ובכל זאת, היו הפתעות טובות. בראשן, הניצחון היפה של בוטאס, עם הבונוס של ההקפה המהירה ביותר ושליטה מוחלטת במירוץ, אלא שאני חייב לסייג את החגיגה שלו בשתי נקודות קריטיות. המעניינת היא שהצוות של המילטון, פשוט לא סופר את בוטאס (או ורסטאפן) כאיום, כל עוד פטל נמצא בסביבה. לא ברור לי על מה פרארי חשבו עם החלפת הצמיגים הסופר מוקדמת של פטל, אבל הצוות של המילטון הגיב מיד לאיום האנדרקאט של פטל, למרות הסיכון מיתר הנהגים, ובטח בלי לספור את בוטאס. ההחלפה המוקדמת הזו הייתה טעות וחשפה את פטל והמילטון להתקפה של ורסטאפן. יתר על כן, אילולא הטעות של לקלרק (ככה הוא הציג את עצמו באנגלית ב״ Drive to survive״), ייתכן וגם הוא היה מצטרף לחגיגה.
אם נחזור לבוטאס, התצוגה הדומיננטית נבעה למעשה מהטקטיקה המוטעית של המילטון ואובדן ביצועים מסויים בחצי השני של המירוץ. לא הייתי בונה על עוד הרבה הזדמנויות כאלה מצידו, במיוחד אם המצב של פטל ופרארי יתגלה כחמור כל כך בבחריין. כשלון חרוץ שכזה בפרארי יעביר מיידית את הפוקוס של המילטון לאיום הגדול הבא שלו, גם אם הוא מבית. ולטרי עדיין מתפלל לכך, כי רק איום על האליפות מצידו עשוי להציל את מקומו במרצדס.
לעומת זאת בוטאס יתאכזב לגלות שאת תואר נהג המירוץ אני נותן דווקא למקס ורסטאפן. ברור שלפטל היו בעיות כאלה או אחרות במחצית השנייה של המירוץ, אבל עדיין, עקיפה תחרותית על הפרארי במסלול כה קשה כמו אלברט פארק, זה לא עניין של מה בכך. מקס הצליח להכניס את פטל למגננה בקו הפנימי בפנייה הראשונה וניצל את היציאה הגרועה שלו לישורת ה DRS השנייה בכדי להשלים את העקיפה בקו החיצוני.
ורסטאפן מרגיש בוודאי מאושר. אמנם מרצדס עדיין בפער לפני רד בול, אבל הפער נראה בר גישור אולי ויותר מכך, עכשיו מקס הוא בעל הבית ברד בול. מה שקרה עם גאזלי בדירוג ואז שאפשרו לקוויאט בטורו רוסו לחסום אותו במשך למעלה מחצי מירוץ, מראה שפייר בקושי נהנה ממעמד של נהג שני… אתם יכולים לדמיין את קוויאט עושה דברים כאלה לורסטאפן או לריקארדו?
אין איך להתחמק מהדיון בנקודה החשובה ביותר והיא המשבר בפרארי. מה קרה באוסטרליה? ב- 2016 פרארי סבלו ממירוץ לא טוב באוסטרליה שהפך לעונה מזעזעת שנבעה בעיקר מפיתוח לקוי של המכונית. לעומת זאת בשנה שעברה פרארי גם סבלו מביצועים חלשים מאד במלבורן, למרות ניצחון ממוזל של פטל, אבל בבחריין פרארי ניצחו בזכות ובהחלט פרארי היו תחרותיים ביותר, לפחות במחצית הראשונה של העונה.
אז מה יש לנו פה? 2016 או 2018? לטובת עונה מותחת נקווה ל-2018, אבל חייבים להגיד שהביצועים של פרארי בברצלונה לא היו פיקטיביים. המהנדסים ואנשי הדאטה בפרארי מוציאים עשן עכשיו בכדי לנסות להבין מה קרה על המסלול המיוחד של אלברט פארק. הדגשתי את המאפיינים המיוחדים בסקירה: אספלט חלקלק עם אחיזה מכנית נמוכה מאד, פניות קצרות והרבה בלימות. בחריין הוא מסלול במבנה יותר סטנדרטי ואספלט ייעודי, אבל המירוץ נערך בשעות הערב ויש את תופעת חול המדבר מחוץ לקו המירוץ, כלומר גם במסלול זה יש מאפיינים מעט ייחודיים, אבל הרבה פחות דומיננטיים מאשר באלברט פארק.
