"אני זוכר שחזרתי לכפר האולימפי אחרי הזכייה במדליה, הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי 'כל מה שהיה עכשיו נעלם? אין יותר אורי שהיה יכול להסתובב ברחוב ואף אחד לא יגיד לו שום דבר? זה קצת הפחיד אותי".
שנתיים וחצי עברו מאז הרגע בו השתנו החיים של אורי ששון במשחקים האולימפיים בריו. מג'ודאי מצליח הוא הפך ביום אחד לכוכב של מדינה שלמה, אבל דווקא אחרי ההצלחה הגדולה הגיעה הירידה. הוא הושבת לשנה בשל פציעה קשה בברך, הפסיד כבר בקרב הראשון באליפות העולם ב-2018 ונפצע שוב, הפעם במרפק. אבל נדמה ששום דבר לא כאב כמו ההדחה מאליפות אירופה בתל אביב.
"זה קרב שנמנעתי מלראות אותו הרבה זמן. זה קורה בקרבות בהם אני מרגיש שאני לא אורי, אורי שמוותר לעצמו, קשה לי לראות את זה, אני יודע שזה המכשול הכי גדול שלי. היריב הרוסי רצה יותר ממני. למה? כי כנראה זה היה יותר חשוב לו ממה שלי", שחזר ששון בכאב. "פשוט התפרקתי, לא הצלחתי להכיל את האכזבה הנוראית הזאת. הבכי לא עצר, הרשתי לעצמי להתפרק. לא ישנתי בלילה, ממש לא הצלחתי להירדם. ישבתי בבית בת"א ושאלתי את עצמי הרבה שאלות כמו: 'בשל מה שקרה אתה באמת חושב שאתה מסוגל לרוץ לעוד קמפיין? זה לא קצת יומרני לעשות דבר כזה?"
במקום להישבר ששון החליט לפעול. הוא עזב את הדירה בתל אביב לטובת מגורים שקטים בפולג, נכנס למשטר אימונים אישי וחזר לאכול בריא יותר. הכל כדי לחזור למסלול הנכון. למרות זאת, גם ההמשך לא עבר חלק, והוא הוצא מסגל הזהב לאחר שלא עמד בקריטריונים ולא השיג מדליה באליפות אירופה או אליפות העולם.
"זה היה סוג של פגיעה באותם רגעים. ציפיתי שיתנו לי עוד שנה הזדמנות להוכיח את עצמי, בכל זאת אני ספורטאי עם קבלות. הייתה שם וועדה והחבר'ה חשבו אחרת. זה נורא איכזב אותי, אבל זה לא מהדברים שישברו אותי. עבר לי בראש שאולי עברתי את השיא וכבר לא אגיע לשם. זה עובר בראש הרבה פעמים, במיוחד ברגעים הקשים. המחיר הוא מאוד כבד. הפציעות, הריחוק, ההפסדים, העובדה שאתה חשוף, כל הזמן עומד במבחנים, הלחץ הוא יום יומי, אבל אני יכול לשאול את השאלה הזאת עד מחר ובסוף יש משהו בפנים שלא מוכן לוותר. לא מוכן להרפות עד הרגע האחרון. עד טוקיו. אם הייתי רוצה לעזוב כנראה שזה היה קורה, לא רציתי מספיק לעזוב, רציתי להישאר ולנסות לתת הכל עד טוקיו. פשוט לא הסכמתי לוותר לעצמי".
בינתיים שנת 2019 מחייכת לששון. הוא הקפיץ את הקהל הביתי בגראנד פרי בתל אביב וסיים במקום החמישי בגראנד סלאם פאריס היוקרתי. כשהמשחקים האולימפיים בטוקיו כבר באופק, הג'ודאי יודע שהדרך לשם לא תהיה פשוטה, אך הוא מוכן להסתער עליה בכל הכוח. "אתם תראו אותי מצליח וגם לפעמים נכשל. ככה זה בספורט. אני מרגיש שיהיו הצלחות גדולות, אני יודע שזה יקרה", הכריז.
