כך למשל בבחריין, ברגע שנוצר סטטוס קוו בחוד כאשר כל חמשת הנהגים תקועים אחד אחרי השני בהפרש קטן, פרארי ידעו שיוכלו למשוך את הצמיגים יותר זמן מהאחרים וניצלו את זה לאנדרקאט מוקדם. הם ידעו שהסופר סופט שישימו יחד עם הסופט לאחר מכן יחזיקו מעמד באופן תחרותי עד לסיום המירוץ. האם זה היה מספיק מול המילטון גם ללא עונש חמשת השניות שספג?
אין לדעת, צריך לזכור שהחלפת הצמיגים תחת מכונית בטיחות עזרה למרצדס קצת מול פטל, למרות שהוא לא נדפק כמו בסין או כמו שקרה כאן לרייקונן. בכל מקרה, ההיצמדות של פרארי לצמיגי הסופט במבחנים בברצלונה נראית מובנת עתה. צריך גם לסייג שאסטרטגיית האנדרקאט התאפשרה לפטל גם בזכות הזינוק הטוב והעקיפה על המילטון בפנייה הראשונה. אם שתי המרצדס תמשכנה להיות מדורגות לפניו, זה לא יקרה בכל זינוק.
חרף המעבר לצמיגים החדשים השנה, במירוצים חמים, הקבוצות חייבות לנהל את השחיקה והביצועים. מהבחינה הזאת בוטס וקבוצתו לא הצליחו כמו המילטון ולכן גם ברור מדוע מרצדס הורו לבוטס לפנות את הדרך להמילטון, ולא חיכו לעקיפה תחרותית כפי שפרארי עשו מול רייקונן בסין. אילולא ההוראה הזאת, כל שהיה קורה זה רק פגיעה בסיכויים של המילטון, כי לבוטס לא היו כאלה.
גם הפיני של פרארי לא ליקק דבש במירוץ. ההקפה הראשונה שלו דרדרה אותו אל מאחורי שתי הרדבולס וגם מאחורי הוויליאמס של מאסה. אני דווקא לא חושב שהייתה שם טעות נוראית, אלא שקימי יצא לעקיפה על הרדבולס בהימור שלא הצליח וחשף אותו לתקיפה של מאסה. אחרי ההקפה הזאת הוא נאלץ לעקוף פעמיים את מאסה בגלל ביש המזל של תזמון מכונית הבטיחות. למרות העקיפות היפות והמקום הרביעי, אני תוהה מה היה משיג עד כה העונה נהג רעב יותר?
המילטון נתן בבחריין מירוץ מרשים יותר לעניות דעתי משני המירוצים הקודמים. התקרית בכניסה לפיטס עם ריקארדו הייתה תגובה אינסטינקטיבית לכך שראה את בוטס עוצר ממש לפניו ולא רצה להיתקע עומד יותר מדי. זה נכון שריקארדו יצא לפניו אבל זה היה בגלל עצירות בעייתיות של מרצדס. בכל אופן, הביצועים של המילטון ביחס לבוטס במירוץ הזה, במיוחד על הסופט, היו נוק האוט!
ההיעלמות של רדבול בחצי השני של המירוץ הייתה הדבר המאכזב ביותר. לא ניתן לדעת מה היה וורשטאפן מסוגל לעשות אילולא תקלת הבלמים שלו, אבל מהביצועים של ריקארדו עולה חשד שרדבול כיוונו יותר מדי את מכוניותיהם לצמיגי הסופר סופט ושילמו מחיר על הסופט.
חרף הנצחון של פטל והמאמץ של המילטון, כוכב המירוץ לדעתי היה פרז בפורס אינדיה. למכונית אין את הביצועים היחסיים של עונה שעברה, אבל הם ידעו עדיין לנהל מירוץ אסטרטגי עדיף על האחרים ולסיים במקום השביעי לאחר זינוק מהמקום השמונה עשרה. נכון שלא הייתה פה תצוגת עקיפות כמו של וורשטאפן בסין, אבל המכונית חלשה ונדרש פה ניהול חכם. במירוץ שהוכרע אסטרטגית, הנהיגה החכמה של פרז כיכבה.
לפני פרז הגיע מאסה, שחטף ביקורת בשידור, אבל צריך להבין שכל ניסיון של מאסה להילחם מול מכוניות מהירות ממנו כמו של רייקונן או ריקארדו, היה עולה לו בזמן הקפה ובשחיקת צמיגים. מצער ככל שזה יהיה, הנהגים כיום מודעים היטב למגבלות של החבילה ובמירוץ כזה לא מנסים לעשות ניסים. מעניין מה היו עושים נהגי העבר הגדולים כמו סנה או ז׳יל וילינב. אני יודע מה היה עושה פרוסט שהתארח אצל רנו ואני יודע מה היה עושה אלזי שגם הוא הופיע על המסך כאורח בפיטס...