תהיה האמת לגבי הביצועים של פרארי אשר תהיה, מרצדס נראים דומיננטיים והמשימה של פרארי תהיה עוד יותר קשה לאור הלחץ הפנימי והחיצוני שיאיים להרוס אותה בעקבות הבושות באוסטרליה. דווקא לאור זאת שמחתי בניגוד לרבים לראות שפרארי הפעילה את ההוראות הקבוצתיות בכדי להבטיח את פטל. במידה והם תחרותיים בהרבה, הרי שצריך למזער נזקים של סוף שבוע זוועתי שכזה וזה בדיוק מה שקרה. לא קרה אסון בלתי ניתן לתיקון. פטל סיים רביעי והמילטון שני עם הפרש של 6 נקודות בלבד. לקלרק עשה גם טעויות (בדירוג ואחת קשה במירוץ) וככה הלחץ עליו פחות.
כמו שאת הכישלון של פרארי צריך למדוד בבחריין, כך צריך גם למדוד את השיפור ביכולת העקיבה והעקיפה של המכוניות. העקיפה (היפה) של ורסטאפן על פטל הייתה תחרותית למחצה בלבד וכך גם העקיפות על ג׳יובנצ׳י, אבל צריך לזכור שזהו אחד המסלולים הקשים ביותר לעקיפה, בשל רמת האחיזה המכנית הנמוכה של האספלט (ולכן תלות רבה יותר בהצמדה האווירודינמית) וכמובן תוואי המסלול נטול הישורות ובעל קירות הבטיחות הקרובים.
מאחורי שלושת הקבוצות הגדולות (מינוס גאזלי שתכף אתייחס אליו), היה מירוץ מרתק. מכוניות ההאס היו בחוד של ה Best of the rest, ומאגנוסן אכן סיים שישי, אבל שנה שנייה ברציפות שגרוז׳אן פורש ממיקום טוב עקב גלגל שלא חובר כראוי. בטרום העונה ציפיתי שהאס יאלצו להתמודד עם תחרות קשה יותר מאשר בשנה שעברה, אבל שמאידך לא יסבלו מטעויות ותקלות באותה מידה. הנאחס שלי נותן עבודה.
מאחורי מאגנוסן, הולקנברג נתן תצוגה יפה של נהיגה מהירה ואחראית, בעוד ריקארדו ניסה להיות גיבור בזינוק וגמר לעצמו את המירוץ עוד לפני הפנייה הראשונה. אפרופו הזינוק, המילטון ופטל התחרו ביניהם מי מזנק גרוע יותר. איך הם לא התדרדרו לאחור, לא ברור לי.
קימי רייקונן פרע קבלות עבור אלפא רומיאו בעוד ג׳יובנצ׳י היה על טקטיקת צמיגים לא ברורה, אלא אם מטרתה הייתה לעכב את המתחרים של רייקונן. לא משהו לכתוב עליו הבייתה, אבל נחכה עם הקטילה. הנאחס והכל. עדיין כל האירועים האלה חשפו בפנינו את אחד הקרבות המפתיעים והמוזרים שזכורים לי. הקרב של גאזלי בקוויאט. אתם יכולים לתאר לעצמכם מקרה כזה עם ורסטאפן או ריקארדו?!? מה זה היה? קוויאט התגונן מספר פעמים בצורה של ״וותר או שתהיה תאונה״. זה לא חדש ממנו או בכלל בסבב, אבל שנהג טורו רוסו יעשה כך לנהג בקבוצה הבכירה ובשביל המיקום העשירי?!?
לאנס סטרול נתן מירוץ מלא מאבקים שהסתיים במקום התשיעי, לפני פרז ובעיקר בעולם אחר לחלוטין מויליאמס, שעברו סופ״ש שמזכיר לי יותר מכל את עונת 2016 של סאובר. נמאס להגיד שנחמץ הלב. הדימיון מול סאובר של 2016 הוא גם הדימיון בין ההתעקשות של קלייר ויליאמס להתעקשות של המנהלת של סאובר דאז, מונישה קלייטנבורן.
באופן צפוי, לנדו נוריס לא הצליח להחזיק את הדירוג המאד מרשים שלו במירוץ, אבל הוא לפחות סיים, שלא כמו סאיינז. גם יתר הרוקיז לא ליקקו דבש, אבל מגיעים להם לפחות 100 ימים של חסד ובמקרה של ראסל בויליאמס, אולי גם 365…
אז תם מירוץ פתיחת העונה. יסלחו לי כל אוהדי מרצדס והמילטון, אבל אני מאד מקווה שהוא לא מבשר את פני העונה הזו.
איך עוקבים אחרינו:
https://www.facebook.com/carworld5/
פייסבוק
https://www.instagram.com/sport5_car/
אינסטגרם
https://twitter.com/car_world5
טוויטר
https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634&lang=HE
חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם!
