"אני מרגיש מושפל ומבויש. מרגיש אשם. אלה דברים מגעילים", התייחס ארמסטרונג לתחושות שלו, "הרגע המשפיל ביותר היה כשחברת נייק הזמינו אותי ואמרו לי שאני בחוץ. אז כולם זרקו אותי. לא חשבתי שגם עמותת 'ליבסטרונג' תעשה זאת. הארגון הדיח אותי ולאחר מכן התקשרו אלי ואמר לי שלהישאר בחוץ. זה היה הכי משפיל".
"אני רוצה לחזור לרכב על אופניים ולהתחרות", הצהיר ארמסטרונג וכשנשאל איך הוא רואה את עצמו, ענה: "זה נושא כבד. אני עובר טיפול. אני אדם כזה שלא יכול לעשות את זה בצורה לא מאורגנת. אני אעבור תהליך ארוך של טיפול".
"הגיע לי עונש אבל לא בטוח ש'עונש מוות' כזה", התייחס להרחקה לכל החיים, "יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות, אם יהיה חלון הזדמנויות אני ארצה לרוץ מרתון למשל. כשמסתכלים על העונש שלי -זה כמו עונש מוות עבורי".
"יש בי חרטה", אמר הרוכב, "זה רק מתחיל אבל אני בטוח שזה יתגבר ככל שהזמן יעבור. אני משלם את המחיר שמגיע לי"
"היו אנשים שידעו על זה וביקשו ממני להפסיק", אמר והתכוון ככל הנראה לגרושתו, קריסטין ריצ'רד.
"באופן אישי, אני כמובן רוצה שההרחקה שלי לכל החיים תוסר אבל אני ריאלי וזה לא נראה לי יקרה", הודה ארמסרונג והמשיך, "לא ניסיתי לשחד את הארגון האמריקאי נגד סמים. זה שקר. לא היה דבר כזה".
"אני אהיה אדם טוב יותר בגלל מה שקרה", הוסיף, "זה קרה לי פעמיים, גם כשאובחנתי כחולה סרטן, "הייתי חכם יותר אבל אז איבדתי את הדרך. זה לא יקרה לי שוב".
