שגיא מוקי הוא אלוף אירופה, וזה לא דבר של מה בכך. נוטים לעיתים לחשוב שהעובדה שבתחרות אין יפנים, קוריאנים, ברזילאים ומדינות נוספות מורידה מערכה, אך צריך לזכור: אירופה היא יבשת הג'ודו הכי חזקה, כשלמעלה מ-50 אחוז מהמדליות באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים מגיעות משם, ולכן הוא בעצם האלוף של היבשת החזקה ביותר בענף.
לשגיא יש סגנון טכני ואקסקלוסיבי, הוא יודע לייצר איפונים יפים במיוחד ואת זה תמיד ידענו, אבל ליד הקריירה הקצרה שלו התנוססה כוכבית קטנה, בגלל שאין לו מדליה באליפות גדולה. בבאקו, הג'ודוקא הכל-כך מוכשר הזה שם חותמת על כך שהוא ספורטאי גדול, וגם יודע להגיע במאני-טיים מבחינה מנטלית.
שגיא סימן את הזהב, הוכיח שיש לו חוצפה חיובית, ושהמקום הראשון היא המטרה היחיד שעומדת לנגד עיניו. הדרך שבה הוא עלה לקרבות, מלא באמונה, בביטחון עצמי ובקור רוח – היא משהו שלא רואים כל יום על ספורטאי בן 23, וזה מעודד מאוד לקראת העתיד. ברגעים החשובים, היכולת המנטלית חשוב ומכריעה לא פחות מהיכולת הפיזית, ובנושא הזה ראינו תצוגת תכלית.
העובדה שאליפות העולם ואליפות אירופה כל כך קרובות דורשת היערכות שונה. שגיא יצטרך לדעת לשמור על השיא, כמעט בלי מנוחה, כי מיד חוזרים למתכונת של לפני אליפות אירופה. אורן סמדג'ה יעבוד איתו על כך וייתן מהנסיון שלו, אבל בכל מקרה מדובר באליפות העולם ואין סיבה וסיכוי ששגיא יגיע מעט מזלזל או לא ממוקד במטרה.
לסיום, במבט מעט כולל יותר, זה מאוד משמח שהג'ודו עדיין שומר על מעמדו בספורט הישראלי, וששגיא וירדן שהיו מועמדים למדליה השיגו אותה. חשוב להבהיר שאנחנו עדיין לא מעצמת ג'ודו עולמית, אבל הג'ודו הוא בהחלט הספורט המוביל בישראל. זו תוצאה של מסורת, אבל גם נוצרה שיטה והבנה שכל אחד יכול להביא מדליה, ודרך שעובדת – בהצלחה - כבר הרבה שנים.
