סוכנות החלל האמריקנית (NASA) פרסמה בימים האחרונים הודעה לפיה היא קוראת למומחים מתעשיית הרכב האמריקנית ומתחום הרובוטיקה לסייע להם בפיתוח רכב החלל הבא שלהם, ה-LUNAR ROVER (רכב הנדידה הירחי). תגבור יכולת הניידות של הצוות על הירח הוא אחד מהיעדים האסטרטגיים החשובים ביותר של סוכנות החלל במסגרת תכנית 'ארטמיס' שנכנסת בימים אלו להילוך גבוה ועתידה גם להכשיר את הסוכנות להנחית אנשים על כוכב מאדים, מתישהו בין 2030 ל-2040. על פי התכנות ממשלת ארה"ב, על NASA להנחית על הירח צוות עד שנת 2024.
"שעה שאנו נכונים לחזור לירח עם תכנית 'ארטמיס', אנחנו מחפשים דרכים חדשניות שתאפשרנה לצוות לפעול בצורה הרבה יותר קלה על הירח ולחקור את הסביבה הקרובה ביותר בשכונה שלנו", אומר סטיב קלארק, מבכירי תכנית חקר החלל במטה הסוכנות בוושינגטון. "אנחנו יוצאים בפניה לגופים הקשורים בצבא, רשויות החוק וכן מי שעוסקים בפיתוח כלי רכב וורסטילים כדי שנוכל לקדם את התכנית", כך הוא מוסיף. "אנחנו רוצים לשמוע גם מיצרני רכבי שטח, כלי רכב חשמליים ועוד - אנחנו ממש לא מגבילים את אפיקי ההזדמנויות".
"הכי הרבה שאנחנו יכולים לבקש מהצוותים שלנו זה לצעוד על הירח מרחק של חצי מייל בערך" (בסביבות 800 מטרים), אומר מרשל סמית', מנהל תכנית חקר הירח על ידי כלי רכב בסוכנות החלל. "אם נוכל להנחית רכב ירחי ליד איזור הנחיתה לפני שהם מגיעים, נוכל להגדיל משמעותית את כמות המידע שנוכל לאסוף בשטח". סמית לא ממש זקוק למצגות מפורטות כדי לשכנע את נציגי הממשל לממן את הפרויקט; במשימות של אפולו 11 המרחק המרבי שנצבר על ידי הצוות היה בסך הכול כ-820 מטרים, אבל באפולו 15-17 המרחק הצטבר כבר לקרוב ל-30 קילומטרים בזכות רכב החלל הקומפקטי.
במשימה האחרונה שבה ביקרו בני אדם על הירח, ב-1972, ה-LUNAR ROVER פתר לאסטרונאוטים יוג'ין קרנן והאריסון שמיט מגוון בעיות לוגיסטיות מורכבות. חליפות החלל היו כבדות בפני עצמן, אבל להוסיף לכך גם אספקה או ציוד שהם נאלצו לשאת על גופם היה כרוך במאמץ גופני לא רגיל. ה-ROVER היה כלי רכב אפקטיבי בתכנונו, וגם לא גדול במיוחד עם יכולת לנוע בשטח עוין לכל מערכת מתלים קובנציונלית: עם אורך של משהו כמו 3 מטרים, רוחב של 2 מטרים וגובה של 1.1 מ', אפשר לומר שהוא סוג של הכלאה בין מכונית סופר מיני למכונית מיני עם מערכות חשמליות וטווח מרבי של 67 קילומטרים. מעשית, האסטרונואטים לא הורשו לנסוע למרחק גדול יותר מ-10 קילומטרים, וזאת על מנת למנוע מצב שבו הרכב נתקע ואוזל החמצן בחליפת החלל בדרך הרגלית חזרה לרכב הנחיתה.
סקפטיות מהולה בפוליטיקה
ב-NASA מצוים במרכזה של סערה פוליטית-טכנולוגית בקרב קהילת החלל. מאז שהכריז אשתקד ממשל טראמפ על כוונתה של ארה"ב לחזור לירח עד שנת 2024 מומחים רבים טוענים שלסוכנות החלל אין תשתית להגשים את החזון של נשיא ארה"ב וכי מדובר באקט פוליטי שיחזק את בחירתו מחדש ותו לא. מנגד, אנשי הפיתוח המרכזיים של NASA מפריכים את כל הביקורות נגדם ומשוכנעים שהתכנית תצא לאור כמתוכנן.
מבחינה היסטורית, אף אחד לא דרך על הירח מאז 1972. בשנת 2004 ממשל בוש ניסה להתניע תכנית המראה לירח שתצא לדרך בשנת 2020, אבל לנשיא אחריו - ברק אובמה, היה סדר עדיפויות שונה שלא היטיב עם קידום המשימות מעבר לגבולות כדור הארץ. כך או כך, התכנית המקורית של NASA הייתה להנחית אסטרונאוטים על הירח עד שנת 2028, אבל לדברי דאג לווארו, האיש שגויס על ידי סוכנות החלל לנהל את כל האופרציה הזו במהירות שיא, אנחנו במסלול הבטוח לשם בעוד 4 שנים ומספר חודשים בודדים.
