"אני יודעת שאני עושה היסטוריה. אני מחזיקה ענף ספורט שלם על הכתפיים, אין לנו ענף היאבקות נשים בארץ והחלטתי לקחת את האחריות הזאת - גם להגשים את החלום שלי וגם בשביל המדינה שלנו", כך, עם הרבה מאוד אומץ, נשמעת אילנה קרטיש. המתאבקת בת ה -25, סגנית אלופת אירופה בשלוש השנים האחרונות, שמה את ענף היאבקות הנשים הישראלי על המפה: "המצב כרגע בארץ זה שאין מספיק בנות. אני מאוד רוצה שיראו אותי כמודל לחיקוי ומקווה שבעוד כמה שנים זה יותר יתפתח".
זאב קלימי מנכ"ל אלקטרה: "אילנה מאפיינת את מה שאני אוהב אצל ספורטאים. נחישות, התמדה, יכולת התאוששות מופלאה אחרי פציעה. בחורה צעירה שמביאה כבוד למדינת ישראל".
מתחת למסת השרירים, החזות האגרסיבית והרצון לכסח כל יריבה, מסתתרת לה נפש עדינה ושובבה. "אני פשוט אוהבת בובות, בובת האריה זו הבובה האהובה עליי. למה? אריה, אני אריה. עברתי איתה הרבה בתקופה האחרונה, היא הייתה איתי בקנדה ליוותה אותי בכל התקופה הקשה. כייף לי שיש לי משהו לחבק בלילה".
מאחר ואין לה מתחרות בארץ, קרטיש נאלצת לנדוד ברחבי העולם עם מאמנים זרים. תחילה זה היה מאמן קנדי, אחר כך בלארוסי, וכעת היא משתפת פעולה עם ווסיל פדרישן האוקראיני. בזמן המועט שהיא מבלה בארץ, אביה, מאמן ג'ודו במקצועו, מדריך אותה בכל צעד. "אבא זה מגיל 5 מהפעם הראשונה שעליתי על המזרון, הצעדים הראשונים שעשיתי בג'ודו זה היה עם אבא וכל החיים הוא ליווה אותי וכל החיים הוא יודע איך לאמן אותי ובאיזו גישה לבוא אליי".
למרות ההישגים היפים, קרטיש עדיין לא קבעה את הקריטריון לריו. בהזדמנות הראשונה שלה, באליפות העולם שנערכה בלאס וגאס, המתאבקת הודחה באופן מפתיע כבר בשמינית הגמר. באפריל היא תצא לסרביה, במטרה להבטיח את מקומה בברזיל. "בכיתי אחרי הקרב. מאוד רציתי ביום הזה לעשות את הקריטריון. זה לא שאין לי את הכרטיס, אלא אני הולכת להשיג את הכרטיס. כל דבר שאני עושה ביום יום, זה כשאני אוכלת, הולכת לאימון, כל מחשבה זה האם אני עושה הכי טוב שלי בשביל להשיג את הכרטיס". לקרטיש, יש גם הסבר למה כעת הדברים אמורים להסתדר טוב יותר עבורה: "עכשיו שיש לי את 'אלקטרה', שמעניקה לי חסות, יש לי לגמרי שקט נפשי להתרכז אך ורק באימונים. מעבר לזה החיזוק שלהם והתמיכה זה דבר שנורא עוזר לי ואני חושבת שכל ספורטאי זקוק לזה".
כפי שכבר הבנתם, קרטיש לא מסתפקת בהשתתפות במשחקים האולימפיים. היא חולמת להמשיך ולשכתב את ההיסטוריה, ולהיות המתאבקת הראשונה שזוכה במדליה אולימפית: "אני כל יום חולמת. אני חולמת שאני עומדת בראש של הפודיום ויש גם את התקווה וברור שאני בוכה, אין שאלה בכלל. ההרגשה הכי כייפית זה כשמרימים לך את היד בקרב. כל יום אני מדמיינת את עצמי שאני הולכת להגיע ליום הזה, ליום הכי גדול ואני רוצה שירימו לי את היד, עד הסוף, עד סוף היום".
מתוך המגזין האולימפי מבית ערוץ הספורט, "ריו 2016", שילווה את ההכנות האולימפיות בארץ ובעולם, עד לטקס הפתיחה ב-5 באוגוסט. המגזין משודר בכל יום שישי ב-18:00, ב-5SPORT, ובו נעקוב אחר ההתקדמות והתרחבות של המשלחת האולימפית הישראלית, וכל הסיפורים החמים מהעולם. את המגזין תגיש מירי נבו, וילוו אותה באופן קבוע אריק זאבי, רון קופמן ומולי אפשטיין, לצידם של אורחים בכירים מהספורט הישראלי.