מאחורי פרז סיימו גרוז׳אן המרשים עם עקיפות יפות והולקנברג היעיל ברנו. אם גרוז׳אן ימשיך עם התצוגות הללו, אני רואה בו קנדידט מוביל להחליף את קימי בסקודריה בעונה הבאה. הולקנברג מצידו תופס את מקום הנהג הבכיר של רנו וגם זה לא רע לעונה הבאה.
לבסוף ולסיום, נהג נוסף שהרשים אותי מאד לאורך כל הסופ״ש, היה פסקל ורלין בסאובר. לפי דעתי הוא השפיל את אריקסון בדירוג ולא ראה אותו במירוץ. הוא היה במאבקים מקדימה מול המקלארן של אלונסו המתוסכל והקנו של ג׳וליאן פאלמר. אלונסו מצדו, צריך להתחיל לטעמי, למנן את ההתבכיינות על חוסר הכוח של הונדה. המצב ברור וכואב ואף אחד לא מאשים אותו. פשוט לא צריך את הפרשנות שלו למה שקורה.
נתראה בעוד שבועיים בסו׳צי רוסיה!
המילטון נתן בבחריין מירוץ מרשים יותר לעניות דעתי משני המירוצים הקודמים. התקרית בכניסה לפיטס עם ריקארדו הייתה תגובה אינסטינקטיבית לכך שראה את בוטס עוצר ממש לפניו ולא רצה להיתקע עומד יותר מדי. זה נכון שריקארדו יצא לפניו אבל זה היה בגלל עצירות בעייתיות של מרצדס. בכל אופן, הביצועים של המילטון ביחס לבוטס במירוץ הזה, במיוחד על הסופט, היו נוק האוט!
ההיעלמות של רדבול בחצי השני של המירוץ הייתה הדבר המאכזב ביותר. לא ניתן לדעת מה היה וורשטאפן מסוגל לעשות אילולא תקלת הבלמים שלו, אבל מהביצועים של ריקארדו עולה חשד שרדבול כיוונו יותר מדי את מכוניותיהם לצמיגי הסופר סופט ושילמו מחיר על הסופט.
חרף הנצחון של פטל והמאמץ של המילטון, כוכב המירוץ לדעתי היה פרז בפורס אינדיה. למכונית אין את הביצועים היחסיים של עונה שעברה, אבל הם ידעו עדיין לנהל מירוץ אסטרטגי עדיף על האחרים ולסיים במקום השביעי לאחר זינוק מהמקום השמונה עשרה. נכון שלא הייתה פה תצוגת עקיפות כמו של וורשטאפן בסין, אבל המכונית חלשה ונדרש פה ניהול חכם. במירוץ שהוכרע אסטרטגית, הנהיגה החכמה של פרז כיכבה.
לפני פרז הגיע מאסה, שחטף ביקורת בשידור, אבל צריך להבין שכל ניסיון של מאסה להילחם מול מכוניות מהירות ממנו כמו של רייקונן או ריקארדו, היה עולה לו בזמן הקפה ובשחיקת צמיגים. מצער ככל שזה יהיה, הנהגים כיום מודעים היטב למגבלות של החבילה ובמירוץ כזה לא מנסים לעשות ניסים. מעניין מה היו עושים נהגי העבר הגדולים כמו סנה או ז׳יל וילינב. אני יודע מה היה עושה פרוסט שהתארח אצל רנו ואני יודע מה היה עושה אלזי שגם הוא הופיע על המסך כאורח בפיטס...
מאחורי פרז סיימו גרוז׳אן המרשים עם עקיפות יפות והולקנברג היעיל ברנו. אם גרוז׳אן ימשיך עם התצוגות הללו, אני רואה בו קנדידט מוביל להחליף את קימי בסקודריה בעונה הבאה. הולקנברג מצידו תופס את מקום הנהג הבכיר של רנו וגם זה לא רע לעונה הבאה.
לבסוף ולסיום, נהג נוסף שהרשים אותי מאד לאורך כל הסופ״ש, היה פסקל ורלין בסאובר. לפי דעתי הוא השפיל את אריקסון בדירוג ולא ראה אותו במירוץ. הוא היה במאבקים מקדימה מול המקלארן של אלונסו המתוסכל והקנו של ג׳וליאן פאלמר. אלונסו מצדו, צריך להתחיל לטעמי, למנן את ההתבכיינות על חוסר הכוח של הונדה. המצב ברור וכואב ואף אחד לא מאשים אותו. פשוט לא צריך את הפרשנות שלו למה שקורה.
נתראה בעוד שבועיים בסו׳צי רוסיה!
