן יכולים לייצור יתרון אמיתי לכל אחת מהמכוניות. הגיע הזמן שנראה משהו מסטרול לפני שהלחץ האמיתי יתחיל לפעול עליו.
מאחור יש לנו את מקלארן ואלונסו שמנטלית עשוי להיות כבר באינדי. אם המקלארן סבלה בישורת של בחריין, אז היא תסבול פעמיים בסוצ׳י. בחלק המפותל אלונסו עשוי לייצר ניסים, אבל בישורות הארוכות גם יתרון של 300 מטר לדבריו לא מספיק.
אסיים שוב עם סאובר וורלין. פסקל הוכיח לטעמי בבחריין איזה טלנט הוא, במיוחד במסלולים שמצריכים בלימות חזקות בקצה ישורות ארוכות. אני צופה ששוב הוא לא רק יכה את בן קבוצתו אלא יהיה קרוב לנקודות במירוץ.