צמיג ההייפרסופט הכה מהיר, אך עדין, שנעשה בו שימוש לראשונה במונקו, יעמוד למבחן בתנאים ״נורמליים״ יותר של מסלול בו עקיפה אפשרית. נהגים שיזנקו על הצמיגים האלה, לא יוכלו פשוט לנהוג כמה שניות איטי יותר בכדי לשמרם, משום שיעקפו אותם. אמנם העקיפה במונטריאול אינה קלה, חרף הישורות הרבות (ותוספת איזורDRS שלישי השנה), אבל בוודאי שהפרש של שתי שניות להקפה, יאפשר עקיפה.
אם מרצדס מודאגים מיכולתם למנוע שחיקה מהירה מדי של צמיגי ההייפר, הרי שהם גם מודאגים מהכשירות של המנועים החדשים, שהיו אמורים להתחרות לראשונה בקנדה, אך יידחו למירוץ אחר. מאפייני המסלול במונטריאול, הופכים אותו למסלול ששם דגש על כוח המנוע ויכולת הבלימה. לאור זאת כל יצרני המנועים תכננו להציג מנועים חדשים למירוץ זה, ובשל המגבלות על מספר רכיבי המנוע המותרים, לעשות שימוש חוזר במנועים הקודמים, במירוץ בהונגריה, שם הכוח הינו גורם פחות מכריע (התרגיל הזה כנראה יציל גם את ריקארדו מספיגת עונשים בשל החלפת המנוע החשמלי ששבק אצלו במונקו). פרארי, רנו והונדה אכן אמורים להציג מנועים חדשים וחזקים יותר. מעניין יהיה לבדוק את התחרותיות של מנוע הפרארי אחרי שה FIA החלה לפקח מקרוב על כמות האנרגיה החשמלית שהסוללה המיוחדת (הפועלת כשתי סוללות נפרדות) של פרארי, מספקת במהלך כל רגע בסופ"ש. תחרות הביצועים בין רנו להונדה גם כן תהיה בעלת עניין מיוחד לרדבול שחייבים להכריע על המנוע שלהם לעתיד.
אם רדבול יסבלו מהחסרון בכוח מול מרצדס ופרארי, הרי שמבחינת המאפיינים האחרים של המסלול, הם ביתרון. הוכח כבר שהשלדה של רדבול מספקת את האחיזה המכנית הטובה היותר, שהיא כה חשובה בפניות האטיות במונטריאול וכנראה בגלל זה, גם את השחיקה הנמוכה ביותר של הצמיגים. יתר על כן, נטען, שמכוניות הרדבול הן בעלות יכולת הבלימה הטובה ביותר, אלא שלכך יש סייג מיוחד במונטריאול, והוא עמידות הבלמים הללו. עמידות הבלמים עומדת ביחס ישר לאיכות הקירור שלהם וזה פוגע קשות ביעילות האווירודינמית של המכוניות והמהירות שלהן. למעשה, אחרי הצמיגים, הבלמים ומידת האוורור הדרושה לקירור שלהם, הינם הגורם המכריע ביותר מבחינת הביצועים. קבוצה שיודעת שתוכל לזנק מהשורה הראשונה ולא לסבול מירוץ שלם מאחורי מכוניות אחרות, שפוגעות מאד בקירור, יכולה להמר על צמצום מסויים בקירור הבלמים עם טריידאוף של שיפור המהירות ותצרוכת הדלק.
ככה יוצא שכל אחת משלושת הקבוצות הגדולות, חוששת מאספקט אחר במירוץ. מרצדס מהצמיגים, פרארי מהכוח החשמלי ורדבול מהכוח בכלל. עדיין, קשה לראות קבוצה אחרת מדאיגה אותן. אם במונקו צפיתי לפורס אינדיה בעיות, הרי שבקנדה היא מועמדת מובילה לתואר הטובה מבין כל השאר. ראשית כל הקבוצה מבינה את המכונית בצורה נהדרת ואת השימוש שלה בצמיגים. היכולת לכוונן את המכונית למהירות גבוהה על חשבון ההצמדה ועדיין להישאר תחרותיים ומבלי לפגוע בשחיקת הצמיגים, תמיד הייתה החוזקה של הקבוצה הזאת וקשה לחשוב על מסלול בו זה יותר אקוטי מאשר במונטריאול. קבוצה נוספת שאמורה להיות חזקה יותר מאשר כרגיל (הכל יחסי) היא סאובר, שסובלת בתחום ההצמדה האווירודינמית ולכן סובלת פחות היכן שהיא מצומצמת. במונקו סירוטקין טען שוויליאמס ביצעו איזו פריצת דרך, אבל מצד שני הם סבלו מבעיות קירור הרסניות במירוץ עצמו. קבוצת רנו בוודאי תהיה תחרותית, אבל כוחה הוא דווקא בהצמדה ובפניות מהירות. בדומה גם קבוצת האס אמורה לסבול ובמיוחד לאור הבעיות שהיו להם שנתיים עם הבלמים. מקלארן עשויים להתברר כמתחרים החזקים ביותר של פורס אינדיה, למרות שהם לא הוכיחו עדיין יכולת טובה מבחינת מהירויות בתנאי הצמדה נמוכה. ההפתעה של הסוף שבוע עשויה לספק קבוצת טורו רוסו הקטנה, שבהנחה שמנוע ההונדה החדש אכן יהיה משופר, הוכיחה שחיקה נמוכה של ההייפר במונקו ומהירות מספקת בבחריין.
