דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים לאליפות העולם בתור האלופים המכהנים, בכושר הטוב בחייכם, בידיעה שבעוד שנה יש אולימפיאדה והציפיות בשמיים. ואז, הכל קורס לחלוטין, ורק בגלל...... פוליטיקה. זה בדיוק מה שעבר על סעיד מולאי, הג'ודאי האיראני שסיפורו הוא כזה שאפשר לעשות ממנו סרט הוליוודי. אבל כדי להבין באמת כיצד נראו השנתיים האחרונות שלו, צריך להיכנס לעומק הדברים.
זה לא סוד שכבר שנים רבות ספורטאים ממדינות איסלאמיות נדרשים על ידי המדינה אותה הם מייצגים לפרוש מטורנירים על מנת לא להתחרות מול או לצד ישראלים, וכן לא להיות על הפודיום איתם. חלקם עושים זאת בשמחה רבה מתחושת שליחות, אחרים חווים קונפליקט לא פשוט וגם מקבלים על כך איומים, אבל המשותף לכולם - זה פוגע בהתקדמות המקצועית שלהם. באוגוסט 2019, מולאי החליט שלא עוד, והתמיכה לה זכה פשוט שברה שיאים.
השנתיים שהובילו לפרשה שהסעירה את הג'ודו העולמי (ולא רק) היו הטובות בקריירה של האיראני. הוא זכה בארבע מדליות שונות במשחקי אסיה, במדליית ארד באליפות העולם בבודפשט (2017) ושנה לאחר מכן גם בזהב באליפות העולם בבאקו, ולמעשה טיפס למקום הראשון בדירוג העולמי. הוא הגיע לטוקיו 2019 כפייבוריט בקטגוריית המשקל עד 81 ק"ג, אך לא ציפה להשתלשלות האירועים הבלתי רגילה שהובילה לשינוי חייו באופן קיצוני כל כך.
כמו שגיא מוקי, שזכה באותה אליפות, גם מולאי פתח אותה בצורה מצוינת, ואחרי הסיבוב השלישי יותר ויותר דיבורים עלו על כך שמפגש איראני-ישראלי עשוי להתרחש ביפן. הדרמה האמיתית התחילה לקראת רבע הגמר, אליו מולאי העפיל והוגרל מול חסן חלמורזאייב, האלוף האולימפי. מאמנו קיבל טלפון לפני הקרב משר הספורט של מדינתו וקיבל הוראה לפרוש מהתחרות. לפי הדיווח מאחורי הקלעים, ההוראה כללה איום כלפי מולאי ומשפחתו, כשנציגי המשטר הגיעו לביתם.
במצבים כאלה, כל ספורטאי ולמעשה כל אדם, מגיב אחרת. יש את אלה שנכנעים ללחץ מתוך פחד מוצדק ביותר, ויש את האחרים שלוקחים את הסיכון ואת הצעד האמיץ, במחשבה שזה הדבר הנכון לעשות. אבל בסיפור של מולאי היה עוד משתנה בעל פקטור משמעותי - התמיכה מאיגוד הג'ודו העולמי. כשקיבל את הבשורה ממאמנו לפני רבע הגמר, הג'ודאי מירר בבכי ולא ידע מה לעשות. דילמה שכזאת יכולה לשבור כל אחד, והוא היה צריך תוך דקות ספורות לקבל החלטה שתשפיע על עתידו. "ראו את הפחד בעיניים שלו. הוא היה צריך להתמודד עם השלכות שמעבר לשליטה שלו. ממש חסר אונים", אמר אחד הגורמים הבכירים בתחרות.
פה נכנס לתמונה נשיא האיגוד, מריוס וייזר, שלקח את האיראני תחת חסותו. זה בא לידי ביטוי תחילה בהבטחה לתמיכה נקודתית בהחלטה שיקבל בטוקיו - ומולאי בסופו של דבר ניצח ועלה לחצי הגמר (אך הפסיד לאחר מכן בשני הקרבות הבאים ולא הגיע לפודיום, בניגוד למוקי) - וזה המשיך כשקרא לפתוח בהליכים משפטיים נגד איגוד הג'ודו של איראן, ולאחר מכן גם החליט בצעד חסר תקדים להשעות את איראן מכל תחרות ג'ודו בין לאומית.
ומה קרה מאז? תחילה מולאי עבר לגרמניה וקיבל שם מקלט מדיני, ו-וייזר אפשר לו להמשיך להתחרות תחת הדגל של נבחרת הפליטים, עם ההבטחה שגם מקומו במשחקים האולימפיים בטוקיו מובטח. בדצמבר 2019 הוא עבר לייצג את מונגוליה באופן רשמי, והמשיך בהכנות שלו לבמה המרכזית. הוא כבר הספיק לזכות במדליית ארד בגרנד סלאם בודפשט באוקטובר 2020, כשהענף חזר לפעילות אחרי תחילת התפשטות הקורונה.
הגענו להווה, וכוכב הסרט ההוליוודי שלנו נחת בארץ הקודש כדי להתחרות בגרנד סלאם תל אביב, וכולנו יודעים בדיוק איזה קתרזיס אנחנו רוצים לראות. זה לא חדש שלמולאי יש קשר חיובי מאוד עם האיגוד הישראלי, ובעיקר עם חברו הטוב מוקי, שהכריז עד כמה הוא מעריץ אותו על המהלך האמיץ שהוא ביצע. השניים אף החליפו שבחים ברשתות החברתיות וכבר הספיקו להצטלם יחדיו. אבל זה ממש לא מספיק לנו, אנחנו רוצים את הדבר האמיתי - קרב על המזרן. לא משנה אם זה יהיה מול מוקי בגמר או כל יריב ישראלי אחר על מדליית ארד, בקרב ניחומים או בסיבוב הראשון. העיקר להראות לעולם כולו בפריים אחד שיזעק את המילים החזקות ביותר שיכולות להישמע בתחום שלנו - הספורט ניצח.
